ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
הברכה השלישית היא ברכה מיוחדת וחריגה. הנוסח שלה הוא ללא ספק נוסח של ברכת שבח, אך אין לנו ברכות רבות המשבחות באופן הזה, בצמוד לקיום מצווה.
בגמרא (שם) אומר רב ירמיה שלא רק המדליק נר חנוכה, אלא גם הרואה נר חנוכה צריך לברך. רש"י מסביר שוודאי שאין הכוונה לברכת ההדלקה, שהרי אי אפשר לברך ברכת המצוות ללא קיום המצווה. הכוונה היא לברכת 'שעשה נסים'.
זה מעלה לנו מספר אפשרויות שונות להבנת הברכה:
א. ברכת 'שעשה נסים' זו ברכה על נרות החנוכה. נרות החנוכה נועדו לפרסם את הנס, כאשר הנס מתפרסם אצל האדם זו השעה שבה מברכים. על פי שיטה זו יש מקום להתלבט אם אפשר לברך את הברכה יותר מפעם אחת. יתכן וכל פרסום של הנס יחייב בברכה חדשה.
ב. ברכת 'שעשה נסים' היא ברכת הודאה על ימי החנוכה. הזמן הנכון לברך את הברכה הוא בשעה בה האדם חווה את הנס בצורה המשמעותית ביותר.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
36 - חמדת השבת: סגירת זבובים וספק פסיק רישא
37 - חמדת השבת: ברכת 'שעשה נסים לאבותינו'
38 - חמדת השבת: תפילת הערב אין לה קבע
טען עוד
אם כך, יש לברך בשעה שהאדם מדליק. אם הוא אינו מדליק, עליו לברך בשעה שהוא רואה וחווה את פרסום הנס. לפי הבנה זו, לכאורה מי שאינו מדליק ואינו רואה יברך את הברכה על עצם היום.
נבחן את דברי הראשונים על הסוגיה:
הריטב"א מתלבט מהו סדר הברכות הנכון: האם יש לברך את שלושת ברכות ההדלקה, ולאחר מכן להדליק, או לברך את ברכת המצווה, להדליק, ולאחר מכן לברך את שתי הברכות האחרות, שכן הן שבח המחובר לפרסומי ניסא. לכאורה האפשרות הזאת מתאימה לאפשרות הראשונה שהצגנו: הברכה היא על פרסום הנס (מסופר שכך נוהגים חכמי בריסק). יש לציין שגם לפי הפסיקה המקובלת, שמברכים את שלושת הברכות לפני ההדלקה, עדיין ניתן לומר שאדם מברך 'שעשה נסים' על כך שהוא עומד לפרסם את הנס, והרואים מברכים על ראיית פרסום הנס.
הרא"ה (מובא בר"ן שם) אומר שהמדליק מברך את הברכה, ולאחר מכן הרואים, העומדים סביבו ויוצאים ידי חובת נר חנוכה בהדלקתו, מברכים את ברכת 'שעשה נסים'. כלומר, הגמרא מדברת על הטקס הקבוע: אדם אחד מוציא ידי חובה, בברכת שלושת הברכות, ולאחר מכן הרואים הנמצאים שם ויוצאים ידי חובה בהדלקתו, יוצאים ידי חובה בהדלקה, אך לא בברכה. בדבריו מאוד ברור שהכוונה היא לאפשרות הראשונה, שהברכה מחוברת וחלה על נרות החנוכה.
רש"י (על הדף) מביא בשם רבינו יעקב שהרואה מברך את ברכת 'שעשה נסים' רק אם הוא אינו מדליק נרות חנוכה באותו לילה. הריטב"א מתלבט בדבריו: האם הכוונה היא שבהזדמנות הראשונה שהוא רואה נר חנוכה הוא מברך, גם אם יברך מאוחר יותר על הדלקתו שלו, או שכוונתו שמברך רק אם אינו מתכוון להדליק כלל. יתכן ושתי האפשרויות תלויות בצדדים שהצענו: אם יש לברך בכל יום על פרסום הנס המשמעותי ביותר שיש לאותו האדם, יש להעדיף ברכה על הדלקה על פני ברכה על ראייה. אך אם הכוונה היא שיש לברך על עצם פרסום הנס, יתכן ויברך פעמיים (אפשרות שלישית היא שיש להקדים ולברך על הראייה, ולא לברך שנית על ההדלקה שלו עצמו).
המאירי אומר שמי שלא הדליק וגם לא עתיד להדליק צריך לברך את הברכה בלי לראות. הוא מביא שאמנם היו שחלקו עליו, אך הוא נחוש שעליהם לברך. מדבריו עולה כאפשרות השנייה: יש לברך בכל יום מימי החנוכה על הדבר הקרוב ביותר לפרסום הנס שאפשר. מצד שני, הוא גם מדגיש שאין לברך יותר מפעם אחת בכל ערב.
הצד הנגדי למאירי הוא הרמב"ם (בתשובה הנספחת להלכות חנוכה פרק ג הלכה ד), האומר שאם אדם יודע שהוא עומד לראות חנוכיות רבות, הוא מברך 'שעשה נסים פעם אחת. אך אם הוא רואה חנוכיות חדשות, עליו לברך 'שעשה נסים' מחדש. יתכן ואדם יברך את ברכת 'שעשה נסים' פעמים רבות באותו היום.
לשיטתו אכן יש כאן ברכה מיוחדת במינה. מוטל עלינו לפרסם את הנס, לנו ולסביבה שלנו, ובכל פעם שאנו רואים נרות חנוכה חדשים, עלינו לשוב ולהשתאות, לשוב להזכיר לעצמנו שאכן נס גדול היה פה. יתכן וזהו גם חלק מפרסום הנס: מטרת הדלקת הנרות היא להזכיר את הנס. רק על ידי הזכרת הנס – בברכה! – אנו מקיימים את פרסום הנס כראוי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
