ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צפורה בת יצחק יעקב
עונה על כך רש"י: "היה לו לומר 'ועשית קרשים' כמו שנאמר בכל דבר ודבר (כמו לענין "ועשו ארון", "ועשית שנים כרובים", "ועשית שולחן", "ועשית מנורת זהב טהור", "ואת המשכן תעשה עשר יריעות", "ועשית קרסי נחושת", "ועשית מכסה לאוהל", "וארבעים אדני כסף תעשה". בכולם אין ה' הידיעה, ומדוע דוקא לענין קרשים יש תוספת אות ה'? וממשיך רש"י:) מאותן העומדין ומיוחדין לכך. יעקב אבינו נטע ארזים במצרים, וכשמת ציוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים. ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר מעצי שטים, [ת]ראו שיהיו מזומנים בידכם! וכו' שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן" עכ"ל.
ובאמת אי אפשר לתאר שמצאו קרשים אלו בהיותם במדבר ציה סיני. כאשר אורכו של כל קרש הוא עשר אמות, כלומר קרוב לחמשה מטר (כמו בנין דו קומתי) ורוחב כל קרש אמה וחצי, כלומר קרוב למטר ברוחב, אפילו בהיותם בנאות מדבר אין למצוא עצים בגובה זה למען נסירתם. ולא די לנו פלא הנ"ל שמשך מאתים ועשר שנים בשהות אבותינו במצרים הם שמרו וטפחו עצים הללו, אבל נוסף על כך עוד גררו ונשאו אתם כחמשים עצי ענק הכבדים האלו אתם, בעת יציאתם בחפזון ממצרים, איך ספקו להם עגלות משא באורך המתאים? ועוד, בעת ההיא שלא צפו מראש מה יאכלו ומה ישתו בדרכם במדבר (ירמיה ב, ב). כמה יש בכך מן האמונה הטהורה והאיתנה!
בדומה לכך מצאנו לענין מרים ונשות ישראל אשר רקדו ושרו במחולות אחרי קריעת ים סוף. "ותקח מרים וכו' את התוף בידה ותצאינה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" (שמות טו, כ). איפה מצאו במדבר תופים? גם אם נפרש כי לא יצאו לרקוד ממש "כל" הנשים במדבר, שהם כסך ששים רבוא (מול מספר הגברים שנמנו שם), אלא נאחז כלל של "רובו ככולו", היה אז למעלה משלש מאות אלף נשים הרוקדות עם תופים. כי אם היה תופים רק בידי עשר נשים או מאה נשים, הקול לא היה מגיע לשמיעת אזניהן של כל הרוקדות! ומניין להם כל כך הרבה סוחרים עוברי אורח שיספקו להן תופים במדבר השומם ההוא? עונה רש"י: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם נסים, והוציאו תופים ממצרים". ואין לדחות ולומר כי שמא "נשים צדקניות" באותו דור היו רק מעטות. כי הרי חז"ל ייחסו את הרבוי המופלג של ילודה למעשיהן של "נשים צדקניות" (סוטה יא ע"ב) שהיו מעוררות את בעליהן לעסוק בגידול המשפחות. פשט הסוגיא שכך היו כל בנות הדור או רובן, כי כל האוכלוסיה נתרבתה על ידיהן. גם כאן כוונת רש"י לרוב האוכלוסיה.
