ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לאה בת חנה
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה במקדש לא ראה שמחה מימיו",
ונקראת בית השואבה, מפני ששם שואבים רוח הקודש. גם יונה הנביא זכה לקבל את כח הנבואה, משמחת בית השואבה (כמבואר בירושלמי סוכה). שמחת חג הסוכות נותנת השראה לדרגות גבוהות מכח השמחה. אין המדובר על שמחה כפשוטה אלא על השמחה שבאה כתוצאה ממחילת העוונות ביום הכיפורים. ועל כן הודגש בכמה מקומות כי שמחה זו נעשית על ידי גדולי ישראל, ששוררו שם שירים על "זקנותנו שלא ביישה את ילדותנו" וכדו'.
בפרשת המועדים (ויקרא כ"ג), נאמר:
"בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות...",
ולאחר מכן,
"אך בחמשה עשר יום... תחוג את חג ה'... ולקחתם לכם פרי עץ הדר... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים... בסוכות תשבו" וגו'.
הפסוק באמצע הפרשה מלמדנו כי שני עניינים לחג הסוכות: מקרא קודש ככל החגים, ועניין נוסף, נטילת ד' מינים, שהוא השמחה לפני ה', שהוא המשך של שמחה על כפרת יום הכיפורים. נענועי הלולב הם עצמם כתפילה לפני ה', ובחז"ל במדרש תנחומא נאמר שהלולב הוא כאות על שיצאנו זכאים בדין. ועל כן הציווי על נטילת לולב בא עם הדגש "...אך בחמשה עשר" להורות לנו שהוא עניין בפני עצמו, ביטוי של תפילה ושל שמחה לפני ה'.
ימים אלה שבין יום כיפור לסוכות, ימי התעלות, וכן מצינו בלשון חז"ל שברוב מקומות כתבו לשון של "עולה לסוכה". רש"י במסכת שבת כותב: "שרוב סוכותיהן היו על הגגות", וניתן לפרש עוד, גם מלשון התעלות המביאה את האדם מתוך שמחת החג. על 'החתם סופר' מסופר שימים אלה שבין יום כיפורים לסוכות, היו ימי התעלות שבהם נכתבו חלק נכבד משירי 'החתם סופר'.
הקב"ה יזכנו לספוג מקדושת המועדים ולהיות שרויים כל ימינו בשמחה של מצווה, וכלשון הרמב"ם:
"ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר: והמלך דוד מפזז ומכרכר לפנ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












