ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
משבר האמונה בדורות האחרונים
בדורות האחרונים, על ידי פיתוח מדעי הטבע, האדם והחברה, התודעה האנושית התפתחה והתרחבה מאוד. תחומים רבים שהיו נעלמים בלא פשר, נעשו מובנים ומוסברים. התרחבות המדע שיפרה את תנאי חייו של האדם ללא הכר, נמצאו תרופות למחלות שבעבר היו חשוכות מרפא ותוחלת החיים התארכה מאוד. בעזרת פיתוח טכנולוגיות, ייצור המזון, הרהיטים, הבגדים והבתים השתפר ללא הכר, וכיום אדם ממוצע יכול לחיות בתנאים שבעבר רק המלכים הגדולים יכלו להרשות לעצמם. בעזרת מדעי החברה פותחו שיטות יעילות יותר לארגון החברה והכלכלה, ופותחו שיטות נוספות למתן סעד למחלות נפשיות.
בתוך כך חלק מההסברים על אודות האמונה שהיו מקובלים בעבר, כבר אינם מספיקים בימינו. לדוגמה, חלק מההסברים נשענו על הקטנתו של האדם, תוך הישענות על העובדה שהאדם אינו מסוגל להבין את עולמו, ורק ה' יכול להושיעו בדרך נס. לכן כאשר המדע הולך ומתפתח ומצליח למצוא פתרונות למצוקות רבות, ההסברים הללו נראים מופרכים. כך אמונות שהיו בעבר נחלת הכלל התערערו והפכו למושא לביקורת ולעג.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
755 - מדוע לאחר החג "יורדים" לחול המועד
756 - האמונה הטבעית וסיבת הכפירה
757 - מאמינים בני מאמינים
טען עוד
ככל שהאמונה תשתחרר מהביאורים המצומצמים שהספיקו לדורות הקודמים, כך תחזור האמונה לפעם בתודעת האנשים, ויימצאו לה ביאורים נכונים שיאירו את דרכו של האדם לחיים טובים מלאי משמעות.
יתרה מזו, אמונת ישראל ככל שתתבאר יותר תאיר יותר את העולם בחזון גדול ותניע את ישראל לקרוא בשם ה' ולפעול לתיקון העולם על ידי הדרכת התורה, מצוותיה וערכיה. לשם כך צריך לעסוק בתורה מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה, ועיון ברעיונות האמוניים הפנימיים שבכל פרטיה. על ידי כך כל ההישגים של מדעי הטבע והרוח, לא זו בלבד שלא יפריעו לגילוי האמונה ויהיו לה למכשול, אלא יעצימו וירוממו את גילוי האמונה. הן בכך שהאדם שנברא בצלם אלוהים גילה אותם והבין שהם חוכמה אלוהית, שנקראים 'מעשה בראשית', והן בכך שהאמונה מעניקה להם משמעות ערכית, מוסרית ואלוקית.
'הוכחות' שכליות
היו מגדולי חכמי ישראל בתקופת הגאונים והראשונים, מלפני כאלף שלוש מאות שנה ועד לפני כחמש מאות שנה, שחיזקו את האמונה בעזרת הוכחות שכליות. ניתן לחלק את דבריהם לשלושה טיעונים עיקריים. נזכירם בקצרה:
האחד: סיבתיות, הטיעון הקוסמולוגי. אם נקבל את עקרון הבריאה, ולא משנה על פי איזו תאוריה, כולל תאוריית המפץ הגדול והאבולוציה, הרי שחייבים להניח שיש סיבה לכך שהחל תהליך הבריאה, וסיבה לסיבה, עד שמוכרחים להגיע למסקנה שיש סיבה ראשונה אין־סופית. גם אם נקבל את הדעה שהעולם קדמון ולא נברא, חייבת להיות סיבה לקיומו, שכן על עצמו הוא אינו יכול להישען, הואיל והוא עצמו מוגבל, ועל כן מוכרחים להסיק שהוא נשען על סיבה אין־סופית שהיא א־לוהים.
השני: עיקרון התכליתיות, הטיעון הטלאולוגי. מאחר שאנו רואים עולם מורכב ומסודר כל כך, אין מנוס מלהניח שיש מי שסידר אותו לתכלית מסוימת. כלומר הטיעון הקודם התייחס לעצם הקיום שצריך סיבה, ואילו הטיעון הזה מתייחס לאופי הקיום שהוא מסודר בחוכמה למטרה כלשהי.
השלישי: התודעה האנושית, הטיעון האונטולוגי - הישותי. לטיעון זה מוכיחים את קיומו של אלוהים מכך שהוא מונח בתודעה האנושית, שהרי אין אדם יכול לחשוב על דבר שאינו קיים ואינו יכול להתקיים, אלא רק על דבר שישנו במציאות. ואם המושג א־לוהים קיים בתודעה האנושית, הרי שהוא קיים במציאות.
הופעת ההוכחות הפילוסופיות
עד תקופת הגאונים, חכמי ישראל לא עסקו בהוכחות פילוסופיות לאמונה (זולת פילון). גם בתקופת הגאונים והראשונים, רוב חכמי ישראל לא עסקו בהוכחות פילוסופיות לאמונה, ואם כן ראוי להבין מדוע בסוף תקופת הגאונים ובתקופת הראשונים, חכמים רבים מישראל כדוגמת רס"ג, רבנו בחיי והרמב"ם עסקו בהוכחות פילוסופיות לאמונה.
כמדומה ששני נימוקים לכך: האחד, העיסוק בהוכחות פילוסופיות הופיע בעקבות עליית הדיון הפילוסופי בקרב חכמי אומות העולם, וכיוון שהאמונה צריכה להופיע בכל אופני התודעה, התעורר צורך לבטא אותה גם בכלים הפילוסופיים.
