ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הלחץ השפיע על ראובן לרעה הוא חזר הביתה עצבני. היה זה רק ענין של זמן עד שהוא ימצא את קורבן תיסכולו. "אפרים!", קרא ראובן לבנו, "מה עם שיעורי הבית? כבר גמרת להכין אותם?". "עזוב אבא, אני חייב לצאת עכשיו עם החברים... אח"כ... אני כבר אסתדר". "אבל גם אתמול אמרת זאת, ולבסוף חזרת עייף, ואת התוצאות איני צריך להזכירך", אמר ראובן בכעס הולך וגובר. "אבא יהיה בסדר, רק משחק אחד. תוך רבע שעה אני פה", פלט אפרים קודם שנעלם בחדר המדרגות, "כמה דקות. לא משהו". הוא כבר למד שעדיף להעלם מהשטח, קודם שהטונים יעלו. אפרים שיחק חייך ואף השמיע את קולו בצחוק מתגלגל, אבל השמחה היתה ממנו והלאה. הוא הרגיש מועקה גדולה בליבו. "כן, זה בגלל דברי אבא. הוא צודק!", הרהר אפרים בליבו, "כבר עברו שעתיים, ואני עדיין במגרש. גם אם אחזור כעת הביתה, כבר עייפתי ולא יהיה לי כח להכין שיעורי בית. והמורה הלא הזהיר אותי שזו ההזדמנות האחרונה שלי". אפרים אזר את כוחות נפשו, "זהו אני חוזר הביתה עכשיו", החליט. קול אחר אמר בתוכו: "כל הכבוד אפרים, החלטה נבונה, אבל בוא רק נגמור את משחק. לא נעים מהחבר'ה...". בשעות הערב המאוחרות, התגנב אפריים הביתה, עייף ובוש בעצמו. "למה כל פעם אני נופל בפח הזה?! - רק רבע שעה - כן, בטח...".
זמנו של האדם מוגבל, והדברים שעליו להספיק, רבים ומגוונים. באופן כללי ניתן לחלקם דברים אלו לשנים: להנאות, ולחובות.
ההתחברות עם ההנאות הגשמיות, מסיחה את דעתו של האדם מהמוטל עליו ומפגישה אותו עם הצדדים היותר נמוכים שבמציאות. פגישה לא מבוקרת עלולה להפילו ולהסיח את דעתו מן המשימה.
עד"ז ראינו בחגי תשרי שחלפו עלינו זה מכבר. קודמים ימי הדין וחשבון הנפש ל"ושמחת בחגיך" של סוכות, ואדרבה דווקא הסדר שעשינו בחיינו בימי הדין הוא זה שמוליד את השמחה האמיתית והשלוה בחג הסוכות.
בשו"ע (או"ח רלב סעי' ב) פסק מרן על פי דברי הגמ', שאין לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך לחצות היום, עד שיתפלל תפילת מנחה. על פניו היה דין זה נראה מתמיה: וכי מפני שיאכל סעודה קטנה ישכח להתפלל מנחה?!
לאור האמור מובן, שאכן כן! אדם המסיח דעתו מהתרכזות במשימות הרוחניות, ומחל להתעסק בענינים גשמיים הקרובים לכוחות היצר הרע, עלול להגרר מענין גשמי אחד למשנהו, ומענין לענין, לשכוח את משימותיו הרוחניות.
אליעזר עבד אברהם ידע סוד זה וע"כ לא נפל בפח שטמן לו לבן הארמי (אותיות 'רמאי').לבן רצה לחסל את אליעזר ולקחת את כל הרכוש, ע"י סעודה שתסיח את דעתו של אליעזר מהשליחות, ותעמעם את זהירותו.
"לא אכל עד אם דברתי דברי", לא אחל לשמח ולענג את הגשמיות שלי, לא אסיח את דעתי מהמשימה האלוקית המוטלת עלי, עד אשר אגמור לטפל במשימות ובחובות המוטלים עלי. ואף אחר מילוי המשימות אשמח שימחה של מצוה. שמחה שלוה של אושר, של מנוחה הבאה על גבי חיי העשיה והיצירה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













