ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ: יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא" (ישעיהו מ"א ב-ג).
ננסה השבוע להבין את הביטוי המיוחד "אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא".
רש"י על אתר מסביר "דרך אשר לא בא קודם לכן ברגליו, לא יבא לא היה רגיל לבא". לפירושו המערכה בצפון הוכרעה למרות חסך מודיעיני. אברהם בראש גדודו (שלש מאות ושמונה עשר לוחמים) מצא את דרכו וניצח אף על פי שלא הכיר את השטח ומעולם לא עבר בו קודם לכן. מסקנה - מי שיש לו קשר ישיר לשמים ויש לו, סייעתא דשמיא, איננו תלוי במכשירי ניווט לוויינים (GPS). הקושי בפירוש זה הוא השימוש בזמן עתיד במקום בזמן עבר. שהרי לפי רש"י הכתוב היה צריך לנקוט לשון זו: "אורח (ש)ברגליו לא בא". הרד"ק מסביר: "שאברהם ולוחמיו לא נתייגעו במסעם". לפירושו, למרות המסע הארוך והמפרך, נשארו החיילים במצב שאפשר להם להלחם ולהכריע את המערכה.
לפי שני פירושים אלה, הנס לו זכו אברהם ואנשי ביתו היה נס נסתר. אברהם אבינו ואנשיו היו מוכנים למסור את נפשם ולהשקיע מאמץ במשימה ובזכות זה הקב"ה סייע בידם. במדרש אכן מצינו כיוון שכזה והוא מוסיף כי עמלם של הלוחמים סייע גם כארבע מאות שנה מאוחר יותר בליל היציאה ממצרים. וז"ל המדרש:
"רבותינו אמרו אותה השעה אמר הקב"ה לאברהם אתה יגעת עמי בהריגת המלכים חצי הלילה חייך אני פורע לבניך במצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה" (פסיקתא רבתי הוספה א פיסקא ב).
לעומת זאת מצאנו במדרשים כיוון אחר, לפיו, ההנהגה בזמן מלחמה זו הייתה בבחינת נס גלוי. הפן הניסי בא לידי ביטוי בכמה תחומים.
א. קפיצת הדרך -
א"ר לוי (אמר) ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא ג' מילין היו פסיעותיו של אברהם ור' יהודה בר' סימון אמר מיל א'. (שם)
ב. ללא יזע -
"א"ר וחוניא בשם ר' וחוניא ב"ר בנייה אפילו (אבק) לא עלה על רגלו של אחד מאוכלוסיו של אברהם באותה השעה" (שם)
ג. אברהם ואליעזר לבדם יצאו למערכה -
"אמר ר' יוחנן בנו של ר' יוסי בן קיסמא עבדו אליעזר היה עמו ולא יותר, אליעז"ר בגימטריא שי"ח. (מדרש תהלים מזמור קי ד"ה (ד) אמר ר').
דרך שלישית בהבנת הביטוי עולה מן המדרש הבא:
"אמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר' יוסי בן זימרא כיון שהרג אברהם כל האוכלוסין הללו נוקפה ליבו, אמר אפשר שלא היה ביניהם צדיק, אמר לו הקב"ה לא ברגליך לכלוך עון, אורח ברגליו לא יבא" (שם).
המדרש מעלה לדיון שאלה אתית - מוסרית. מה דינו של הצדיק הנלחם מלחמה צודקת ותוך כדי כך הורג גם אנשים בעלי זכויות מן הצד השני. פסוק זה בא ללמדנו שהקב"ה "הרגיע" את אברהם לא בהבטחה כי אף "צדיק" לא נהרג על ידו, אלא בהבטחה כי הקולר איננו תלוי בצווארו. ידיו ורגליו של אברהם שנלחם מלחמת מצווה נשארו נקיים.
הבה נתפלל כי גם בימנו נזכה לכל הבחינות הללו אם וכאשר נאלץ להלחם שוב "עד חובה אשר מצפון לדמשק".

משמעות המילים והדיבור שלנו

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

איך עושים קידוש?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד אמונה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

קילוף פירות וירקות בשבת

איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















