ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לא נוכל להיכנס לכל פרטי ההלכות. נברר נושא אחד: שמירת זכויותיו של הלווה להמשיך ולחיות בכבוד.
הדרך המעולה ביותר לנתינת צדקה היא ציוד הדל ב"חכה". ה"חכה" מאפשרת לעני לדאוג למאכל לבני ביתו, ובמקרה של סייעתא דשמיא גם לצרכים אחרים. הלוואה לנצרך כדי להקים עסק, שיש לו סיכוי סביר להיות ריווחי, היא הדרך המומלצת יותר. בדרך זו מותר למלווה להתנות את ההלוואה בהשתתפות ברווחים עתידיים, אם וכאשר הם יהיו. על המלווה גם לקבל על עצמו שותפות בהפסדים, ח"ו, כדי להימנע מאיסור ריבית. במקרה של כשלון עסקי, לא יהיה חיוב להחזיר אפילו את הקרן, כיוון שהעשיר והעני הפכו להיות שותפים, לרווח ולהפסד. מותר למלווה לדרוש ביטחונות, כדי להגן על ההלוואה או על ההשקעה בשותפות העסקית, כולל גם במתן הלוואה ללא ריבית. התורה איננה אוסרת על המלווה לקחת ביטחונות שיבטיחו את כספו. אומנם, יש עניין חשוב לעזור, ביתר שאת, ובכל דרך, למי שאין באפשרותו לתת ערבויות. מצד שני, הלווה חייב לעשות הכל כדי לפרוע את חובותיו, ולא לפגוע במיטיבו הצדיק, שנתן לו הלוואה ללא ריבית וללא ביטחונות. כך מגדיר הכתוב את מעמדו של הלווה: "וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (משלי כב, ז). לשימוש של הכתוב בביטוי עֶבֶד, יש משמעות חמורה מבחינה גופנית. לכן, השתמשנו בביטוי "לעשות הכל". חז"ל השתמשו גם בביטוי רוחני וטבעו את המטבע: "פריעת בעל חוב מצווה", כדי לחזק את מחויבות הלווה (כתובות דף פו ע"א).
בפרשתנו מבטיחה התורה למלווה שנוהג לפי ההלכה: "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (דברים כד, יג).
התורה הקפידה מאוד על האיסור ללחוץ על הלווה (שאין לו) להחזיר את חובו. וז"ל מדרש ההלכה: "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה (שמות כב, כד) שלא תראה לו בכל זמן" (מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה יט) ומסבירה הפסיקתא זוטרתא: "שלא יתבייש" (לקח טוב, שמות שם).
יש כאן לקח ומסר עצום, עד כמה צריך להיזהר בכבוד חברך, קל וחומר במי שבמצוקתו נאלץ ללוות ואין לו אפשרות להחזיר. המשמעות המעשית היא שאסור למלווה אפילו לחלוף מול חלונותיו של הלווה שאין לו, כדי להזכיר לו את החוב, קל וחומר שאין להפעיל עליו לחץ חזק יותר.
נחזור עתה לשאלה שהצבנו בכותרת: 'האם אפשר לתת הלוואה להקב"ה? ואולי אפילו יותר מזה?'
התשובה נמצאת בסוגיות הצדקה, בפרק ראשון של מסכת בבא בתרא. וז"ל הגמרא: "א"ר יוחנן, מאי דכתיב: מַלְוֵה יְקֹוָק חוֹנֵן דָּל? (משלי יט, יז) אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול, עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (דף י ע"א).
סוגיא זו מחברת את שני הפסוקים מספר משלי, ומגיעה למסקנה מדהימה, שאי אפשר היה להעלות על שפתינו, אם לא היתה נכתבת במפורש. הפסוק מפרק יט מלמד אותנו שמי שעוזר לדל – לעני, הופך להיות, כביכול, מלווה של הקב"ה. הפסוק מפרק כב מלמדנו שהלווה נחשב כעבד של המלווה. החיבור מלמד אותנו כי מי שעוזר וחונן דל, הקב"ה בכבודו ובעצמו, כביכול, הופך להיות עבדו. מסר חזק מאוד שמהדהד גם מפרשת כי תצא.
כדי להשוות בין תורת אמת מפי משה רבנו, לחוק שעל פיו דנו אומות העולם במשך שנים רבות, נביא בע"ה, בשבוע הבא, דוגמאות מספרי החוקים של אומות העולם, לאורך ההיסטוריה האנושית בנושא גביית חוב והסדרי האכיפה.
בשבוע האחרון קיבלנו שיעור נוסף להבדל בין תורת ישראל לדרכם של אחרים. זאת כאשר התברר לנו שוב שמחבלי החמאס רוצחים חטופים באכזריות נוראה, תוך הכרזה: אנחנו איננו בני אנוש, אנחנו איננו באמת אבות ואימהות, אנחנו האם השקרנית שהכריזה גם לי גם לך לא יהיה, גזורו – תרצחו. מי שמתנהג בדרך זו, מוציא את עצמו מההגדרה של מי שמגיע לו ליהנות מחוקי המלחמה, חוקים שמגבילים צבאות במלחמות בין עמים.
נתפלל שכל החטופים יחזרו בקרוב למשפחותיהם, שכל הפצועים יחלימו במהרה, שכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם יתנחמו, שחיילי צה"ל האמיצים יסיימו את משימותיהם ויחזרו לבתיהם כגיבורים עוד בשנה זו. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
