ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
נביאי ישראל חזרו והדגישו כי אין הצומות מטרה כשלעצמם. הם נאבקו נגד ראיית הצום בהתייחסות מוטעית לקורבנות – כאילו הקרבת הקורבן, או יום הצום לעצמו, הוא הפולחן שריבונו של עולם חפץ בו. מול תפיסה שגויה זו הם לימדו כי הצום משמש מצע ורקע לשינוי מהותי ועמוק בהתנהגות האנושית, ובעיקר בתחומים שבין אדם לחברו. יואל הנביא, בקוראו לצום, הדגיש כי זה גם היחס לקריעת הבגדים: "וגם עתה נאום ה', שובו עדיי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד. וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלוקיכם, כי חנון ורחום הוא, ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה" (יואל ב, יב-יג).
ישעיהו הנביא, שאת נבואתו על הצום אנו קוראים בשחרית של יום הכיפורים, הרחיב בסוגיה זו ועסק הן בביקורת על דרכי הצומות שבימיו והן בהצבת הדרך הראויה לשינוי הנדרש ביום הצום. מול תלונת עם ישראל כלפי הקב"ה "למה צמנו ולא ראית עינינו נפשנו ולא תדע" (ישעיהו נח, ג), המלמדת על ציפייה כי לאחר הצום ייענו כל התפילות, נשלח ישעיהו על ידי הקב"ה לומר כי בדרך שבה העם צם – אין משמעות של ממש לתענית. באווירה של ריב ומצה (מלשון ניצים), בהכאה באגרוף רשע – מתברר כי אין זה יום הצום שעליו ציווה הקב"ה: "הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו?! הלכוף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע?! הלזה תקרא צום ויום רצון לה'?!" (שם ה). הוא לא הסתפק בביקורת אלא גם הציג את התביעה הא-לוהית מאיתנו ביום הצום: "הלוא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חופשים, וכל מוטה תנתקו. הלוא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם" (שם ו-ז).
זכריה נגד הפייק ניוז
שליחותו הא-לוהית של זכריה הנביא, בימי בית שני, צעדה באותו נתיב. נבואת היחס לצום נאמרה בשנה הרביעית לדרייווש, לאמור: שנתיים לפני סיום הקמתו של בית המקדש השני. בפניו הופיעה משלחת ששאלה שאלה "הלכתית": האם הגיעה העת לחדול מלצום על חורבן בית ראשון, שהלוא אנו נמצאים בשעריו של השני? גם זכריה פותח את דבריו בביקורת על העולה מן השאלה עצמה, ומלמד את העם כי אין ריבונו של עולם זקוק לצום, ואין הצום עומד כדבר בפני עצמו: "אמור אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר: כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתוני אני?! וכי תאכלו וכי תשתו – הלוא אתם האוכלים ואתם השותים..." (זכריה ז, ה-ו).
בהמשך דבריו סוקר זכריה את סוגיית החורבן ואת סיבותיו. הוא לא נשלח לשלול את התחושה שאכן ריבונו של עולם משנה כעת את ההיסטוריה, ואנו זוכים עתה לחיות בעידן שיבת ציון שהיא גאולה ההולכת ומתעצמת. להפך, הוא מעצים את ההכרה כי אכן יגיע יום שבו הצומות ייהפכו לימי מועד ושמחה. ואולם לעת עתה הצום מכוון להניע את העם לעולם התיקון. החורבן נבע מאיבוד זכות הקיום של החברה בפני הקב"ה, והצום נועד לתקן את הסיבות שהביאו לקריסה הזאת, כדי לכונן מחדש את התשתית החברתית המוסרית שעליה בית המקדש ייבנה.
מהו התיקון שקורא זכריה להיטיב? "אלה הדברים אשר תעשו: דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם, ושבועת שקר אל תאהבו, כי את כל אלה אשר שנאתי נאום ה'" (ח, טז-יז). הכיוון העקרוני של דברים אלה זהה לחלוטין לדברי הנביאים שקדמו לו, בין בשעה שעסקו בקורבנות ובין בשעה שעסקו ביום הצום. התיקון הנדרש על ידי הנביאים כולם הוא תיקון בתחומי היחסים שבין אדם לחברו, ברדיפת הצדק, בתשומת לב ל"שקופים", בניקוי השוחד ובפתיחת השערים לרעבים ולעניים. בד בבד כדאי לתת את הדעת גם על הפרטים המובאים בדברי הנביאים, ובמטרות הממוקדות שהם דורשים להשיג.
