ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
רמת החולי הנמוכה ביותר היא "מיחוש בעלמא". מצונן. כאב ראש שאינו משבית אותו וכדומה: על רמה זו נגזרה גזירת שחיקת סממנים, ולכן מבחינה עקרונית אסור לקחת תרופות לשכך כאבים אלה, קל וחמר שאסור לחלל עליו את השבת .
מי שסובל ומצטער מאוד: כלומר טרם הגיע לרמה שהכאבים משביתים אותו מפעילות, אך הוא בסבל. גם עליו נגזרה גזירת שחיקת סממנים. במידה והסבל גדול ניתן לסמוך על דברי הציץ אליעזר ופוסקים נוספים, שאין איסור לקחת תרופות שאין באפשרותנו לייצר אותן או מקבילות שלהן. בנוסף, מי שזקוק לתרופה מספר ימים רצוף רשאי לקחת את התרופה ברצף וגם בשבת. בצער מסוג זה מותר לבקש מנכרי לעשות פעולות האסורות מדרבנן עבורו. המגן אברהם מחדש שמותר ליהודי לעבור על איסור שבות דשבות עבורו. אמנם הפרי מגדים ופוסקים נוספים חולקים ואוסרים, כיוון שמדובר בצער רב, יש למיקל על מי לסמוך.
חולה שאין בו סכנה, שנפל למשכב: ישנה מחלוקת אם גזירת שחיקת סממנים חלה עליו. להלכה היא אינה חלה עליו. לחולה שנפל למשכב מותר לבקש מנכרי שיבצע עבורו מלאכות האסורות מהתורה בכדי לסייע לרפואתו ולהקל על חליו. במידה ואין נכרי שיכול לבצע אותן, נחלקו הראשונים אלו פעולות מותר ליהודי לבצע עבור החולה. להלכה נפסק שמותר לעשות עבורו מלאכה דרבנן בשינוי, ובמידה ויש צורך גדול מותר אפילו לעשות מלאכה דאורייתא בשינוי.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
21 - מדרג החולי
22 - חילול שבת כאשר האמת היא שאין צורך
טען עוד
מי שיש סיכון שחלילה יאבד אבר: לכולי עלמא מותר לישראל לעשות מלאכות האסורות מדרבנן או לעשות מלאכות האסורות מדאורייתא בשינוי בכדי להציל את האבר (כמובן שבמקרים רבים הדבר גובל בפיקוח נפש, ואזי כמובן שחובה ומצווה לעשות כל דבר בכדי להציל ואז אין צורך בשינוי).
במצב של פיקוח נפש: לא רק שמותר, אלא חובה ומצווה להזדרז ולצאת להציל את הנמצאים בסכנה. למדנו שישנה עדיפות לחלל שבת מאשר לעשות דברים אחרים האסורים (במידה ושני הדברים יפעלו להצלה באותה המידה), מכיוון שמראש השבת ניתנה להידחות: במציאות המוכרת לנו, לא יתכן שכל עם ישראל יימנעו מעשיית מלאכות בשבת, שכן אנו מוכרחים להחזיק כוחות ביטחון פנים וחוץ ומערכות רפואה.
אחר הטיפול בפיקוח הנפש האם מותר למי שיצא לסייע בפיקוח הנפש לשוב הביתה? למדנו שלוש שיטות מרכזיות:
1. לפי הגרש"ז אוירבך: מותר לעשות מלאכות האסורות מדרבנן בלבד.
2. לפי הרב הרצוג: בכל מקרה מותר ליוצאים להציל לשוב לביתם אחרי ההצלה.
3. לפי הרב פיינשטיין והרב ישראלי: יש להתייחס לנסיבות המסוימות, ולבחון אם במקרה שלפנינו ישנו חשש שבעתיד הטיפול בפיקוח נפש יהיה פחות טוב בגלל ההחמרה במקרה זה ואז יהיה מותר.
הרב ישראלי חידד נקודה יסודית בקטגוריה האחרונה הזאת: בעקבות רוב הפוסקים, אנו התייחסנו לקטגוריה אחרונה זו כדבר הנפרד, אחרי שכבר אין פיקוח נפש לפנינו. הרב ישראלי חידד שזה לא נכון: ההיתרים בקטגוריה זו הם היתרים של פיקוח נפש. נדגים בעזרת המציאות שאנו שרויים בה כרגע: המציאות היא שכרגע קשה מאוד להרבה ממשפחות המילואימניקים, אחרי העדרויות ארוכות של אבא מהבית. במקביל ראשינו ויועציהם מתלבטים בשאלת היקף המשך הלחימה. חס וחלילה, שאלה אחת עשויה להשפיע על רעותה. המצב הנכון הוא שהפיקוד והממשלה יכריעו ויקבלו את ההחלטות שייטיבו לעם ישראל ביותר, ללא תלות במצב החיילים בשטח. דא עקא שהחיילים בני אדם, ואם הם לא יוכלו להילחם בצורה מיטבית, ואם חיילי מילואים יסרבו לצאת ללחימה מתוך דאגה לביתם, לא תהיה שום משמעות להחלטת הדרג המדיני. האם יש ספק שהדיון הזה הוא דיון בפיקוח נפש בצורה הרחבה ביותר?
הרב שאול ישראלי מסביר שבמקרה כמו שאירע לפני שלושה חודשים, כאשר שאלות השיבה הביתה בשבת התחילו לצוץ, השאלה לא הייתה אם בשבת זו יש פיקוח נפש אם החייל לא ישוב הביתה. השאלה גם לא הייתה אם מותר לעשות לחיילים הנחות בשל הלחימה. השאלה התמודדה עם פיקוח הנפש שהיה עתיד להיווצר בעוד שלושה חודשים. הפסקים שלקחנו עליהם אחריות אז התמודדו עם פיקוח הנפש של היום. הרב ישראלי מגדיר את הצורך להתיר כ"מכשירי פיקוח נפש" שאי אפשר לעשותן מערב שבת.. אין כאן הנחה בהלכות שבת, אלא החמרה גדולה, ומסירת אחריות עצומה, לפוסקים המוכרחים להתמודד לא רק אם פיקוח הנפש הנוכחי, אלא עם עיצוב השבת בפרט, וההלכה בכלל, בתוך חברה חיה. השאלות המוטלות על הכף אינן רק פיקוח נפש גלוי לעין כעת, אלא אחריות מתמדת, חובה בכל דור ודור ובכל מלחמה ומלחמה לחשוב איזה פיקוח נפש עלול להיווצר מעבר לפינה, ולהיות הראשונים לשמור על חברה שומרת מצוות בבריאות ובבטחה.
איך מותר להכין קפה בשבת?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מתי נכון לומר סליחות ?
עירוב תבשילין
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
