ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
בכותרת לפרשיה הוא מקבל עוד שני תארים מכובדים ביותר: א. זְקַן בֵּיתוֹ ב. הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ.
לחז"ל ברור (ואין על כך חולק) ששמו הוא אליעזר, כמבואר במסכת יומא: "אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר (טו, ב) - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים" (דף כח ע"ב).
חז"ל מחברים שני מקורות, פסוק מפרשת חיי שרה, עם פסוק קודם מפרשת לך לך.
האיזכור היחיד של אליעזר בפרשת לך לך מזוהה עם העבד, שנזכר כאמור פעמים רבות בפרשתנו. התוספת לשמו בפרשת לך לך "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק" והכינויים הנוספים בפרשתנו "זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" נדרשים על ידי חכמים באופן מאוד חיובי. מצאנו מקור נוסף, שדורש לחיוב את פעולותיו של אליעזר, העבד, בדרך מאוד מחמיאה, וז"ל המדרש: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה) זה אליעזר שאמר לרבקה הגמיאני מעט מים כדי גמייא", המדרש משבח את אליעזר הצדיק שהסתפק במועט, בלגימה אחת. נביא את העקרונות שהנחו את חז"ל בפרשנות זו.
א. רבי יוסי בן חלפתא - התנא שכתב את "סדר עולם רבה", לימדנו: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" (פרק א). חכמי ארץ ישראל לימדונו את אותו רעיון בניסוח שונה: "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה). הנחת היסוד היא שהתנ"ך מפרש את עצמו. מה שסתום במקום אחד מפורש במקום אחר. מה ש"עני" במקור אחד "עשיר" במקור אחר. שני הכללים ביחד נותנים בידנו כלי רב עוצמה. שיטה זו מאפשרת לנו להבין מקור אחד, באמצעות חיבורו למקור אחר.
ב. הביטויים בֵּיתִי, בֵּיתוֹ משמשים גם הם כרמז לכך שיש לחבר בין שני המקורות. כאשר מדובר בסוגיא הלכתית אנו מכנים זאת 'גזירה שוה', ואז אין אדם דן במידה זו מעצמו (פסחים סו ע"א). אבל בענייני אגדה אין בדברי חכמים הגבלה שכזו.
ג. הכללים שמנינו לעיל מבוססים על הנחת היסוד, שבשלב ראשון התורה כולה ניתנה כספר אחד מן השמיים. לאחר מכן, בשלבים ולאורך זמן, ניתנו לנו גם הנביאים והכתובים. ההליך הושלם כאשר התנ"ך נחתם בנבואתם וברוח קדשם של אנשי כנסת הגדולה, ומאז אין להוסיף עליו. מרגע מכונן זה, התנ"ך הוא ספר אחד שמפרש את עצמו. אם כך, מדוע רעיון מופיע לרוב בכמה מקורות שצריך לחברם כדי לקבל את התמונה השלמה והעשירה? מי שנתן לנו את התשובה היה ירמיהו הנביא, דבריו מבוססים על האמונה שלכל התנ"ך מקור אחד (בשלש רמות) והוא הבורא. לכן, תהליך הגעת הדברים אלינו חייב נפילה ממקום "גבוה", שתוצאותיה הם שבירה לרסיסים. רק חיבור כל הרסיסים, נותן לנו את היכולת להבין לעומק. הנביא ביטא את הרעיון בפסוק המתאר את הגעת הנבואה לנביא: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְקֹוָק וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (כג, כט).
אנחנו חיים כבר זמן רב (כמה שנים) בתקופה מטלטלת. הקיצוניות, שהיא תוצאה של הסתכלות חד ערכית על המציאות, והכחשת כל ההיבטים האחרים, השתלטה על השיח מבחינות רבות.
ביום שאחרי הושענא רבה, היום בו כל יהודי משתדל להניח דווקא את הערבות במרכז, התעוררנו לאחד הימים הקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. המכה הנוראית שקיבלנו, הוציאה לאור מחדש את הטוב שיש בנו. אחדות, שמשמעותה איחוד כל הכוחות וערבות הדדית מופלאה, תפסה את מקום ההקצנה. הדרך שחז"ל הנחו אותנו בלימוד התורה, כפי שתיארנו לעיל, מחייבת לחבר מקורות, לנסות לראות את התמונה הכללית, ולהבין שאי אפשר למצוא את כל האמת רק במקום אחד.
נסיים בתפילה כי רגשי האחדות והשותפות, שהתפשטו בכל חלקי העם החֲבוּר עתה בעבותות אהבה והתנדבות – כל ישראל חברים וערבים זה בזה – יגבירו את הסייעתא דשמיא, כמו שהבטיחונו הנביאים.
החטופים יתאחדו עם משפחותיהם וכוחות הביטחון ינחלו ניצחון אדיר על משנאי השם, הפושעים השפלים שאיבדו כל צלם אנוש וממילא את זכותם לחיות בתוכנו.
נאחל רפואה שלמה לכל הפצועים, ניתן חיבוק חם ואוהב לכל משפחות הנופלים, נתפלל כולנו שהקב"ה ישלח להם נחמה משמים. נאחל לכל מי שנאלץ לעזוב את ביתו לשוב הביתה בקרוב, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.
באחדותנו ננצח!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
אנחנו קודש למענך
האם מותר להתקלח ביום טוב?
מה מברכים על פיצה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אחדות זו מעבדה של בירורים
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
