ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לדוגמא: הגמרא (מסכת שבת דף קז ע"ב) אומרת שאין איסור דאורייתא בצידת חיה שאין במינה ניצוד, כלומר אין בה שימוש לבני האדם.
לאור הדברים, נשאלתי אם מותר לסגור זבובים בתוך קופסה, מפני שיש כאן שני צדדים להיתר: א. אין במינו ניצוד – אין לאדם שימוש בזבוב. ב. הסגירה בקופסה אינה מנגישה את הזבוב. ברגע שיפתח את הקופסה ללא ספק הזבוב מיד יעוף החוצה. הסבירות לתפוס את הזבוב, גם אחרי סגירתו בקופסה, נמוכה ביותר.
הטור (בסימן שטז) מדבר על בית שיש בו זבובים, ויש שם קופסה שהזבובים מטיילים בה. בעל התרומות אוסר לסגור את הקופסה, מפני שיש כאן איסור צידה מדרבנן. אך הטור חולק עליו, משני טעמים: א. "שאין הזבובים ניצודין בתיבה, שאם בא לפתוח התיבה וליטלם – יברחו". ב. אין כאן כוונה לצוד.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
35 - חמדת השבת: לחם משנה קפוא
36 - חמדת השבת: סגירת זבובים וספק פסיק רישא
37 - חמדת השבת: ברכת 'שעשה נסים לאבותינו'
טען עוד
הבית יוסף דוחה את דבריו, ומכריע כדברי בעל התרומות. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שטז ג) הוא פוסק שאסור לצוד זבובים, הרמ"א מזכיר את המחלוקת, כותב בסתם שאסור לסגור קופסא שיש בה זבובים, ומוסיף שיש מקלים אם סביר שכאשר יפתח את הקוספא הזבובים יצליחו לברוח ממנו.
בילקוט יוסף, לאור פסיקת הרב עובדיה ביביע אומר, פוסק כדברי הטור, אם הזבובים מציקים לו, מפני שיש כאן שני דרבננים (שאין דרכו להיות ניצוד, ושהצידה לא יעילה מפני שלא יוכל לתפוס את הזבובים) בהקשר בו מעוף הזבובים מצער אותו.
הט"ז מבאר את הטור בצורה שונה: אם יש זבובים בקופסא, גם הטור מסכים שאסור לסגור את הקופסא. הטור מדבר על מצב בו הוא אינו בטוח אם יש זבובים בקופסא. למעשה הט"ז מתיר לנפנף להעיף את הזבובים הנראים ואז לסגור את הקופסא, גם אם יתכן ונותרו שם זבובים.
לכאורה הדבר מפתיע: אם לא נותרו זבובים, אין שום סיבה לאסור. מדוע הט"ז חושב לאסור? מפני שהוא יודע שיתכן ויש שם זבובים. ואם יש שם זבובים, הוא צד. אם כך, מדוע מותר לו לסגור את הקופסא?
בכדי להסביר את דבריו, נשווה את הדברים לדיני דבר שאינו מתכוון:
אדם גורר ספסל על גבי קרקע. יתכן ויהיה לו מידע מספיק על הכובד של הספסל והצפיפות וקשיחות של הקרקע בכדי לדעת אם הוא יותיר אחריו חריץ. אם הוא יודע שלא, ודאי שזה מותר. אם הוא יודע שזה יותיר חריץ, הדבר אסור בוודאי, שכן זהו פסיק רישא. ואם הוא אינו יודע? היה מקום לדרוש ממנו לכאורה להביא סיסמוגרף ופיזיקאים ולהכריע אם הספסל יותיר חריץ או לא, ורק לאחר מכן יידע אם מותר לו לגרור את הספסל. אך אנו לא דורשים את זה ממנו. כל עוד הוא בספק אם יש כאן פסיק רישא, זה כבר לא נקרא פסיק רישא, אלא דבר שאינו מתכוון.
אומר הט"ז: מוכח מכאן שכל עוד אין לאדם ידיעה אם יש פסיק רישא, הדבר מותר. אם כך, הוא הדין לסגירת הקופסא: אין לאדם מידע שסגירת הקופסא תכלא זבובים, מפני שהוא לא בטוח אם יש זבובים. לכן מותר לסגור את הקופסא.
בדרך כלל דבר שאינו מתכוון הוא דבר שאין לנו כלים סבירים לבחון את המציאות. הט"ז מרחיב את ההגדרה לדברים שניתן לראות בעיניים אנושיות, לא מוטל על האדם להתחיל לחפש את הבעיות. מכיוון שהתורה התירה דבר שאינו מתכוון, מותר לו, לא לחפש את האיסורים. ולכן פסיק רישא המוטל בספק זהה לדבר שאינו מתכוון.
נראה שהדבר מבוסס על הבנת מושג פסיק רישא. התורה אינה אוסרת לעשות פעולה, גם אם תתכן תוצאת מלאכה אסורה ממנה. אך אם התוצאה וודאית, אסור. מדוע? הרי גם במקרה בו התוצאה וודאית האדם אינו מתכוון לתוצאה הזאת?
התשובה היא שאם התוצאה וודאית, האדם אינו יכול להתחבא מאחורי חוסר הכוונה. הוא מודע לתוצאה, שבהכרח תבוא, ולכן אנו משייכים אליו את התוצאה.
מחדש הט"ז שאת זה נאמר רק אם האדם באמת יודע. כל עוד חסר לו מידע התוצאה נידונה כנעשתה בחוסר כוונה.
המרדכי על מסכת עבודה זרה מביא את הדין שכתבו ראשוני אשכנז, שאסור לחתות את האש שתחת קדירה של נכרים, שמא הנכרים הכניסו בשר וחלב, ונמצא שהוא בישל בשר בחלב. שואל רע"א: מדוע, הרי אין לו כוונה לבשל בשר בחלב? אומר רע"א: בגלל שיש הבדל בין ספק שניתן להכריע על ידי התבוננות נוכחית וספק שניתן לברר רק בעתיד. את השאלה אם הספסל ישאיר חריץ אדם רגיל יכול להכריע רק בעזרת ניסוי. אך האם הגוי הכניס בשר וחלב אפשר לברר כבר עכשיו. אם כך, יש כאן ספק פסיק רישא, שצריכים לדון בו לאיסור, בשונה מדבר שאינו מתכוון, המותר.
אם כך, גם במקרה של הזבובים קורה דבר דומה: אם יש זבובים, ודאי שיש איסור. האדם יכול לברר את מציאות הזבובים כבר עכשיו, ולכן רע"א יאסור, כדברי הבית יוסף בניגוד לט"ז.
למעשה הביאור הלכה מכריע כדברי הט"ז, לכל הפחות לעניין מלאכת צד, ובוודאי לעניין צידת דבר שאין במינו ניצוד.
אם כך למעשה: לפי הרב עובדיה מותר לסגור את התיבה גם אם הזבובים נמצאים בה. לפי הביאור הלכה מותר לסגור את התיבה רק אם אינו יודע אם יש שם זבובים.
חידוש כוחות העולם
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מי פה עבריין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
