ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לאה בת אשר
-----------
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
אמירה פוגעת
טעות גדולה היא לחשוב שהחילוני הוא מתייוון, וזאת מפאת שתי סיבות:
1. המתיוונים היו שונאי המכבים, שלחמו בעד שחרור ארץ ישראל מעול היוונים, ואילו החילונים לוחמים בחירוף נפש בעד ריבונות ממשלת ישראל על ארץ ישראל. אם כן מבחינה עובדתית החילונים עושים בדיוק מה שתלמידי הגאון מווילנא עשו - לוחמים על ארץ ישראל.
2. המתיוונים לא קיימו את מצוות ברית מילה, משכו בערלה - בכך ביטאו את התנתקותם מהלאומיות היהודית. לעומתם אחינו החילונים שומרים על ברית המילה, ואפילו מזדהים עם המכבים בחג החנוכה, ובכך מבטאים את קישורם ללאומיות הישראלית.
אמנם נכון, שהמתיוונים חפצו בהעלאת היופי למעמד של הקדושה, הגבורה והחכמה, וכך גם החילוני רוצה בתרבות נטולת אלוקים, ובכך הוא מתרחק מהדרך היהודית, שאומרת שהקדוש הוא יפה ולא שהיפה הוא הקדוש. אך גם זה איננו מדויק לחלוטין, שכן לעומת תרבות הכח היוונית ההרסנית, החילוני המצוי קובר את מתו ולא משליכו חלילה לחיות בספארי, בכך הוא מעיד על אמונתו בנשמה האלוקית שבאדם. חשוב גם לזכור, שלרוב הוא גם מקפיד לצום ביום כיפור.
לאור עובדות אלו ניתן לקבוע, שהאמירה שהחילוני הוא מתיוון מגמתה רק לפגוע ולהעליב ולא לקרב.
יתכן, שאם היה מוקם כיום בית המקדש, החילוני היה מתנהג כמתיוון, ולא היה חפץ במקום הקדוש, אבל בנושא הקישור למקום הקדוש יש גם הרבה בעלי כיפות, שזקוקים לעידוד ולהרבות אור בנשמתם. החילוניות, קרי התרבות המערבית, שהיא תופעה זרה לרוח היהודית כמו ההתיוונות, פוגעת לצערנו בכל המגזרים. יש בציבור החרדי שמתלבשים ומתקשטים בסגנון לא יהודי, וישנם אנשים שיושבים בחוץ לארץ ונהנים ממנעמי המערביות במקום לבוא ולהתחבר לשורשיות היהודית בארץ ישראל. זהו מאבק תמידי - להיצמד לדרך היהודית של אברהם, דוד המלך והגר"א עד "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה".
עלינו להתחזק באור המכבים, שפעלו במסירות נפש למען השבת וטיהור המקדש, (מתתיהו בגימטריה בית המקדש). שנזכה להיות חשמונאים .
-----------
הרב מרדכי גרינברג - ראש ישיבת כרם ביבנה
תקופה אחרת
ראשית, עלינו להגדיר מהי התייוונות לפי מעשיהם של המתייוונים. וכך מסופר בספר מכבים (א' א'): "בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בלייעל, וידיחו רבים לאמר, נלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו... ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים, ויעשו להם ערלה, ויעזבו ברית קודש, ויצמדו לגויים ויתמכרו לעשות רע". עוד מסופר שם שהמרד פרץ לאחר שמתתיהו ראה, "שקרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים במצות המלך".
אם כן המתייוונים היו אנשים שבגדו בעמם ובתורתם, והצטרפו לגרועים שבאויבי האומה.
רוב רובם של המכונים בלשוננו "חילוניים" - מתענים ביום הכיפורים, חוגגים את ליל הסדר, ולא מעלים על דעתם לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלוקי ישראל" או לא למול את בניהם. אמנם הם עוברים על רבות ממצוות התורה ביד רמה, אך "דיינינן להו כאנוסים וכתינוק שנשבה" (חזון איש אבהע"ז קי"ח ו'), וכל הדינים שנאמרו על מומרים, כמו "מורידים ולא מעלים", אינם נוהגים בזמן הזה, "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה" (חזו"א יו"ד י"ב).
