ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
לאחר התיקון בגזל ובעריות, אשר כבר דיברנו עליהם יש עוד דבר הדורש עבודה לא מעטה על מנת להיות נקי בו, והוא ההרחקה ממאכלות האסורות. כי יש והלב מתאווה למאכלים אסורים מפני שהם טובים, שהרי אמרה תורה: אל יאמר אדם אי-אפשי באכילת חזיר כי הוא אינו טעים, אלא אעפ"י שאפשי מבחינת הטעם - התורה אסרה אותו. ויש גם גורם כספי שיכול למשוך להכשל במאכלים אסורים, כגון שהם זולים יותר, או אם נתערב איסור בהיתר ובאים לידי הפסד ממון, ולפעמים יש טירחה וצריך להכשיר את הכלים.
יש לדעת כי מאכלות האסורות יתרות על איסורים אחרים בחומרתם. כיוון שהם נכנסים בגופו של אדם ממש ונעשים בשר מבשרו, ונמצא שאדם האוכל איסורים לא רק חוטא, אלא כיוון שהמאכל נכנס לגופו, הרי הוא פוגם את גופו ואת נפשו וזה משפיע על אישיותו, וכך אמרו: "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם". אם אתם מטמאים בם - סופכם להטמא בנפשכם, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בליבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של מקום מסתלקת ממנו. והוא מה שאמרו: עבירה מטמטמת ליבו של אדם כי מסתלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקב"ה נותן לחסידים, "כי ה' יתן חכמה".
לאמור: מאכלים אסורים פשוט מזיקים לנפש, ולכן כמו שיש להזהר מלאכול מאכלים שהם מסוכנים לבריאות, כמו שיש להתרחק מאכילת רעל, מאכילת דבר שיש בו ארס מסוכן, כן יש להתרחק ממאכלות אסורות שהם רעל לנפש. וגם מתערובת איסור יש להתרחק שזה כמו שנתערב רעל במאכל, ומי יאכל זאת?
והרי כאשר יש איזה חשש רחוק של סכנה לבריאות, אדם ירחק ולא יעלה בדעתו להקל בסכנה מפני שהיא רק ספק ולא ודאי. כן יש להימנע מאיסור מאכל שהוא ארס ממש לגוף ולנפש.
ניתן לומר שמצוות שמירת הכשרות היא אחת המצוות היותר נשמרות בישראל. כנראה שהחוש הפנימי הבריא מרגיש כמה נכון וראוי לשמור על הכשרות. יש לשוב ולהדגיש כי הסכנה במאכלות האסורות היא לא בגלל היותם מזיקים עפ"י תורת הרפואה, אלא הם מסוכנים מפני שהם אסורים עפ"י התורה, הם מסוכנים למרות שהרפואה לא יודעת זאת, כי הסכנה לא במישור החיצוני אלא במישור הרוחני, והוא גם משפיע על הגוף כמובן.
זו אחת המצוות שכאשר אינה נשמרת היא יוצרת חיץ בישראל, אין איש יכול לאכול אצל חברו, וכאשר המצווה נשמרת, ישראל מתאחדים על ידה, וישראל מתייחדים ע"י מצווה זו להיות עם מיוחד, להיות עם ה'. "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.



















