ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
האור הגנוז בנרות החנוכה
אור גדול גנוז בנרות החנוכה, והוא מתגלה בריבוי גווניו, המאירים את טבעה של הנשמה הישראלית. אחת מנקודותיו הפנימיות של אור זה מאירה את הדבקות הא-לוהית של ישראל, המתנוצצת בריבוי הידורם את המצוות. סגולה ישראלית היא זו, שהם באופיים מהדרין מן המהדרין בעבודת א-לוהיהם. כוח זה מוסיף והולך ועולה בקודש בימי החנוכה, כשכל ישראל נוהגין כשיטת המהדרין מן המהדרין בהאירם את הנרות 1 .
בהתבוננותנו בכוח זה ומקורו, נראהו כאור חוזר, אור שנזרע לנס ישועתם של ישראל, נקלט בנפשם, ומוחזר על ידם בפרסומא ניסא שלהם. השגחתו הנסית של הקב"ה התגלתה בימים ההם בשני פנים. בראשית מעשה גבורתם של ישראל התגלה קול ה' בכוח, ובמציאת פך השמן הטהור, והעלאת נרות המנורה שמונה ימים משמנו - בזאת התגלה קול ה' בהדר. וכך היה הדבר. אחרי גילוי פעלם לעזרת ה' בגיבורים כלפי הטומאה היוונית החיצונית, אחרי כל זאת פנו למעוזם הפנימי, לבית ה', לחדשו, לשכללו ולהאירו. אילולא הגילוי הא-לוהי הנהדר-בקודש של נס פך השמן, יכלו להדליק את המנורה גם בשמן טמא, כי טומאה הותרה בציבור 2 . לא כן רצה א-לוהי ישראל. רצונו היה שאורו הפנימי יאיר בכל הידורו וטהרתו, בשמן טהור שלא נגעה בו יד חיצונית של טמאי יוון. אכן קול ה' בהדר, להידורו של קול ה' בכוח, כי "הדר הוא לכל חסידיו" 3 . ישראל, שהם עם יודעי א-לוהיו 4 , יודעים לספר תהילותיו, בהאירם בהידור מוסיף והולך את נרות החנוכה. מפרסמים הם בזה את נסי מושיעם, לידע ולהודיע שכל העם רואים את הקולות הא-לוהיים שהופיעו בימים ההם, והם נמשכים בכל הדורות, קול גדול ולא יסף, בשלמות אחדותו, מהפנים הישראלי אל החוץ העולמי.
הידור מצווה - כורח חיים
"באמת היסוד הפנימי של המצוה היא שמחתה, שבה מאיר אור קדושת האמונה החבויה במעמקי הנשמה" 5 . כשיסוד פנימי זה פועם בחוזקה ואורו מאיר באור יקרות, מתרוממת ממעמקיה ומתגלה ממחבואה הנשמתי אותה אמונה, ומחפשת לה נתיבות פעולה. רוצה היא לגלות את עוצם דבקותה המצוותית, דבקות הנובעת מהליכה בדרכי ה' הטובים והישרים" 6 . דבקות זאת, היא המולידה את הידורה של המצווה. כי שניים אלו, הדבקות בה' על-ידי הליכה בדרכיו, והידור המצווה, כרוכים יחד והם נמסרו לנו ממקורה של תורה. "דתניא: 'זה אלי ואנוהו' התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה וכו'. אבא שאול אומר: 'ואנוהו' הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה חנון ורחום" 7 . כורח חיים הוא לנשמה המתעלה בשמחת מצוותה, לגלות דבקותה בהידור פעולתה. "וכל מה שיתקדש האדם והעם יותר וכוחו המדמה יהיה יותר מטוהר ויותר חזק, תתחזק בו התביעה של ההשויה הדמיונית (לדרכי ה'). ומזה יצאו המון דרכי חסידות נאים ומתוקנים לשלום הציבור על פי דרכי היופי של סדרי עבודה והידורי מצוות" 8 .
טבע נפשם של ישראל
וראה זה פלא, חיוב זה של הידור מצווה מופיע ורמוז עוד לפני הופעת הציוויים הא-לוהיים של התורה עצמה ופרטי מצוותיה, כי הלא הפסוק "זה אלי ואנוהו" מופיע מיד אחרי קריעת ים סוף בשירתם של ישראל, לפני קרבם להר סיני. ולא זו בלבד, אלא שלא כציווי א-לוהי בא פסוק זה, אלא מעומק נשמתם של ישראל עלתה והתרוננה הבעה מילולית שבאה לבטא את טבעם הישראלי האמיתי. באותו מעמד נשגב, שבו זכו כל ישראל לרוח הקודש וראו מראות א-לוהיים 9 , התגלה להם גם טבע נפשם ואמונתה בא-ל חי, ובא על סיפוקו בהתחייבו ללכת בדרכי ה' ולהדר במצוותיו, "זה אלי ואנוהו, א-לוהי אבי וארוממנהו". נמצא שעוד בטרם שמעו ישראל את דבר ה' מתוך האש, הקשיבו לשיח נשמתם שחוצבה מתחת לכסא הכבוד, ושיח נשמתי זה הפך לתורה, כי "הנשמות אשר נטע ה' בעמו הן אותיות התורה" 10 "וישראל קדושים קודמין לתורה" 11 .