דברי זכריה הנביא מבליטים את הקשרים שבין איש לרעהו, ואת החשיבות הגדולה של ביסוסם על מידת האמת. התביעה הראשונה היא "דברו אמת איש את רעהו". זהו תנאי הכרחי לקיומה של חברה – האמון ההדדי הנובע מכך שמדברים בה אמת. אנו מכירים היום את המחיר הגדול של הפייק ניוז, של טענות השווא וההשמצות, של מניפולציות שקריות הנעשות על קטעי עובדות וכדו' – ואנו למדים מדברי זכריה הנביא כי כינון מחודש של יחסי אמת ודיבור היונק ממידה זו עומד בראש פעולות התיקון שחייבות להיעשות בצומות על החורבן, מהשבת מידת האמת למקומה לצורך הגדול להביא לידי ביטוי את שתי התנועות הרוחניות העיקריות, שעליהן העולם עומד: האמת והדין מחד גיסא, והשלום מאידך גיסא.
הניווט בין המוקדים הוא מהקשים הקיימים, אך תנאי הכרחי לכך הוא עצם הרצון לכונן את הקשר על בסיס שניהם. חברה של אמת עלולה להיות אכזרית מאוד ומפלגת מאוד, על אף חשיבותה הגדולה של מידת האמת, כחותמו של הקב"ה. השלום, שאנו מצווים לבקש אותו ולרדוף אחריו, עלול לטפח מציאות של שקר, רפיסות רוח וויתור על הגשמת החזון. לפיכך אנו נתבעים לחיות לאור שניהם כאחד, וכאמור – מדובר באתגר עצום, שמחייב צעדים עדינים, התקדמות והכלה, נחישות ופשרה, עוז וענווה.
מעבר להנהגה הציבורית – מדובר גם בקריאה אישית: "איש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם". בשתי דרכים ניתן להבין את הציווי הזה, ושתיהן משמעותיות מאוד. הראשונה מכוונת אלינו – אל הכוונות הפנימיות שלנו. כבר בדברים הראשונים שנאמרו לאברהם אבינו עליו השלום הודגש ששליחותו נועדה גם כדי להביא טוב לעולם: "ונברכו בך כל משפחות האדמה". מאז אנו נקראים לחשוב כיצד אנו יכולים ללכת בדרכו, ולהיטיב במציאות חיינו. השנייה מכוונת לדרך שבה אנו קוראים את עולמו של העומד מולנו. חלק גדול מקרע חברתי יונק מחוסר האמון ברצונו הטוב של האחר, ומכך שאנו חושבים עליו רעה. החשדנות, הפחדים ומחשבות השווא אינם מאפשרים את הקיום המשותף המיטיב. רק במקום שבו מתקיים אמון – יש אפשרות לבנות ביחד את בית ה', ועל כן הנביא נשלח לבשר כי זו אחת מתביעות התיקון העיקריות.
נצרכה לדורות
והנושא האחרון הוא החשיבות הגדולה של שבועת אמת. השבועה היא צומת של עניינים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. שבועת שקר היא חילול השם במובן המילולי הראשוני – שמו של הקב"ה מתחלל בשעה שמתחייבים בשמו ומפרים את ההבטחות ואת דברי הנאמנות. שבועת שקר היא גם פגיעה חמורה בתחומים שבין אדם לחברו, שכן היא מערערת את האמון הבסיסי בדברים שנאמרים כלפינו.
קשה שלא לראות את ה"נצרכה לדורות" של נבואה זו בימינו. למן השאלה היסודית שנשמעת גם כיום – אם יש להמשיך ולצום גם לאור כל מה שזכינו בו בעשרות השנים האחרונות, או למצער אם מוטלת עלינו חובה להביא לידי ביטוי את השינוי בהנהגה הא-לוהית, מהנהגת גלות להנהגת ארץ ישראל, בצום תשעה באב. תשובת הנביא היא שהאמונה העמוקה בגאולה ובהופעתה אינה עומדת בסתירה לחובת הצום, אלא היא המכוננת את מעמדו של יום הצום, גם אם עולה מסוגיות הגמרא כי לפחות לדעת ראשונים רבים תוקפו המחייב נחלש.
ברם, לא רק השאלה רלוונטית מאוד לימינו, אלא תחומי התיקון הנתבעים. אם חפצי חיים אנחנו, ואם רצוננו הכן הוא ללכת בדרכי הנביאים הנאמנים באמת – עלינו להציב את התביעה הזאת מול עצמנו ביום צום החמישי. בדברים אלו בדיוק יעסוק כנס צהר השנתי – 'לשם שמיים וארץ', שיתקיים השבוע. כאשר אנו עצמנו ניכנס לעולם התיקון, ונבקש לכונן את יסודות החברה בדרכה של הנבואה – אפשר שייפתחו שערים להופעת גאולה ולברכת ה' עלינו, ובמקום לחשוש מחורבן נוסף נוכל להביט אל האופק הנפרש לנגד עינינו.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה של ארגון רבני צהר
מתוך העיתון 'בשבע'
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיא השיאים בפסח!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
