ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
הפסוק הפותח את סיפור הישועה של ימי מרדכי ואסתר שייך גם הוא לנושא זה, נסביר את הקשר, נביא מקרה נוסף של החמצה, ונסביר ביטוי מספר שמואל על פי המגילה.
" אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי " (אסתר ב' ה).
לדעת רבי יהודה, מי שהחל את קריאת המגילה בפסוק זה, יצא ידי חובת המצווה (מגילה פ"ב מ"ג).
הגמרא במסכת מגילה מקשה: "קרי ליה יְהוּדִי - אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה יְמִינִי - אלמא מבנימין קאתי!" ומתרצת: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (דף יב ע"ב).
ושוב, להציל את עם ישראל ולקרב את גאולתו, אנו זקוקים לשותפות בין בניה של רחל לבניה של לאה. מרדכי הוא הביטוי המעשי, בדרגה הגבוהה ביותר של שותפות זו. מרדכי מייצג את שתי האימהות, באמצעות אימו ואביו. ולכך כמובן מצטרפת קריאתה של אסתר שותפתו: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", כתנאי להצלת עם ישראל מיד עמלק של דורם.
ונחזור לתקופת דוד. שאול המלך בוודאי מייצג את בניה של רחל, וכך גם בתו מיכל. הזכרנו כי בחתונתם של דוד ומיכל מצוי פוטנציאל של אחדות. הבן שייוולד מקשר זה, ייצג את שתי האימהות. אחת הבעיות של שאול הייתה טענתו של אבנר בן נר - בן דודו, ושל אביו נר - דודו, שהמועמד הטוב ביותר למלכות הוא אבנר, ולא שאול (בספרי צפנת שמואל - מלכות דוד, נעסוק בסוגיה זו באריכות).
לאחר מותו של שאול בקרב, אבנר בן נר המליך את בנו של שאול - איש בושת רפה הידיים (שמו"ב ד, א), כמלך על עשרת השבטים (שם, ב, ח-ט). איש בושת היה אומנם המלך בתואר, אבל בפועל אבנר שלט בו כמפעיל מריונטה. באחד הימים החליט אבנר בן נר להכריז על עצמו כמלך גם בתואר, הוא עשה זאת על ידי לקיחת פילגשו של שאול, רצפה בת איה. איש בושת הבין שמדובר בעצם בהתעוררותה של תביעת המלכות מהעבר, והכרזה על אבנר כמנהיג הבא. הוא משתמש בלשונו של ספר בראשית במעשה ראובן ומתריס כלפי אבנר: "מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי" (שם ג, ז). ברגע זה גמלה בליבו של אבנר ההחלטה: 'עדיף להיות סגנו של דוד מאשר להיות מפעילו של איש בושת'. הוא 'שובר את הכלים' עם איש בושת ומודיע לו על כך. אבנר, שכיהן כראש שירותי הביטחון של שאול - ראש השב"ק (שאול בן קיש), פתח מיד בצעדים מעשיים ושלח משלחת למשא ומתן עם דוד, שכיהן אז כמלך יהודה. הצעתו של אבנר הייתה: איחוד כל עם ישראל, הבנים של רחל והבנים של לאה תחת הנהגת דוד כמלך, ומינוי אבנר כסגנו. דוד ייצג את לאה ואבנר את רחל. תשובתו של דוד הייתה 'כן אבל'. היא כללה גם תנאי בעל משמעות כפולה: "וַיֹּאמֶר טוֹב אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר לֹא תִרְאֶה אֶת פָּנַי כִּי אִם לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת פָּנָי" (שם ג, יג). דוד חוזר פעמיים על הביטוי "תִרְאֶה אֶת פָּנַי", וצריך להבין את משמעותו וחשיבותו של הביטוי. עוד צריך להבין את משמעות בקשתו של דוד, שאבנר הוא זה שישיב לו את מיכל אשתו.
נפרש את הדברים בזה אחר זה. את הביטוי "תִרְאֶה אֶת פָּנַי", נפרש באמצעות הביטוי המקביל, המופיע גם במגילת אסתר: "שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א, יד). שבעת שרים אלה הם חברי הקבינט של אחשורוש, הם הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת, להם ורק להם יש את הזכות והרשות לִרְאוֹת אֶת פּני המלך. כל השאר הם בבחינת 'כי לא יראני האדם וחי'. מי שאיננו במדרגה זו ומנסה לראות את המלך, אחת דתו להמית.
הדרישה מאבנר להביא את מיכל חזרה אל דוד, משמעותה הכרה מצד אבנר, כי דוד באמצעות אשתו מיכל, מייצג גם את בניה של רחל. הוא איננו זקוק לשותפות שמציע לו אבנר. אף על פי כן, דוד מציע לאבנר מעמד של חבר ב'קבינט', תמורת תמיכתו. אבנר, שכבר איבד את היכולת להישאר עם משפחת שאול, מוכן לעיסקא, אבל לא מוכן להביא את מיכל. דוד הוא זה שדואג להחזרת מיכל, באמצעות איש בושת - מתחרהו של אבנר.
לצערנו, בסופו של יום, האיחוד באמצעות אבנר לא צלח, וכך גם האיחוד באמצעות מיכל.
נמשיך לעשות הכל למען האחדות, כדי להציל את עם ישראל משונאיו, גם בדורנו.
נתפלל להחזרת כל החטופים והמשך השמדת אויבנו בקרוב,
נייחל לנס פורים ולמלחמה בעמלק של דורנו.
נאחל רפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה משמים לכל המשפחות השכולות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
