- שבת ומועדים
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לאה בת חנה
שמחת בית השואבה
בכל חגי ישראל מצווה להיות בשמחה, ובחג הסוכות נתרבו שמחות עד לחגיגת הריקוד בבית השואבה.
מיוחד הוא חג הסוכות, בריבוי השמחה יותר מכל שאר המועדים. שבכל חגי ישראל מצווה להיות בשמחה, ובחג הסוכות נתרבו שמחות עד לחגיגת הריקוד בבית השואבה. אמרו חז"ל:
ונקראת בית השואבה, מפני ששם שואבים רוח הקודש. גם יונה הנביא זכה לקבל את כח הנבואה, משמחת בית השואבה (כמבואר בירושלמי סוכה). שמחת חג הסוכות נותנת השראה לדרגות גבוהות מכח השמחה. אין המדובר על שמחה כפשוטה אלא על השמחה שבאה כתוצאה ממחילת העוונות ביום הכיפורים. ועל כן הודגש בכמה מקומות כי שמחה זו נעשית על ידי גדולי ישראל, ששוררו שם שירים על "זקנותנו שלא ביישה את ילדותנו" וכדו'.
בפרשת המועדים (ויקרא כ"ג), נאמר:
ולאחר מכן,
הפסוק באמצע הפרשה מלמדנו כי שני עניינים לחג הסוכות: מקרא קודש ככל החגים, ועניין נוסף, נטילת ד' מינים, שהוא השמחה לפני ה', שהוא המשך של שמחה על כפרת יום הכיפורים. נענועי הלולב הם עצמם כתפילה לפני ה', ובחז"ל במדרש תנחומא נאמר שהלולב הוא כאות על שיצאנו זכאים בדין. ועל כן הציווי על נטילת לולב בא עם הדגש "...אך בחמשה עשר" להורות לנו שהוא עניין בפני עצמו, ביטוי של תפילה ושל שמחה לפני ה'.
ימים אלה שבין יום כיפור לסוכות, ימי התעלות, וכן מצינו בלשון חז"ל שברוב מקומות כתבו לשון של "עולה לסוכה". רש"י במסכת שבת כותב: "שרוב סוכותיהן היו על הגגות", וניתן לפרש עוד, גם מלשון התעלות המביאה את האדם מתוך שמחת החג. על 'החתם סופר' מסופר שימים אלה שבין יום כיפורים לסוכות, היו ימי התעלות שבהם נכתבו חלק נכבד משירי 'החתם סופר'.
הקב"ה יזכנו לספוג מקדושת המועדים ולהיות שרויים כל ימינו בשמחה של מצווה, וכלשון הרמב"ם:
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה במקדש לא ראה שמחה מימיו",
ונקראת בית השואבה, מפני ששם שואבים רוח הקודש. גם יונה הנביא זכה לקבל את כח הנבואה, משמחת בית השואבה (כמבואר בירושלמי סוכה). שמחת חג הסוכות נותנת השראה לדרגות גבוהות מכח השמחה. אין המדובר על שמחה כפשוטה אלא על השמחה שבאה כתוצאה ממחילת העוונות ביום הכיפורים. ועל כן הודגש בכמה מקומות כי שמחה זו נעשית על ידי גדולי ישראל, ששוררו שם שירים על "זקנותנו שלא ביישה את ילדותנו" וכדו'.
בפרשת המועדים (ויקרא כ"ג), נאמר:
"בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות...",
ולאחר מכן,
"אך בחמשה עשר יום... תחוג את חג ה'... ולקחתם לכם פרי עץ הדר... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים... בסוכות תשבו" וגו'.
הפסוק באמצע הפרשה מלמדנו כי שני עניינים לחג הסוכות: מקרא קודש ככל החגים, ועניין נוסף, נטילת ד' מינים, שהוא השמחה לפני ה', שהוא המשך של שמחה על כפרת יום הכיפורים. נענועי הלולב הם עצמם כתפילה לפני ה', ובחז"ל במדרש תנחומא נאמר שהלולב הוא כאות על שיצאנו זכאים בדין. ועל כן הציווי על נטילת לולב בא עם הדגש "...אך בחמשה עשר" להורות לנו שהוא עניין בפני עצמו, ביטוי של תפילה ושל שמחה לפני ה'.
ימים אלה שבין יום כיפור לסוכות, ימי התעלות, וכן מצינו בלשון חז"ל שברוב מקומות כתבו לשון של "עולה לסוכה". רש"י במסכת שבת כותב: "שרוב סוכותיהן היו על הגגות", וניתן לפרש עוד, גם מלשון התעלות המביאה את האדם מתוך שמחת החג. על 'החתם סופר' מסופר שימים אלה שבין יום כיפורים לסוכות, היו ימי התעלות שבהם נכתבו חלק נכבד משירי 'החתם סופר'.
הקב"ה יזכנו לספוג מקדושת המועדים ולהיות שרויים כל ימינו בשמחה של מצווה, וכלשון הרמב"ם:
"ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר: והמלך דוד מפזז ומכרכר לפנ
חידושו של החג ומבט אמוני על תקופה - סיכום ביניים
הרב ש. יוסף וייצן | י"ח תשרי תשפ"א
סוכות ושמחת תורה
הרב דב בערל וויין | תשרי תשס"ט
ושמחת בחגך
הרב עידו יעקובי | י"ט תשרי תשפ"א
מעמד הקבלת פני רבו עם מו"ר הרב זלמן מלמד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז תשרי תשפ"א

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

המצוות בכניסה לארץ
תשס"ז

טהרה וחינוך
סיוון התשס"ו

כל הכתוב לחיים בירושלים
תשס"ו

אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה - דיינו
סיוון תשס"ז
עבודת ה' ליום העצמאות
מה המשמעות הנחת תפילין?
מי אתה עם ישראל?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך להתכונן לחגים?
שבועות מעין עולם הבא!
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך לקשור את הסכך?

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

תפילות חג סוכות
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
