ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
בכותרת לפרשיה הוא מקבל עוד שני תארים מכובדים ביותר: א. זְקַן בֵּיתוֹ ב. הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ.
לחז"ל ברור (ואין על כך חולק) ששמו הוא אליעזר, כמבואר במסכת יומא: "אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר (טו, ב) - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים" (דף כח ע"ב).
חז"ל מחברים שני מקורות, פסוק מפרשת חיי שרה, עם פסוק קודם מפרשת לך לך.
האיזכור היחיד של אליעזר בפרשת לך לך מזוהה עם העבד, שנזכר כאמור פעמים רבות בפרשתנו. התוספת לשמו בפרשת לך לך "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק" והכינויים הנוספים בפרשתנו "זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" נדרשים על ידי חכמים באופן מאוד חיובי. מצאנו מקור נוסף, שדורש לחיוב את פעולותיו של אליעזר, העבד, בדרך מאוד מחמיאה, וז"ל המדרש: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה) זה אליעזר שאמר לרבקה הגמיאני מעט מים כדי גמייא", המדרש משבח את אליעזר הצדיק שהסתפק במועט, בלגימה אחת. נביא את העקרונות שהנחו את חז"ל בפרשנות זו.
א. רבי יוסי בן חלפתא - התנא שכתב את "סדר עולם רבה", לימדנו: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" (פרק א). חכמי ארץ ישראל לימדונו את אותו רעיון בניסוח שונה: "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה). הנחת היסוד היא שהתנ"ך מפרש את עצמו. מה שסתום במקום אחד מפורש במקום אחר. מה ש"עני" במקור אחד "עשיר" במקור אחר. שני הכללים ביחד נותנים בידנו כלי רב עוצמה. שיטה זו מאפשרת לנו להבין מקור אחד, באמצעות חיבורו למקור אחר.
ב. הביטויים בֵּיתִי, בֵּיתוֹ משמשים גם הם כרמז לכך שיש לחבר בין שני המקורות. כאשר מדובר בסוגיא הלכתית אנו מכנים זאת 'גזירה שוה', ואז אין אדם דן במידה זו מעצמו (פסחים סו ע"א). אבל בענייני אגדה אין בדברי חכמים הגבלה שכזו.
ג. הכללים שמנינו לעיל מבוססים על הנחת היסוד, שבשלב ראשון התורה כולה ניתנה כספר אחד מן השמיים. לאחר מכן, בשלבים ולאורך זמן, ניתנו לנו גם הנביאים והכתובים. ההליך הושלם כאשר התנ"ך נחתם בנבואתם וברוח קדשם של אנשי כנסת הגדולה, ומאז אין להוסיף עליו. מרגע מכונן זה, התנ"ך הוא ספר אחד שמפרש את עצמו. אם כך, מדוע רעיון מופיע לרוב בכמה מקורות שצריך לחברם כדי לקבל את התמונה השלמה והעשירה? מי שנתן לנו את התשובה היה ירמיהו הנביא, דבריו מבוססים על האמונה שלכל התנ"ך מקור אחד (בשלש רמות) והוא הבורא. לכן, תהליך הגעת הדברים אלינו חייב נפילה ממקום "גבוה", שתוצאותיה הם שבירה לרסיסים. רק חיבור כל הרסיסים, נותן לנו את היכולת להבין לעומק. הנביא ביטא את הרעיון בפסוק המתאר את הגעת הנבואה לנביא: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְקֹוָק וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (כג, כט).
אנחנו חיים כבר זמן רב (כמה שנים) בתקופה מטלטלת. הקיצוניות, שהיא תוצאה של הסתכלות חד ערכית על המציאות, והכחשת כל ההיבטים האחרים, השתלטה על השיח מבחינות רבות.
ביום שאחרי הושענא רבה, היום בו כל יהודי משתדל להניח דווקא את הערבות במרכז, התעוררנו לאחד הימים הקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. המכה הנוראית שקיבלנו, הוציאה לאור מחדש את הטוב שיש בנו. אחדות, שמשמעותה איחוד כל הכוחות וערבות הדדית מופלאה, תפסה את מקום ההקצנה. הדרך שחז"ל הנחו אותנו בלימוד התורה, כפי שתיארנו לעיל, מחייבת לחבר מקורות, לנסות לראות את התמונה הכללית, ולהבין שאי אפשר למצוא את כל האמת רק במקום אחד.
נסיים בתפילה כי רגשי האחדות והשותפות, שהתפשטו בכל חלקי העם החֲבוּר עתה בעבותות אהבה והתנדבות – כל ישראל חברים וערבים זה בזה – יגבירו את הסייעתא דשמיא, כמו שהבטיחונו הנביאים.
החטופים יתאחדו עם משפחותיהם וכוחות הביטחון ינחלו ניצחון אדיר על משנאי השם, הפושעים השפלים שאיבדו כל צלם אנוש וממילא את זכותם לחיות בתוכנו.
נאחל רפואה שלמה לכל הפצועים, ניתן חיבוק חם ואוהב לכל משפחות הנופלים, נתפלל כולנו שהקב"ה ישלח להם נחמה משמים. נאחל לכל מי שנאלץ לעזוב את ביתו לשוב הביתה בקרוב, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.
באחדותנו ננצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
