ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הלחץ השפיע על ראובן לרעה הוא חזר הביתה עצבני. היה זה רק ענין של זמן עד שהוא ימצא את קורבן תיסכולו. "אפרים!", קרא ראובן לבנו, "מה עם שיעורי הבית? כבר גמרת להכין אותם?". "עזוב אבא, אני חייב לצאת עכשיו עם החברים... אח"כ... אני כבר אסתדר". "אבל גם אתמול אמרת זאת, ולבסוף חזרת עייף, ואת התוצאות איני צריך להזכירך", אמר ראובן בכעס הולך וגובר. "אבא יהיה בסדר, רק משחק אחד. תוך רבע שעה אני פה", פלט אפרים קודם שנעלם בחדר המדרגות, "כמה דקות. לא משהו". הוא כבר למד שעדיף להעלם מהשטח, קודם שהטונים יעלו. אפרים שיחק חייך ואף השמיע את קולו בצחוק מתגלגל, אבל השמחה היתה ממנו והלאה. הוא הרגיש מועקה גדולה בליבו. "כן, זה בגלל דברי אבא. הוא צודק!", הרהר אפרים בליבו, "כבר עברו שעתיים, ואני עדיין במגרש. גם אם אחזור כעת הביתה, כבר עייפתי ולא יהיה לי כח להכין שיעורי בית. והמורה הלא הזהיר אותי שזו ההזדמנות האחרונה שלי". אפרים אזר את כוחות נפשו, "זהו אני חוזר הביתה עכשיו", החליט. קול אחר אמר בתוכו: "כל הכבוד אפרים, החלטה נבונה, אבל בוא רק נגמור את משחק. לא נעים מהחבר'ה...". בשעות הערב המאוחרות, התגנב אפריים הביתה, עייף ובוש בעצמו. "למה כל פעם אני נופל בפח הזה?! - רק רבע שעה - כן, בטח...".
זמנו של האדם מוגבל, והדברים שעליו להספיק, רבים ומגוונים. באופן כללי ניתן לחלקם דברים אלו לשנים: להנאות, ולחובות.
ההתחברות עם ההנאות הגשמיות, מסיחה את דעתו של האדם מהמוטל עליו ומפגישה אותו עם הצדדים היותר נמוכים שבמציאות. פגישה לא מבוקרת עלולה להפילו ולהסיח את דעתו מן המשימה.
עד"ז ראינו בחגי תשרי שחלפו עלינו זה מכבר. קודמים ימי הדין וחשבון הנפש ל"ושמחת בחגיך" של סוכות, ואדרבה דווקא הסדר שעשינו בחיינו בימי הדין הוא זה שמוליד את השמחה האמיתית והשלוה בחג הסוכות.
בשו"ע (או"ח רלב סעי' ב) פסק מרן על פי דברי הגמ', שאין לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך לחצות היום, עד שיתפלל תפילת מנחה. על פניו היה דין זה נראה מתמיה: וכי מפני שיאכל סעודה קטנה ישכח להתפלל מנחה?!
לאור האמור מובן, שאכן כן! אדם המסיח דעתו מהתרכזות במשימות הרוחניות, ומחל להתעסק בענינים גשמיים הקרובים לכוחות היצר הרע, עלול להגרר מענין גשמי אחד למשנהו, ומענין לענין, לשכוח את משימותיו הרוחניות.
אליעזר עבד אברהם ידע סוד זה וע"כ לא נפל בפח שטמן לו לבן הארמי (אותיות 'רמאי').לבן רצה לחסל את אליעזר ולקחת את כל הרכוש, ע"י סעודה שתסיח את דעתו של אליעזר מהשליחות, ותעמעם את זהירותו.
"לא אכל עד אם דברתי דברי", לא אחל לשמח ולענג את הגשמיות שלי, לא אסיח את דעתי מהמשימה האלוקית המוטלת עלי, עד אשר אגמור לטפל במשימות ובחובות המוטלים עלי. ואף אחר מילוי המשימות אשמח שימחה של מצוה. שמחה שלוה של אושר, של מנוחה הבאה על גבי חיי העשיה והיצירה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
