ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
אמר הצדיק: כך ה' ברא אותו, וכך טוב שישאר.
כשהפצירו בצדיק שירפאהו, אמר לילד: אמור, מה תעשה כשתגדל?
פתח הילד את פיו, ואמר רק משפט אחד בחייו – 'אהיה מוסר! ואמסור ואלשין על ישראל'!
הבינו כולם את העניין...
פרשתנו עוסקת בבניית המשכן. מצאנו במפרשים, שהמשכן הוא תיקון לחטא העגל, שדרכו שבים ומשרים את השכינה שזכינו לה במעמד הר סיני, והסתלקה בחטא העגל, ושבה לשרות בקרבנו במשכן.
לפי זה אפשר להמשיך ולומר, הרי התשובה ושיבת השראת השכינה לאחר חטא העגל באה דרך תפילתו ותחנוניו של משה רבינו 80 יום לפני ה', התפילה הארוכה ביותר. והלא המשכן והמקדש עניינם גם להיות בית תפילה, "כי ביתי בית תפילה יקרא", נמצא שהם ממשיכים לדורות את עבודת התפילה המתקנת את חטא העגל.
נתבונן מעט כיצד עבודת התפילה שלאחר חטא העגל יכולה ללמד אותנו את עבודת התפילה לדורות.
(שבוע שעבר כתבנו על פי דברי חז"ל), שהעגל יצא בעקבות מיכה שהשליך את הטס שכתב משה 'עלה שור' לאש. ואמרו חז"ל שמיכה היה ילד שהמצרים שמו כלבנה בבניין, ו"אמר לו משה להקדוש ברוך הוא: אתה הרעות לעם הזה - שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קוצים הם מכלין, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה, תנסה והוציא אחד מהן, הלך והוציא את מיכה".
במילים אחרות, אומרים חז"ל שמשה חשב כביכול שהוא יודע לנהל את העולם טוב יותר מה', וצורת מחשבה זו שאינה בביטול מוחלט לה' זה כביכול יצירת עגל. (כמובן, הכל לפי גובה מדרגתו של משה רבינו).
לאור זאת, אפשר לומר, שגם כיום כשאנו מביעים אי נחת ומשיגים על הנהגת ה' בעולם, הרי זו תודעה אנושית חלקית שאנו תופסים בה את הנהגת-התגלות ה' לעולם, והיא המקבילה לעגל - עבודה זרה בשיתוף.
ואולי זה יכול ללמד אותנו משהו על עבודת התפילה. לעיתים, כמו בסיפור שפתחנו, אדם מתפלל לה' מתוך תודעה, שמה שה' עושה הוא חלילה פחות טוב, ואנו מתפללים שזה ישתנה כי אנו מבינים טוב יותר. זו טעות.
אז איך צריך להתפלל?
נראה שה' מלמד אותנו זאת דרך עבודת התפילה והתשובה בעקבות חטא העגל, ונבחן זאת דרך שלושה שלבים.
(א. סיבת התפילה) - כשה' מספר למשה על החטא, הוא אומר לו מיד "ועתה הניחה לי, ויחר אפי בהם ואכלם". לשון זו היא קשה, וכי משה תופס בה' ולא נותן לו לכלות אותם, שה' צריך שיניח לו? אומרים חז"ל (ברכות לב.), שכאן רמז ה' למשה, שיתפלל עליהם ויציל אותם.
למדנו מכאן, שהתפילה היא חלק מרצון ה'. אנו מתפללים מתוך שרצונו של ה' שנתפלל, והיא חלק מהתוכנית האלוקית. התפילה היא לא השגה אנושית שלנו על התוכנית האלוקית, אלא חלק מהתוכנית האלוקית.
(ב. כוונת התפילה) - מתוך זה תפילתו של משה מועילה, כי כל כולה מכוונת לביטול לרצון ה' ולמען עם ישראל. הקב"ה מציע לו עסקה מצויינת, אכלה אותם ואעשה אותך לגוי גדול, אך משה מתפלל להציל את בני דורו. הוא לא מחפש את 'התפתחותו האישית' כאבי האומה, אלא כל כולו למען ישראל.
מכח תפילה זו, הוא מכלה את העגל, כי הוא מכלה את התודעה האנושית הרוצה לנהל את העולם כפי תפישתו החלקית של האדם, ומתפלל מתוך ביטול מוחלט לדבר ה'.
ומכאן לעבודת התשובה והתפילה שלאחר חטא העגל. משה פונה לה' ואומר לו במסירות נפש "אם תשא חטאתם – ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", שהיה מוכן להמחות אפילו מספר התורה, מעולם הזה ומעולם הבא, כלומר מוחק עצמו לחלוטין והכל למען ה' וישראל (ברכות לב., ר"ה טז:, משפט כהן קמד, עיין מסילת ישרים סוף פרק יט).
(ג. התקבלות התפילה) - מכוח אותה מסירות נפש למען ה' וישראל, זוכים שהתפילה מתקבלת. ומצאנו (בעל הטורים, תחילת תצווה) שגם בקשתו של משה שימחה שמו מהספר מתקבלת, שהרי "קללת חכם אפילו על תנאי" מתקיימת, ולכן יש פרשה אחת – פרשת תצווה, ששמו של משה לא מופיע בה.
אך דווקא בפרשת תצווה, משה מתעלה למדריגה שהפרשה מתחילה במילים "ואתה תצווה", כביכול הוא מושווה לאלוקים המצווה. וזה סוד התקבלות התפילה, שדווקא מי שבביטול לה', הרי הוא עם ה' ביחד, וכיוון שהוא רוצה את רצון ה', אז הוא ורצון ה' חד הם, ואז גם ה' רוצה את רצונו ותפילתו מתקבלת, כדברי המשנה (אבות ב, ד): "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וכך מסופר על החפץ חיים, שפעם שאלו את בנו – ספר לנו על אביך סיפור של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'. ענה הבן, סיפור כזה איני יודע אם יכול אני לספר, אך יכול אני לספר סיפורים רבים של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'.
ובאמת, זה סוד התפילה, מתוך שה' גוזר וצדיק מקיים, אז הצדיק בטל לה' והוא עם ה', וממילא גם הצדיק גוזר וה' מקיים.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
חידוש כוחות העולם
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