מכאן ראינו כי כאשר הנביא מודיע לנו דבר ה', הדבר הוא מובטח ללא כל ספק, ללא כל ערעור או פקפוק. הרמב"ם ("מורה הנבוכים", ח"ג פכ"ד, דף שלא) תמה כיצד אברהם הלך חיש מהר ("וישכם אברהם בבוקר") כדי לשחוט את בנו, ולא נתעורר אצלו שום ספק במה שנאמר לו בחזון? וכן כיצד הסכים יצחק למסור את עצמו לשחיטה? כלום לא חשש שמא יש איזו שהיא טעות או שגיאה בהבנת אחד מהפרטים בחזון זה? אלא, מסכם רמב"ם: "לפיכך רצה להשמיענו שכל מה שרואה הנביא במראה הנבואה אמת ונכון אצל הנביא, אין לו ספק בשום דבר ממנו כלל; ודינו אצלו כדין כל הדברים המציאותיים המושגים בחושים או בשכל". ומה נגיד בענין גאולתנו, שלפי מהר"י אברבנאל ("משמיע ישועה", עמ' תכח-תל) שבע עשרה נביאים הודיעו אודותה, ודאי שאין לך דבר כה בטוח, יציב ואיתן כמוה.
אחד מגדולי אוהבי ציון, לפני מאה ושלושים שנה, היה הגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר (מחבר ספר "כולל העברים", שנת 1873, עם תכנית מפורטת להקמת מדינה יהודית בארצנו; וגם תומך נלהב בעבודה עברית בארצנו, בלי צורך לקבלת כספים מנדבני חו"ל). על אותו הפסוק "קול רנה וישועה באהלי צדיקים" (תהלים קיח, טו) הקשה הרב בספרו "תורת יחיאל" מדוע הוקדמה "רנה" לפני "ישועה"? הלא סדר המציאות הוא שהקב"ה מביא ישועה ואחר כך מרננים ומשבחים לשמו בתודה! ועוד, מדוע דוקא באהלי הצדיקים? הרי כל הציבור צריך לרנן? ועונה הרב כי אצל כלל הציבור מרננים בשמחה רק לאחר ביצוע הישועה. אבל הצדיקים הבוטחים בה', הם יודעים בבירור כי ה' יושיע. לכן עוד בטרם בוא הישועה הם מרננים בהוקרת טובה על שם העתיד.
מעין רעיון זה כתב המלבי"ם (שלא ראה דברי הרב הנ"ל) וכך כותב: "וראיתם ושש לבכם, ועצמותיכם כדשא תפרחנה, ונודעה יד ה' את עבדיו, וזעם את אויביו" (ישעיה סו, יד). פירש: "עד עתה הייתם מאמינים בתקוה העתידה, אבל לא ראיתם אותה בעיניכם. עתה 'וראיתם' אותה בעיניכם. ולכן 'ושש לבכם'. עד עתה ע"י הבטחון החזק היתה רק שמחה צפונה בלבכם, כמו שכתוב 'כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו' (תהלים לג, כא. כלומר שמחים ע"י אותו הבטחון בה'). אבל עתה ישיש בששון בגלוי, והשמחה תתפשט מן הלב אל האברים החיצונים; עד שעצמותיכם היבשות עתה, כדשא תפרחנה מרוב טוב. 'ונודעה יד השם', עד עתה שלא שילם גמול לצדיקים ולא העניש לרשעים, היו רבים מכחישים השכר והעונש. אבל עתה יוודע 'יד ה' את עבדיו' בשילום שכר לצדיקים, 'וזעם את אויביו', בעונש הרשעים".
צריכים אנו ללמוד לקח מאבות אבותינו במצרים. גם בתוך חשך ואפלה של שעבוד מצרים, שמרו על האילנות כדי להקים לנו משכן קודש. לא נתבלבלו מכל נוראות השלכת ילדי ישראל ליאור, או הטמנת הילדים בעודם חי בתוך כתלים (עיין רש"י לסנהדרין קיט ע"ב, ד"ה נתמכמך בבנין). החזיקו מעמד. וגם בתוך "אימה חשכה גדולה" של רדיפת המצריים, הנשים הוציאו עמהן תופים לדרך. גם כהיום הזה, שחלק מהנפלאות כבר נתגלו (ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, וקבוץ גליות וכו'), עלינו לבטוח בגאולתנו ההולכת ומתממשת.
כל זה יש ללמוד מאותה אות הנוספת (ה') "הקרשים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