אך למעלה מזה, התקופה השונה גורמת . באחת מהאגרות שנשלחו לאב מודאג ומתייסר על שבניו פנו עורף ליהדות והצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ואף ניתקו עצמם מכל זיקה לאומית ציונית, הדריך הרב קוק זצ"ל את האב לקרבם ולסייע להם מבחינה כלכלית, כדי שברבות הימים ישובו למקורם (ושמעתי שאכן כך קרה). הרב קובע שם, שכיום לאחר אלפי שנים שהתורה השפיעה על האנושות, "כבר אין לנו אותה המינות הארורה אשר כל באיה לא ישובון" (אגרות הראיה קי"ג). באגרת נוספת (של"ב) פירש את דבריו, שאמנם הדורות האחרונים ירדו לעומת הדורות הקודמים, אך כל זה אינו אלא מצד פרטיות הנשמות, אבל מצד הפנימיות, היינו כללות האומה, כל דור מוסיף על קודמו, מפני שהקדושה מצטרפת, "והרבה מהם דבקים באומה בכללה ומתפארים בשם ישראל, אף על פי שאינם יודעים בעצמם מפני מה ולמה".
ובעינינו חזינו מסירות נפש במלחמה האחרונה, "ודור כזה היוצא ליהרג בעוז נפש בשביל מטרות שהן נשגבות לפי דעו... לא יוכל להיות שפל, אפילו הן לגמרי מוטעות, אבל רוחו הוא נשגב גדול ואדיר" (מאמר הדור מאת הרב קוק זצ"ל). ברור אם כן, שאין כל דמיון בין חילוניות שבדורנו להתייוונות שבימיהם.
-----------
הרב יצחק הלוי - רב הישוב קרני שומרון
תשיבו בעצמכם
האם החילוניים בני דורנו מתיוונים?
לשאלה זו ישנן ארבע תשובות אפשריות: 1. קריאת המשפט הנ"ל בסימן שאלה. 2. קריאתו בסימן שאלה וקריאה- הייתכן?! 3. קריאתו בסימן קריאה, בהשמטת "האם". 4. לאפשר לחילונים לקבוע את ההטעמה.
אני מוכן לנדב סימני דרך. בדרך כלל, כשאנחנו מדברים על המכבים מצטיירת לעיננו דמות של צעירים חסונים, "פייטרים" שזופי שמש עם בלורית המתבדרת ברוח, גברתנים גבוהי קומה עם סנדלים תנ"כיות, בוגרי סיירות, פרופיל 97, צברים, "מלח הארץ". הכל נכון! אבל חשוב לציין כי הגיבור שבהם היה דווקא הישיש ממודיעין, שערף את צווארו של המתייוון, ובכך הרים את נס המרד, מתתיהו הזקן. זאת ועוד, הרקע למלחמה לא היה שטחים! לא סגירת מיצרי טיראן! לא הטיית מי הירמוך! זו הייתה מלחמת דת! מלחמה על צביונה הרוחני של האומה!
מסקנה: המכבים היו אנשים "דתיים" ... שומרי תורה ומצוות, המדקדקים על קלה כבחמורה. חרדתם לשמירה על כל פרטיה ודקדוקיה של התורה, היא זו שהפיחה בהם את אש המרד! היא זו שהוציאה אותם מבית המדרש אל שדה הקרב! היהודים של פעם מסרו את נפשם על כל תג ותג שבתורה. עם ישראל לדורותיו התייצב ו"עמד על רגליו האחוריות" כל אימת שניסו הגויים לכפות עליו "ליישר קו".
ישנו קשר ישיר בין שקיעה רוחנית לקיפול דגלים. יש קשר בין זהות יהודית לבין הנכונות לצאת למאבק על אותם הדברים שזהות זו מייצגת. וכך כותב הרש"ר הירש: "ויאבק איש עמו" - בשעה שיעקב נופל הרי סיבת נפילתו אינה במיעוט כוחו החומרי. הוא נופל מתוך שלא השכיל לקיים לעצמו את שמירת אלוקיו. בשעה שישראל עומד, הרי סוד עמידתו, הוא לא בסעד החומרי האיתן, אלא בכח אלוקיו, הנושאו על כנפי נשרים.
הרמב"ן בפרושו לתורה (פרשת 'ויחי') מדגיש: החשמונאים, שמלכו בבית שני, היו חסידי עליון! ואלמלא הם, נשתכחו התורה והמצוות מישראל!
מכאן, שלא יתכן "יהודי של זיגזג"! יעקב אבינו בשובו מן "הבית הלבן" משתבח: "עם לבן גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי"! מול לבן אשר מותח קו לבן על חלק מהמצוות, לבן אשר שומר על "קשר עין" עם רבונו של עולם אך בעירבון מוגבל, מצהיר יעקב - כי ליהודי של "בערך" אין הרבה ערך! מעתה, כל אחד ואחד יכול "לעמוד מול המראה" ולהחליט בעצמו בכנות גמורה, איך לקרוא את משפט הכותרת בפיסוק המדבר אליו.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מהי אמונה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה ללמוד גמרא?

ענייני כשרות המצויים

הלכות קבלת שבת מוקדמת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.

אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.

אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.

וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.

תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.

מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
















