ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
הסיכוי לאחדות, שנבחן השבוע, קשור לשמעי בן גרא - בן משפחה נוסף של שאול בן קיש - נכד נכדה של רחל אמנו. וז"ל הכתוב: "וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא..." (שמו"ב טז, ה). הכתוב מייחס, גם במגילת אסתר, את מרדכי היהודי בדרך הבאה: "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב, ה). נציע לתרץ את ההבדל בשם האב כך: על פי הפשט, הרשימות, שכל אחת מהן מדגישה היבט אחר, אינן מפרטות את כל הדורות. בספר שמואל מודגש ששמעי הוא צאצא של גֵּרָא בנו של בנימין, כמפורש ברשימת השבעים היורדים מצרימה בפרשת ויגש: "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" (בראשית מו, כא). במגילת אסתר מובא שמרדכי קשור לקיש אביו של שאול המלך. כך ברור גם לחז"ל, הדורשים במסכת מגילה את הפסוק מאסתר (עיינו דף יב ע"ב, יג ע"א). השם שמעי נדרש על ידי רבותינו לחיוב: "שמעי - ששמע אל תפלתו" (שם, יב עמוד ב). גם אישיותו של שמעי בן גרא זוכה לתשבחות בפי חז"ל והראשונים. רש"י ביאר ששמעי היה ראש הסנהדרין (שמו"ב טז, פסוק י וכך גם נקט רבי יעקב בעל הטורים). נראה שביאורו מבוסס על הדברים במסכת גיטין "ואמר רבה בריה דרבא, ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וולס: מימות משה ועד רבי (רבי יהודה הנשיא שהיה נשיא הסנהדרין, שני דורות לאחר מרד בר כוכבא) לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד . ולא? ...הא הוה שלמה! – הוה שמעי בן גרא " (נט ע"א). בנוסף, במסכת ברכות " (ח, ע"א) מוכח כי שמעי היה רבו של החכם מכל אדם - שלמה המלך, לכן גם אברבנאל כינה אותו "חכם חרשים. המדרש משבח מאוד גם את אשתו של שמעי בן גרא "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מפני מה זכו מרדכי ואסתר להעשות נס זה על ידם? מפני אשתו של שמעי אֵם אביהם, שהצילה שני צדיקים מן ההריגה" (מדרש שמואל (פרשה לב, ד). שמעי בן גרא זוכה גם בכתוב לכינוי מיוחד: "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף " (שמו"ב יט, כא). תואר זה נותן לשמעי מקום חשוב מאוד ומגדיר את מעמדו הפוליטי. האיש מבחורים, שהיה הראש-הראשון-המנהיג של כל בני יוסף, מנהיגם של שבטי אפרים, מנשה ובנימין.
חיזוק לפרשנות זו נביא מהפסוק המתאר את מעמדו של ירבעם בן נבט בממשל שלמה המלך, מעמד שכידוע היו לו משמעויות פוליטיות: "וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מל"א יא, כח). אם היינו זוכים שדוד ושמעי היו כורתים ברית, שמעי היה הופך לשותף של דוד, כפי שהיו אמורים להיות יהונתן, אבנר ומיכל, ושוב היה נפתח פתח לאחדות נפלאה שמקרבת את הגאולה. לצערנו הרב, בפגישתם הראשונה של דוד ושמעי, מיד לאחר פרוץ מרד אבשלום, שמעי פגע קשה מאוד בדוד כמתואר: "וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל: וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת דָּוִד וְאֶת כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד... וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל: הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְקֹוָק כָּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה" (שמו"ב טז, ה-ח). דוד לא סלח לשמעי וציווה על שלמה להורגו: "וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה... וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א' ב, ט). חז"ל ביקרו את דוד על ציווי זה "ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה" (ברכות ח ע"א). התוצאה: "אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי" (שבת נו ע"ב).
אם כך, חורבנם של בית ראשון ובית שני הם התוצאה של אי האחדות בין דוד המלך ושמעי בן גרא - הראשון לכל בית יוסף.
שוב למדנו את הלקח על חשיבות האחדות.
נקווה שבקרוב מאוד נקבל בשמחה את פני השבים החיים מהחטיפה הנוראה, שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר. נודה לקב"ה על החזרת גופות הנרצחים והבאתם לקבר ישראל. נזכור ולא נשכח מי הם ארגוני הטרור השפלים שיש לחסלם, וכך להבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולעולם כולו. נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ונאחל רפואה שלמה לכל הפצועים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
