ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
סגולה בדוקה לביטול גזירות קשות
פעם אחת, זכו השניים להיכנס אל הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, (שהשבוע הייתה ההילולא שלו). אמר להם הרב: 'דעו לכם, שיש לכם כוח לברך יהודים, כפי שנאמר בגמרא (בבא מציעא פה.) על מזכי הרבים – "כל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה – מבטלה בשבילו, שנאמר: "אם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה". כלומר, מי שמקרב יהודים אל ה', ומחלץ את נשמותיהם היקרות מהרוע שזולל אותם, יש לו כוח בפה כמו 'הפה' של ה', ובכוחו לברך יהודים ולבטל גזירות קשות.
שמעו השניים, ואמרו בליבם: זו וודאי מדריגת גדולי עולם, שבכוחם להעניק ברכות, אך אנו יהודים פשוטים, וודאי לא הגענו עדיין למעלה הנשגבת שנאמרה בגמרא.
עברו מספר שבועות. הגיע יום שישי, והשניים יצאו כהרגלם להפיץ יהדות. בעודם פוסעים ברחוב, מזמין אותם יהודי היושב באחת המרפסות לעלות ולהצטרף אליו. כשהם משוחחים עם אותו יהודי, הם מבחינים שהוא עצוב מאוד, ושואלים אותו לסיבת העצב.
היהודי פורק את אשר על לבבו, ומספר להם, שהוא נשוי כבר מספר שנים ועדיין לא זכה באותו רגע. ואז, להפתעתם הגדולה, הוא מבקש מהם: תברכו אותי!
ברגע הראשון הם רצו לענות לו – איננו ראויים, אך אז הם נזכרו בדבריו של הרב אליהו, ובירכו אותו שבזכות המעלה המיוחדת של קירוב ליבות ישראל לאבינו שבשמיים, ובזכות הצדיק - ייוושע ויזכה לפרי בטן.
עברו מספר שבועות. הגיע יום שישי, והשניים יצאו שוב לסיבוב ההפצות.
והנה, בעת שעברו סמוך לאותה מרפסת, הבחין בהם שוב אותו יהודי, קרא להם לעלות אליו, ובישר להם: הברכה התקיימה!
בפרשת קרח מתחוללת מחלוקת גדולה בין קרח למשה ואהרון. כבר פתח רש"י את פירושו לפרשה באמירה הייחודית – "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא", וכידוע ביארו זאת בדרך צחות, שלכל מחלוקת יש פנים וצדדים רבים, והבריות אוהבות להתעסק ולדרוש בכל פרט ופרט במחלוקת יפה יפה.
ננסה גם אנו לעמוד כאן על אחד הצדדים במחלוקת זו.
עיון בפרשה מלמד, שאמנם קרח ועדתו נקהלו על 'משה ואהרון', אך מרכז המחלוקת הייתה סביב כהונתו של אהרון. כך עולה מדברי משה לקרח "ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי... ובקשתם גם כהונה". בהתאם לכך, גם אמת המידה המרכזית לבירור הצד הצודק במחלוקת הוא מבחן הקטורת, שבאה לברר מי ראוי לקדושת הכהונה.
ידועים גם דברי רש"י (יג, כז) בשם המדרש, שהסיבה שהמרגלים פתחו את דבריהם בשבח הארץ, כי "כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו, אין מתקיים בסופו".
ואכן, גם קרח פתח את דבריו במשפט אמיתי – "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'". זה משפט חשוב מאוד, המדבר על כך שכל יהודי מחובר לה'. הבעיה היא השקר שבהמשך דבריו, שערער על גדולתם של משה ואהרון, "ומדוע תתנשאו על קהל ה'".
כדי לחזק את נקודת האמת הזו, קרח ועדתו עסקו ב'הפצות' בעם, שהרי הם מחוברים לכלל ועניינם לחבר את הכלל כולו לרעיונות אמיתיים, ובאמת קרח היה 'מפיץ' גדול, ונחל הצלחה גדולה, עד שהצליח לקבץ את כל העדה לה 'דאג' כל כך, "ויקהל עליהם קרח את כל העדה...".
וכך מביא רש"י (טז, יט) בשם התנחומא "ויקהל עליהם קרח - בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם. אלו באין ונוטלין כל הגדולות, לו המלכות ולאחיו הכהונה, עד שנתפתו כלם".
נראה, שלא לחינם מערער קרח בעיקר על הכהונה, כי נקודת האמת שלו מצויה אצל אהרון. גם מעלתו הייחודית של אהרון הייתה 'ההפצות', כפי שאמר הלל (אבות א, יב) "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
להיות תלמיד של אהרון זה להיות 'מפיץ'. אדם מלא אהבה, שחשוב לו נשמתו של כל יהודי, והוא מוציא את היקר מהזולל, מעלה את הנשמות ומחבר אותם לשמיים, וכל זאת בדרך המרבה שלום בין הבריות.
לקרח היה את הכח הזה של חיבור טוב לאנשים, אך הוא השתמש בו בצורה שלילית לצרכיו האישיים. אהרון, לעומתו, השתמש בכוח זה לחבר ליבות ישראל לאבינו שבשמיים.
ומתוך כך, כפי שראינו בגמרא בבבא מציעא, זוכה אהרון להיות הכהן הגדול, איש העבודה, העומד בתפילה על ישראל, ומבטל את הגזירות, שהרי המוציא יקר מזולל זוכה לכוח הפה המביא ברכה לישראל!
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית












