חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה | הרב בצלאל דניאל | בית המדרש

מדורים
חמדת השבת

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

העיסוק בפרשת "שופטים ושוטרים" העלתה את השאלה החוזרת תדיר: מדוע כל כך חשוב להפנות את הסכסוכים בינינו לדיון בדין תורה? לכאורה כל העמים המוסריים משתדלים להעמיד מערך שיפוט של צדק. מהו יתרונו של דין התורה?

אנסה לחדד פן אחד של הדבר על ידי עיון בתפקידו של הדיין בדין התורה, בכמה מחלקי ההליך של התביעה והשיפוט. השבוע נעיין בתפקיד הדיינים, המקביל לתפקיד של עורכי דין של התובע והנתבע.

סכום התביעה
הריב"ש (סימן רכז) פסק לבטל פסק דין בו הדיין חייב את הנתבע בסכום הגבוה מהסכום שתבע התובע. לכאורה זהו דבר מפתיע: הדיין פסק את הדין האמיתי, וחייב את הנתבע בסכום המגיע לתובע. מדוע הדיין ביטל את פסק הדין 1 ?

חמדת השבת (27)

הרב בצלאל דניאל

25 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה (חלק ב')

26 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה

27 - חמדת השבת: כיצד ניגשים לתפילות הימים הנוראים בימים נוראיים אלה?

טען עוד

קצות החושן (סימן יז ס"ק ג) אומר שאכן הריב"ש סובר באופן כללי שאם אדם מחל בטעות על סכום המגיע לו, הרי שוויתר על הסכום. המחילה מפקיעה את זכותו לקבל את הסכום הזה. לכן במקרה זה בו התובע תבע סכום נמוך מהמגיע לו, הרי שמחל על יתר סכום התביעה. אמנם מחילה זו נעשתה בטעות, אך הריב"ש סובר שאף מחילה שכזו מחייבת. ברם, אנו איננו פוסקים כך. ולכן מסקנת הקצות היא שאכן מוטל על הדיין לשים לב לטענות התובע, ולקבוע את הסכום המגיע לתובע בהתאם.
שימו לב שבשיטות המשפט המודרניות יש כאן טענה מפתיעה. ברוב שיטות המשפט המודרניות תפקיד הבירור הזה מוטל על עורכי הדין, ולא על השופטים. מדברי הקצות מתחדש שאף לדיין יש אחריות שסכום התביעה יהיה נכון.
הש"ך (שם ס"ק טו) מסביר אחרת. אל לדיין להתערב בשיקול הדעת של התובע בקביעת סכום התביעה. הש"ך מסביר שאיננו יודעים מדוע התובע תובע סכום הנמוך מהמגיע לו. אך פעמים רבות עדיף לתבוע סכום נמוך ולא להעצים ריב ומדון. פעמים רבות יש שיקולים בין אישיים אחרים המעודדים אדם לתבוע סכום נמוך מהמגיע לו. הש"ך מבין שעל הדיין לשים לב שמתוך רצונו להביא דין שיש בו יותר אמת, חלילה יהיה זה דין שיהיה בו פחות שלום.
כלומר, בפני הדיין יש התלבטות: יתכן ואם יעיר לצדדים שהתובע יכול לתובע יותר, תהיה בכך השבת אבידה, התובע יקבל את המגיע לו. מצד שני, יתכן ובדרשו לקבוע את הסכום הנכון יתכן וייפגע השלום. הכרעת הריב"ש היא שעל הדיין להחמיר באפשרות שיביא יותר שלום, גם על מחיר האמת.
מהדברים עולים שני צדדים מעניינים. מחד, מוטל על הדיין להיות מעין עורך דין של התובע, ולוודא שהתובע, שאינו בהכרח בקי בדין, מקבל את המגיע לו. מאידך, עליו לשים לב שדרישה זו אינה פוגעת בשלום האפשרי. הדיין מצוי במתח הזה.

טענות ההגנה
אחריותו של הדיין לטענות ההגנה עולות במספר סוגיות. נציג שתיים (מפורסמות יחסית).
בדיני ממונות : הרמב"ם (טוען ונטען פרק ו הלכה א) מסביר שבית הדין דורש מהצדדים, ומהנתבע בפרט, לפרט את טענותיהם בצורה ברורה. מדוע אדם חושש מהצגת טענותיו? מפני שהוא חושש שדבריו יתפרשו נגדו. הפתרון לכך במשפט הכללי הוא להביא עורך דין. עורך הדין אומר ללקוח שלו לא לומר דבר, שמא דבריו יתפרשו בצורה שתפגע בדינו. הרמב"ם אומר שביד בית הדין פתרון אחר: "מתוך" (מיגו). כלומר, תפקיד הדיינים הוא לשמוע את הסיפור של הנתבע, ולפרש אותו בצורה המיטבית עבורו, משל היה הדיין עורך הדין של ההגנה.
בדיני נפשות : הרמב"ם (סנהדרין פרק ט הלכה א) מבאר את הליך השיפוט של דיני הנפשות. הרמב"ם אומר שאחרי שמיעת העדות על הדיינים לברר מי מחייב ומי מזכה באותו שלב. פסק הדין יינתן רק למחרת, אך מוטל על הדיינים לדון במקרה עד למחר. לצורך כך, על הדיינים לוודא שלפחות אחד הדיינים מזכה. כלומר, בית הדין מתחלק לטוענים חובה והטוענים זכות. במידה ואין דיין היכול לטעון לזכות הנאשם, מזכים אותו. מדוע? מפני שהליך תקין דורש שיהיה "עורך דין מטעם ההגנה".
במשפט הכללי תפקיד זה מוטל על עורך דין. במידה ואין לנאשם אפשרות להשיג עורך דין, השירות הציבורי משיג עורך דין עבורו. אך בדין התורה חשוב לנו שעורך הדין של ההגנה יהיה אחד הדיינים.

אם כך, הצגנו שבמובן מסוים מוטל על הדיינים להיות עורכי הדין של ההגנה (בדיני ממונות ובדיני נפשות), וכן במובן מסוים להיות עורכי הדין של התביעה. יש מקום לומר שבשונה מהדין הכללי, דין התורה אינו רוצה להסתמך על ייצוג חיצוני. אך בשבוע הבא נעמיק במספר הלכות נוספות וניתן הבנה עמוקה יותר לדברים.
_____________________
1 הדברים תלויים בלימוד סוגיית "רוניא", במסכת בבא בתרא דף ה ע"א, וקצרה היריעה מדקדוק בסוגיה זו. עיין סמ"ע סימן יז ס"ק כו.

חמדת השבת