ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
פעם אחת, זכו השניים להיכנס אל הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, (שהשבוע הייתה ההילולא שלו). אמר להם הרב: 'דעו לכם, שיש לכם כוח לברך יהודים, כפי שנאמר בגמרא (בבא מציעא פה.) על מזכי הרבים – "כל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה – מבטלה בשבילו, שנאמר: "אם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה". כלומר, מי שמקרב יהודים אל ה', ומחלץ את נשמותיהם היקרות מהרוע שזולל אותם, יש לו כוח בפה כמו 'הפה' של ה', ובכוחו לברך יהודים ולבטל גזירות קשות.
שמעו השניים, ואמרו בליבם: זו וודאי מדריגת גדולי עולם, שבכוחם להעניק ברכות, אך אנו יהודים פשוטים, וודאי לא הגענו עדיין למעלה הנשגבת שנאמרה בגמרא.
עברו מספר שבועות. הגיע יום שישי, והשניים יצאו כהרגלם להפיץ יהדות. בעודם פוסעים ברחוב, מזמין אותם יהודי היושב באחת המרפסות לעלות ולהצטרף אליו. כשהם משוחחים עם אותו יהודי, הם מבחינים שהוא עצוב מאוד, ושואלים אותו לסיבת העצב.
היהודי פורק את אשר על לבבו, ומספר להם, שהוא נשוי כבר מספר שנים ועדיין לא זכה באותו רגע. ואז, להפתעתם הגדולה, הוא מבקש מהם: תברכו אותי!
ברגע הראשון הם רצו לענות לו – איננו ראויים, אך אז הם נזכרו בדבריו של הרב אליהו, ובירכו אותו שבזכות המעלה המיוחדת של קירוב ליבות ישראל לאבינו שבשמיים, ובזכות הצדיק - ייוושע ויזכה לפרי בטן.
עברו מספר שבועות. הגיע יום שישי, והשניים יצאו שוב לסיבוב ההפצות.
והנה, בעת שעברו סמוך לאותה מרפסת, הבחין בהם שוב אותו יהודי, קרא להם לעלות אליו, ובישר להם: הברכה התקיימה!
בפרשת קרח מתחוללת מחלוקת גדולה בין קרח למשה ואהרון. כבר פתח רש"י את פירושו לפרשה באמירה הייחודית – "פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא", וכידוע ביארו זאת בדרך צחות, שלכל מחלוקת יש פנים וצדדים רבים, והבריות אוהבות להתעסק ולדרוש בכל פרט ופרט במחלוקת יפה יפה.
ננסה גם אנו לעמוד כאן על אחד הצדדים במחלוקת זו.
עיון בפרשה מלמד, שאמנם קרח ועדתו נקהלו על 'משה ואהרון', אך מרכז המחלוקת הייתה סביב כהונתו של אהרון. כך עולה מדברי משה לקרח "ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי... ובקשתם גם כהונה". בהתאם לכך, גם אמת המידה המרכזית לבירור הצד הצודק במחלוקת הוא מבחן הקטורת, שבאה לברר מי ראוי לקדושת הכהונה.
ידועים גם דברי רש"י (יג, כז) בשם המדרש, שהסיבה שהמרגלים פתחו את דבריהם בשבח הארץ, כי "כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו, אין מתקיים בסופו".
ואכן, גם קרח פתח את דבריו במשפט אמיתי – "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'". זה משפט חשוב מאוד, המדבר על כך שכל יהודי מחובר לה'. הבעיה היא השקר שבהמשך דבריו, שערער על גדולתם של משה ואהרון, "ומדוע תתנשאו על קהל ה'".
כדי לחזק את נקודת האמת הזו, קרח ועדתו עסקו ב'הפצות' בעם, שהרי הם מחוברים לכלל ועניינם לחבר את הכלל כולו לרעיונות אמיתיים, ובאמת קרח היה 'מפיץ' גדול, ונחל הצלחה גדולה, עד שהצליח לקבץ את כל העדה לה 'דאג' כל כך, "ויקהל עליהם קרח את כל העדה...".
וכך מביא רש"י (טז, יט) בשם התנחומא "ויקהל עליהם קרח - בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם. אלו באין ונוטלין כל הגדולות, לו המלכות ולאחיו הכהונה, עד שנתפתו כלם".
נראה, שלא לחינם מערער קרח בעיקר על הכהונה, כי נקודת האמת שלו מצויה אצל אהרון. גם מעלתו הייחודית של אהרון הייתה 'ההפצות', כפי שאמר הלל (אבות א, יב) "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
להיות תלמיד של אהרון זה להיות 'מפיץ'. אדם מלא אהבה, שחשוב לו נשמתו של כל יהודי, והוא מוציא את היקר מהזולל, מעלה את הנשמות ומחבר אותם לשמיים, וכל זאת בדרך המרבה שלום בין הבריות.
לקרח היה את הכח הזה של חיבור טוב לאנשים, אך הוא השתמש בו בצורה שלילית לצרכיו האישיים. אהרון, לעומתו, השתמש בכוח זה לחבר ליבות ישראל לאבינו שבשמיים.
ומתוך כך, כפי שראינו בגמרא בבבא מציעא, זוכה אהרון להיות הכהן הגדול, איש העבודה, העומד בתפילה על ישראל, ומבטל את הגזירות, שהרי המוציא יקר מזולל זוכה לכוח הפה המביא ברכה לישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
