ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
אמר הצדיק: כך ה' ברא אותו, וכך טוב שישאר.
כשהפצירו בצדיק שירפאהו, אמר לילד: אמור, מה תעשה כשתגדל?
פתח הילד את פיו, ואמר רק משפט אחד בחייו – 'אהיה מוסר! ואמסור ואלשין על ישראל'!
הבינו כולם את העניין...
פרשתנו עוסקת בבניית המשכן. מצאנו במפרשים, שהמשכן הוא תיקון לחטא העגל, שדרכו שבים ומשרים את השכינה שזכינו לה במעמד הר סיני, והסתלקה בחטא העגל, ושבה לשרות בקרבנו במשכן.
לפי זה אפשר להמשיך ולומר, הרי התשובה ושיבת השראת השכינה לאחר חטא העגל באה דרך תפילתו ותחנוניו של משה רבינו 80 יום לפני ה', התפילה הארוכה ביותר. והלא המשכן והמקדש עניינם גם להיות בית תפילה, "כי ביתי בית תפילה יקרא", נמצא שהם ממשיכים לדורות את עבודת התפילה המתקנת את חטא העגל.
נתבונן מעט כיצד עבודת התפילה שלאחר חטא העגל יכולה ללמד אותנו את עבודת התפילה לדורות.
(שבוע שעבר כתבנו על פי דברי חז"ל), שהעגל יצא בעקבות מיכה שהשליך את הטס שכתב משה 'עלה שור' לאש. ואמרו חז"ל שמיכה היה ילד שהמצרים שמו כלבנה בבניין, ו"אמר לו משה להקדוש ברוך הוא: אתה הרעות לעם הזה - שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קוצים הם מכלין, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה, תנסה והוציא אחד מהן, הלך והוציא את מיכה".
במילים אחרות, אומרים חז"ל שמשה חשב כביכול שהוא יודע לנהל את העולם טוב יותר מה', וצורת מחשבה זו שאינה בביטול מוחלט לה' זה כביכול יצירת עגל. (כמובן, הכל לפי גובה מדרגתו של משה רבינו).
לאור זאת, אפשר לומר, שגם כיום כשאנו מביעים אי נחת ומשיגים על הנהגת ה' בעולם, הרי זו תודעה אנושית חלקית שאנו תופסים בה את הנהגת-התגלות ה' לעולם, והיא המקבילה לעגל - עבודה זרה בשיתוף.
ואולי זה יכול ללמד אותנו משהו על עבודת התפילה. לעיתים, כמו בסיפור שפתחנו, אדם מתפלל לה' מתוך תודעה, שמה שה' עושה הוא חלילה פחות טוב, ואנו מתפללים שזה ישתנה כי אנו מבינים טוב יותר. זו טעות.
אז איך צריך להתפלל?
נראה שה' מלמד אותנו זאת דרך עבודת התפילה והתשובה בעקבות חטא העגל, ונבחן זאת דרך שלושה שלבים.
(א. סיבת התפילה) - כשה' מספר למשה על החטא, הוא אומר לו מיד "ועתה הניחה לי, ויחר אפי בהם ואכלם". לשון זו היא קשה, וכי משה תופס בה' ולא נותן לו לכלות אותם, שה' צריך שיניח לו? אומרים חז"ל (ברכות לב.), שכאן רמז ה' למשה, שיתפלל עליהם ויציל אותם.
למדנו מכאן, שהתפילה היא חלק מרצון ה'. אנו מתפללים מתוך שרצונו של ה' שנתפלל, והיא חלק מהתוכנית האלוקית. התפילה היא לא השגה אנושית שלנו על התוכנית האלוקית, אלא חלק מהתוכנית האלוקית.
(ב. כוונת התפילה) - מתוך זה תפילתו של משה מועילה, כי כל כולה מכוונת לביטול לרצון ה' ולמען עם ישראל. הקב"ה מציע לו עסקה מצויינת, אכלה אותם ואעשה אותך לגוי גדול, אך משה מתפלל להציל את בני דורו. הוא לא מחפש את 'התפתחותו האישית' כאבי האומה, אלא כל כולו למען ישראל.
מכח תפילה זו, הוא מכלה את העגל, כי הוא מכלה את התודעה האנושית הרוצה לנהל את העולם כפי תפישתו החלקית של האדם, ומתפלל מתוך ביטול מוחלט לדבר ה'.
ומכאן לעבודת התשובה והתפילה שלאחר חטא העגל. משה פונה לה' ואומר לו במסירות נפש "אם תשא חטאתם – ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", שהיה מוכן להמחות אפילו מספר התורה, מעולם הזה ומעולם הבא, כלומר מוחק עצמו לחלוטין והכל למען ה' וישראל (ברכות לב., ר"ה טז:, משפט כהן קמד, עיין מסילת ישרים סוף פרק יט).
(ג. התקבלות התפילה) - מכוח אותה מסירות נפש למען ה' וישראל, זוכים שהתפילה מתקבלת. ומצאנו (בעל הטורים, תחילת תצווה) שגם בקשתו של משה שימחה שמו מהספר מתקבלת, שהרי "קללת חכם אפילו על תנאי" מתקיימת, ולכן יש פרשה אחת – פרשת תצווה, ששמו של משה לא מופיע בה.
אך דווקא בפרשת תצווה, משה מתעלה למדריגה שהפרשה מתחילה במילים "ואתה תצווה", כביכול הוא מושווה לאלוקים המצווה. וזה סוד התקבלות התפילה, שדווקא מי שבביטול לה', הרי הוא עם ה' ביחד, וכיוון שהוא רוצה את רצון ה', אז הוא ורצון ה' חד הם, ואז גם ה' רוצה את רצונו ותפילתו מתקבלת, כדברי המשנה (אבות ב, ד): "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וכך מסופר על החפץ חיים, שפעם שאלו את בנו – ספר לנו על אביך סיפור של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'. ענה הבן, סיפור כזה איני יודע אם יכול אני לספר, אך יכול אני לספר סיפורים רבים של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'.
ובאמת, זה סוד התפילה, מתוך שה' גוזר וצדיק מקיים, אז הצדיק בטל לה' והוא עם ה', וממילא גם הצדיק גוזר וה' מקיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