קדושה וגבורה, עוז וענווה
אף גם זאת מדרכי ה' הטובים והישרים, המחייבת את כל הדבקים בו: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענותנותו" 12 , והעוז והענווה לחי עולמים. ישראל שהם דבקים בא-לוהים הם עזין שבאומות 13 ועם זה ממעטין עצמם לפני הקב"ה 14 . מלך ישראל היושב על כסא ה', 15 שמגמתו ומחשבתו הן להילחם מלחמות ה', הוא גם מצווה להיות לבו בקרבו שפל 16 .
במקביל לעוז ולענווה נאמר הקדושה והגבורה, כי הקדושה מביאה לענווה 17 ומתוך כך כלולה עמה. הקדושה והגבורה התגלו במלוא תפארתן במלכות ישראל. בבית ראשון היה זה דוד המשובח שבמלכים 18 , אשר "הלך אחרי ה' בכל לבבו לעשות רק הישר בעיניו" 19 , ומתוך כך איחד ברוחו הנעלה את הקדושה והגבורה. "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ" 20 . בבית שני היתה זאת גבורת מלכות בית חשמונאי שגברה על יוון וגילתה בזאת את כוחה הא-לוהי בגבורה של קדושה. זאת היא דמותה האמיתית של הקדושה הישראלית, בהיותה נובעת ממקור קודש הקודשים הפנימי של נשמת האומה, וזורמת, מחיה ומרוממת את כל גילויי החיים החיצוניים בעוז גבורתה.
עוד בטרם הגעתן של הקדושה והגבורה למלוא שלמותן, "כשכנסת ישראל מתעוררת לתחיה מוצאה היא בקרבה פנימה את עוזה וכבודה, וכל הטוהר והקודש הרגיל להימצא בהכנעה ומשמעת, הולך הוא ומתנוצץ בעוז הנשמתי של הופעת הגבורה של האומה" 21 .
^ 1. שבת דף כא, שולחן ערוך, אורח חיים תרעא, ב.
^ 2. יומא דף ו.
^ 3. תהלים קמט, ט.
^ 4. דניאל יא, לב.
^ 5. אגרות ראי"ה ב, עמ' רפח.
^ 6. סוטה דף יד; רמב"ם הלכות דעות ה, א.
^ 7. שבת דף קלג.
^ 8. אורות הקודש ג, עמ' קצט.
^ 9. מכילתא דשירה, בשלח פרק ג.
^ 10. 'אור החיים' על התורה במדבר ט, א.
^ 11. תנא דבי אליהו, פרק יד.
^ 12. מגילה דף לא.
^ 13. ביצה דף כה.
^ 14. חולין דף פט. ועיין דברי מו"ר הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל, בהקדמה ל"הצניעות והטהרה בישראל" של מרן הרב זצ"ל.
^ 15. דברי הימים א כט, כג.
^ 16. רמב"ם הלכות מלכים ה, י; ב,ו.
^ 17. ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
^ 18. מדרש תהלים א.
^ 19. מלכים א יד, ח.
^ 20. מועד קטן דף טז.
^ 21. אורות, עמ' סג.
_______________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. יומא דף ו.
^ 3. תהלים קמט, ט.
^ 4. דניאל יא, לב.
^ 5. אגרות ראי"ה ב, עמ' רפח.
^ 6. סוטה דף יד; רמב"ם הלכות דעות ה, א.
^ 7. שבת דף קלג.
^ 8. אורות הקודש ג, עמ' קצט.
^ 9. מכילתא דשירה, בשלח פרק ג.
^ 10. 'אור החיים' על התורה במדבר ט, א.
^ 11. תנא דבי אליהו, פרק יד.
^ 12. מגילה דף לא.
^ 13. ביצה דף כה.
^ 14. חולין דף פט. ועיין דברי מו"ר הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל, בהקדמה ל"הצניעות והטהרה בישראל" של מרן הרב זצ"ל.
^ 15. דברי הימים א כט, כג.
^ 16. רמב"ם הלכות מלכים ה, י; ב,ו.
^ 17. ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
^ 18. מדרש תהלים א.
^ 19. מלכים א יד, ח.
^ 20. מועד קטן דף טז.
^ 21. אורות, עמ' סג.
_______________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