השני, בעקבות מצבם השפל של ישראל בגלות, התעוררו ספקות על אמונת ישראל שנראה כאילו הכזיבה. בתוך כך התעוררו התקפות קשות עליה מצד אנשי הדתות השונות, והיה צורך להגן עליה גם בכלים הפילוסופיים.
עם זאת חובה לציין שלדעת רבים, למרות הערך הגדול של הפילוסופיה בבירור המושגים, ההוכחות הפילוסופיות על אודות האמונה אינן מחייבות. זאת משום שהאמונה קודמת לשכל, כשם שהחיים קודמים לשכל. לכן השכל יכול לבאר את הופעת החיים ואת הופעת האמונה, אבל לא להוכיח אותה או לשלול אותה.
סיכום היחס להוכחות השכליות
אחרי הכול, נכון לכל לומד תורה להכיר בקצרה גם הוכחות אלו, אולם רוב ככל חכמי ישראל לא נשענו באמונתם על ההוכחות הפילוסופיות, אלא נעזרו בדיון השכלי כדי לנקות את האמונה מכל סיג של הגשמה, אולם אמונתם עצמה נשענה על תכונת האמונה הקיימת באדם, שכמו שהוא יודע שהוא חי כך הוא מאמין. ותוכן האמונה עצמה נשען על המסורת המדויקת והנאמנה מדור לדור, שיסודה בגילוי האלוקי שהתגלה ה' לאבות, לעם ישראל במעמד הר סיני, למשה רבנו ולכל הנביאים שאחריו.
מידת הענווה ואמונת ישראל
מידת הענווה הכרחית לקליטת האמונה, משום שעל ה' עצמו איננו יכולים לחשוב ולדבר, כי הוא מעל לכל השגה. לעומת זאת, על מה שמתגלה אלינו אנחנו יכולים לחשוב ולדבר. יסוד זה רמוז בתורה שאינה מתחילה באות א', היינו אינה מתחילה בתיאור הבורא עצמו, אלא מתחילה באות ב', כלומר בבריאה, שנאמר: "בראשית ברא א־לוהים את השמיים ואת הארץ" (בראשית א, א).
מבין כל האמונות והדתות רק ישראל נמנעים מדיבור על ה' עצמו, ואין זה מחליש את אמונתם אלא להפך, מעצים את אמונת ישראל. כמו אדם שמנסה להביט בשמש, שסופו שיקלקל את ראייתו ולא יוכל לראות שום דבר כראוי, כך מי ששוגה ומנסה לחשוב ולדבר על ה' עצמו, לא רק את ה' לא יבין אלא גם את מגמת הבריאה ותכליתה לא יבין. אבל אם יתמקד במה שמתגלה אלינו, יוכל לדבוק בה' בכל לבבו, נפשו ומאודו.
אמונת ישראל מתגלה בכל תחומי החיים
דווקא מפני שאמונת ישראל גודרת את עצמה בענווה, ואינה מנסה להגדיר את הבורא עצמו, היא עוסקת בכל מלוא הגילוי האלוקי בעולם ובאדם, ובכך היא מקיפה את כל חייו של האדם. וזה עיקר ייחודה, שכן מצד רגשי האמונה העזים יכולים גם בני העמים השונים להגיע לשיאים גבוהים כדוגמת ישראל. כמו כן ביכולת הבירור הפילוסופי, שעוסקת במקור הא־לוהי ומתאמצת לנקות אותו מכל הגשמה, יכולים חכמי אומות העולם להגיע להישגים גבוהים כישראל. אולם רק בישראל האמונה מתגלה בכל תחומי החיים, בתרי"ג המצוות כהדרכת התורה, ומכאן עוצמתה וברכתה, שנמשכת לכל העולם (הרב קוק במאמר דעת א־לוהים עמ' קלה-ו).
בתודעה, ברגש ובכלל החיים
כיוון שאמונת ישראל מתגלה בכל תחומי החיים, מצווה לבסס אותה בשלושה מעגלים שמקיפים את חיי האדם: בתודעה, ברגש ובכלל החיים.
בתודעה, היינו בלימוד האמונה ומשמעותה, שנאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא הא־לוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). ונאמר: "אנוכי ה' א־לוקיך" (שמות כ, ב), ונאמר: "שמע ישראל ה' א־לוהינו ה' אחד" (דברים ו, ד). ונאמר: "דע את א־לוהי אביך ועובדהו בלב שלם ובנפש חפצה..." (דברי הימים א' כח, ט). כאמור, בישראל לימוד האמונה הוא לימוד הגילוי האלוקי בעולם ולא ניסיון להבין את עצמותו, שהיא מעבר להשגתנו. לימוד הגילוי האלוקי הוא לימוד דברי התורה והנביאים שמבארים את הנהגת ה' בעולם, וכן התבוננות בבריאה, שאף היא גילוי א־לוהי.
ברגש, על ידי מצוות אהבת ה' ויראתו, שנאמר: "ואהבת את ה' א־לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה), ונאמר: "את ה' א־לוהיך תירא ואותו תעבוד ובשמו תישבע" (דברים י, כ).
בכלל החיים, על ידי לימוד התורה וקיום כל מצוותיה, שנאמר: "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו). אמרו חכמים: "זוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה" (ברכות סג, א), מפני שהיא כוללת את העמדה העקרונית של אמונת ישראל, שהאמונה צריכה להתבטא בכל תחומי החיים. וככל שאדם מקיים יותר מצוות, ומגלה בכך את האמונה ביותר תחומים, כך הוא מתחזק באמונה והיא מעצימה אותו, שמצווה גוררת מצווה.
מתוך העיתון 'בשבע'
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכלוך הקדוש
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
