ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
בברייתא מובאת דעה רביעית: "תניא, רבי שמעון בר יוחאי אומר: מבלילה ההוא" (מגילה יט ע"א).
הלכה למעשה נפסק כמובן כרבי מאיר. גם הדעות האחרות מסכימות שכאשר כותבים את המגילה יש לכתבה מהפסוק הראשון. הגמרא מסבירה: "אמר רבי יוחנן: וכולן מקרא אחד דרשו: ותכתב אסתר המלכה... ומרדכי היהודי את כל תקף. מאן דאמר כולה - תוקפו של אחשורוש, ומאן דאמר מאיש יהודי - תוקפו של מרדכי, ומאן דאמר מאחר הדברים האלה - תוקפו של המן, ומאן דאמר מבלילה ההוא - תוקפו של נס" (שם).
לדעתם של רבי יהודה ורבי יוסי וגם רשב"י, אין חיוב לקרא את הפרק הראשון (שבאמת מסתיים בסוף פסוק ד של פרק ב), ננסה להבין מה מסתתר מאחורי שיטתם.
המגילה פותחת בהכרזה: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (א, א).
הֹדּוּ באסיה וכּוּשׁ באפריקה הם גבולות העולם שבו עוסק התנ"ך. לפי זה מלך העולם הוא המלך הפרסי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. מלך זה טוען כי הוא, ורק הוא, נושא בתואר של 'מלך מלכי המלכים'. לקב"ה כביכול אין מקום בעולם זה. יש לכך מחיר, והמחיר הוא הסתרת פנים, כמו שהגמרא מסבירה את שמה של אסתר: "אסתר מן התורה מנין? וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח)" (חולין קלט ע"ב). להסתרת פנים יש השפעה גם על החיים הפרטיים וגם על החיים הציבוריים. לפיכך, אין זה פלא ששמו של הקב"ה לא נזכר במגילה, הקב"ה מסתתר מאחורי המילה 'המלך'.
כשעם ישראל גלה מארץ ישראל, גלתה גם השכינה (מגילה כט ע"א). בזמן שהאימפריה הפרסית שולטת מהודו ועד כוש, אין כל סיכוי שעם ישראל יזכה שוב למדינה עצמאית, שבמרכזה בית המקדש, שם השכינה שורה. הנביא ירמיהו ניבא שבתום שבעים שנות גלות, יחזור העם לארצו והמקדש יבנה. לפי חז"ל, בחלוף שנים אלו, במסיבת אחשורוש השתמשו דווקא בכלי המקדש , היה זה ביטוי בשטח לייאוש מהגאולה ומחיים של "זכו שכינה בינהם ועליהם".
חכמים לימדונו כי איש ואישה הבונים בית בישראל עליהם נאמר: "זכו שכינה ביניהם" (סוטה יז ע"א).
בתחילת הציווי על בנין המשכן מוגדרת המטרה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח). הציווי מסתיים בהכרזה הכפולה: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ד' אֱלֹהֵיהֶם" (פרשת תצוה שמות כט, מה-מו).
השכינה השורה בתוך בני ישראל היא התוצאה של משפחות הבונות את ביתן בקדושה ובטהרה. להשכנת השכינה יכול להיות גם ביטוי ציבורי בבניין המשכן ואח"כ המקדש.
לצערנו, בין הציווי על המשכן לבין בניין המשכן בפועל, מובא חטא העגל. העגל הוא הסמל לחיים שבמרכזם, חומרנות והתבהמות, זה רמוז גם בביטוי "קוֹל עַנּוֹת" (שמות לב, יח). החיים בארמונו של אחשרוש הם חטא עגל מתמשך.
הפרק הראשון מציב בפנינו מראה המשקפת עולם שמבוסס על פריצות, משתאות של שכרות, וציווי של המלך על אשתו להופיע לפני כולם בדרך שאמורה לזעזע. כל מי ששואף לחיות בעולם שבו המשפחה היהודית חיה בהתאם ל"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה), לא מסוגל להכיל התנהגות זו. היחס המחפיר והמשפיל לנשים שחיו באירן =פרס, לא השתנה כנראה במשך אלפי שנים. אם המגילה היא סיפור של הצלה ופדות, וסיכוי להשכנת שכינה, לשיטתם של רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י, אין צורך לקרא את הפרק הראשון.
למרות החושך והסתר הפנים, שגם אותם צריך לפרסם,
לדעת רבי מאיר שהלכה כמותו, המגילה מסתיימת בהכרזה על אור גדול.
מתוך החושך יוצא אור גדול - יש אור בקצה המנהרה! (תרתי משמע)
בע"ה "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (ח, טז).
כן תהיה לנו.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
סודו החינוכי של חודש שבט
תיקון ימי השובבי"ם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
