ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מנחה וערבית
מתוך הדברים העלינו מחלוקת מעניינת ביחס לאפשרות להתפלל ערבית מבעוד יום: האם אפשרות זו מבוססת על כך שזמן תפילת ערבית אינו בהכרח בשעות הלילה, או שיש לרבי יהודה הגדרה שונה ל"שעות הלילה".
נעיין השבוע בהשלכה עקרונית מאוד של השאלה הזאת.
נשוב אל המקורות הראשוניים ביותר: המשנה הראשונה בש"ס.
המשנה הראשונה במסכת ברכות שואלת מאימתי קוראים את קריאת שמע של הערב, ועונה שאפשר לקרוא משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מהמשך הסוגיה בגמרא מובן שהכוונה היא לצאת הכוכבים.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
38 - חמדת השבת: תפילת הערב אין לה קבע
39 - חמדת השבת: קריאת שמע של ערבית מבעוד יום
40 - חמדת השבת: תפילת חול בזמן קדושת שבת
טען עוד
ללא קשר לשיטת רבי יהודה, בדף ד ע"ב מובאת מחלוקת אם נכון לעשות זאת: לפי רבי יהושע בן לוי, כשם שבשחר אדם קורא קריאת שמע סמוך לקימה מהמיטה, ומתפלל לאחר מכן, כך בערב – יש לסמוך את קריאת שמע למיטה, ולהתפלל קודם לכן. רבי יוחנן חולק ואומר שיש לסמוך גאולה לתפילה (בפשטות הכוונה היא לקריאת הפסוק "אני ה' א-לוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" לעמידה לתפילה. כמובן שגם ברכת 'גאל ישראל' הממשיכה את קריאת שמע עוסקת בגאולה) הן בשחרית והן בערבית.
להלכה נפסק כרבי יוחנן, ואם כך לכאורה נוצרת בעיה בתפילת ערבית לפני צאת הכוכבים: מתי קוראים את קריאת שמע?
בירושלמי על המשנה מביאים ברייתא האומרת שהקורא מוקדם יותר אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע. הברייתא מקשה: אם כך, מדוע קוראים אותה בבית הכנסת? עונה רבי יוסי: אכן, לא קוראים בבית הכנסת כדי לצאת ידי חובה אלא כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה.
מהברייתא עולה שהמנהג המקובל אצל התנאים היה להתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, ולכן ציינו שקריאת שמע אינה נקראת בזמנה, אלא קיימה מטרה שונה: לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה.
רש"י על המשנה עושה את החשבון: עולה, אם כך, שיש לקרוא את קריאת שמע במסגרת תפילת ערבית, כרגיל, אך רק כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה. אך בקריאה זו לא יוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית. אותה יש לקרוא אחרי צאת הכוכבים. אך רש"י מודע לכך שאין מנהג לחזור ולקרוא את קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים. לכן הוא אומר שיוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית בקריאת שמע שעל המיטה.
בעלי התוספות מקשים על דבריו מספר קושיות:
א. רש"י עצמו מציין שמקובל לקרוא על המיטה את הפרשה הראשונה בלבד. אך מצוות קריאת שמע היא לקרוא שלוש פרשיות. מדוע לא הנהיגו לקרוא שוב את כל הפרשיות ?
ב. ההלכה היא שיש לקרוא את קריאת שמע של ערבית עם שתי ברכות קריאת שמע לפניה ושתי ברכות אחריה. בקריאת שמע על המיטה דבר זה אינו מתקיים.
ג. לפי רש"י יוצא שבפועל הנוהגים כך נוהגים כשיטת רבי יהושע בן לוי, ולא רבי יוחנן!
לאור כל זאת בעלי התוספות אומרים שבהכרח יוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית בקריאת שמע שקוראים במסגרת תפילת ערבית. והם מציעים שתי אפשרויות כיצד יוצאים בה ידי חובה:
1. ר"י – פוסקים כשיטת תנאים המובאת בהמשך הסוגיה המאפשרת לקרוא קריאת שמע מבעוד יום, ולא כמשנה ורוב התנאים.
2. ר"ת – משמעות הפסיקה כרבי יהודה היא שאנו מקבלים עלינו את ה'לילה' ההלכתי מבעוד יום.
שיטת ר"ת משיבה אותנו לשיטות תר"י והמאירי שלמדנו בשבוע שעבר: לפי ר"ת שיטת רבי יהודה היא שה'לילה' ההלכתי מתחיל בפלג המנחה. כאשר מקיימים את ההלכה כשיטתו, ממילא גם זמן קריאת שמע מוקדם לפלג המנחה.
רש"י, בדומה לשיטת הרא"ש שלמדנו בשבוע שעבר, חולק על כך, ואומר שיש כאן שני דברים שאינם קשורים: קריאת שמע יש לקרוא בלילה; תפילת ערבית אפשר להתפלל משעת הקטרת אברים ופדרים, למרות שטרם הגיע הלילה, מכל בחינה שהיא.
כצפוי מהניתוח שעישנו, הרא"ש אכן חולק על ר"ת וכותב כך:
לא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז"ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק"ש לאו זמן שכיבה הוא (רא"ש ברכות א א)
להלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רלה סעיף א) פוסק שאם הציבור מתפללים מוקדם, יתפלל עם הציבור, יקרא את קריאת שמע בברכותיה עם הציבור לפני תפילת העמידה, ויחזור על קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים. המשנה ברורה אומר שיתכן שעדיף לקרוא את קריאת שמע שבזמנה בברכותיה. אם כך, יאמר את פסוקי קריאת שמע כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, אך לא יברך על קריאת שמע זו, יתפלל את תפילת העמידה, ומאוחר יותר, אחרי צאת הכוכבים, יקרא את קריאת שמע בברכותיה.
מספר הערות לסיום:
א. בבתי כנסת רבים מתפללים מנחה-ערבית, ומכוונים שתפילת מנחה תהיה סמוכה לשקיעה, ויתחילו ערבית מיד אחרי השקיעה. גם המתפללים במניינים שכאלה, ראוי שיחזרו על קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים, כפשט המשנה ועיקר הפסיקה.
ב. במידה ואין יכולת לחזור על קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים מסיבה כלשהי, כדאי הוא ר"ת לסמוך עליו שעל ידי תחילת תפילת ערבית האדם התחיל את ה'לילה' מבחינת ההלכה.
ג. במקומות מסוימים, בגלל אילוצים שונים, מתפללים ערבית עוד הרבה לפני השקיעה. תרומת הדשן פותח את ספרו בדיון על המנהג הזה. מצד אחד, הוא אומר שאין הצדקה בסוגיות לתפילת ערבית לפני פלג המנחה. מצד שני, הוא מסיים ואומר שכך נהגו מקדם. כמובן אם אפשר עדיף לשכנע את הציבור שקריאת שמע ותפילת ערבית תהיה אחרי צאת הכוכבים, ולכל הפחות אחרי פלג המנחה. אך אם לציבור יש צורך בזה, נכון שלא לפרוש מן הציבור, גם אם מתפללים ערבית באמצע הצהריים.
הרב עובדיה יישם את הדבר בהקשרים שונים, לדוגמא: במשרד בו חששו שהעובדים לא יזכרו להתפלל ערבית אחרי צאת הכוכבים, הורה שיתפללו ערבית ברבע השעה האחרונה של יום העבודה, גם בימי הקיץ בהם התפילה הייתה זמן רב לפני השקיעה.
מה המשמעות הנחת תפילין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אי אפשר לבד!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
