ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
וכן מצינו בגאולה השנייה, בימי החזרה מבבל והקמת בית המקדש השני, שרוב ישראל לא עלו לארץ, ולכן עם ישראל לא הצליח להשיג ריבונות על הארץ, ולא שרתה השכינה בבית המקדש ולא התחייבנו בתרומות ובמעשרות ובשביעית מהתורה (ראו פניני הלכה כשרות יב, יא). לכן אמר ריש לקיש שהוא שונא את בני בבל שלא עלו לארץ בימי עזרא, שבעטיים השראת השכינה במקדש הייתה חלקית, היישוב בארץ היה חלש, ולבסוף בית המקדש השני נחרב וישראל יצאו שוב לגלות ארוכה (יומא ט, ב).
הטוענים שהגאולה צריכה להתקיים בנס
יש טוענים שאומנם נכון שעיקר הגאולה הוא קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, אלא שהם צריכים לבוא מאת ה' באותות ובמופתים. וכן למדו מפשט הפסוקים, שה' הוא שיקבץ את הגלויות ויישב את הארץ, שנאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך, ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נידחך בקצה השמיים - משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם ייקחך. והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ג-ה). וכן נאמר: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל לו, כד). וכן בפסוקים נוספים בתורה ובנביאים.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
765 - איסור אמונות טפלות
766 - הגאולה בדרך הטבע
767 - ספר חדש: אמונה ומצוותיה
טען עוד
אולם כוונת התורה שה' יעזור בידי ישראל לקיים את המצווה, שכן בלא עזרת ה' שום מאמץ אנושי לא יישא פרי. ואם לא נבאר כך, נבטל חס ושלום את המצווה שציווה ה' את ישראל ליישב את הארץ, שנאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ" (במדבר לג, נג-נד). ונאמר: "וירשתם אותה וישבתם בה" (דברים יא, לא).
קידוש השם בדרך הטבע ובדרך נס
יש טוענים שאם הגאולה תהיה בדרך הטבע לא יהיה בכך קידוש השם, כי רק על ידי אותות ומופתים הוא יתקדש. אולם האמת שקידוש השם הגדול הוא כאשר בני ישראל הולכים בדרכי ה', וה' מברך את מעשה ידיהם בדרך הטבע, וכפי שמבואר בתורה (בפרשות בחוקותיי וכי תבוא). כי אז השמיים והארץ מתחברים, וברכת ה' שופעת בכול, וכל הבריאה אומרת שירה, ומתגלה "כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). וכפי שכתב רבי דוד טֶבְּל, שכאשר ה' מנהיג את העולם בדרך נסתרת תחת כנפי הטבע, זוהי ההנהגה "העולה על כולנה... בשולחו הברכה במעשה ידיהם... כאשר היה העניין במלחמותיו של דוד", והיה בזה קידוש השם יותר גדול מאשר בנס שעשה ה' לחזקיהו במלחמתו בסנחריב. לכן דוד המלך לא ביקש מה' שיעשה לו נס. "כי דוד המלך ע"ה שיער בנפשו, כי הוא נכון ומעותד להיות מרכבה לקבלת השפע, אף ביצוריו, עורקיו וגידיו החומריים... והרצון שיהיה הוא בעצמו המכה אותם, והיא הגדולה שבמעלות" (נחלת דוד דרוש א).
משמעות תיאור הגאולה בדרך נס
שני פירושים נאמרו לכך שהנביאים תיארו את הגאולה בדרך נס (ישעיהו יא, א-י; ל, כה-כו; יחזקאל לח, יח-כג, ועוד), ושניהם אמת. האחד הוא לבאר בכך שה' יעזור לישראל להצליח לעלות לארץ וליישבה. והצד הניסי שבתיאורים נאמר בלשון משל, כדי לתאר את גודל הפלא של קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ שהייתה שממה וחרבה ותהפוך לפורחת ומשגשגת, מה שלא אירע לשום עם ולשום ארץ. וכן מה שנאמר שיָגור זאב עם כבש, היינו שרשעי העולם שנמשלו לזאבים לא ירשיעו להרוג (רמב"ם הלכות מלכים יב, א).
השני, הוא שהתיאורים הניסיים נאמרו על עולם הבא, שלאחר ימות המשיח והגאולה, שהוא אכן מעל ומעבר לטבע העולם הזה וכולו נס בשבילנו. זהו שאמרו חכמים: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" (סנהדרין צט, א), הרי שגם בימי הגאולה עולם כמנהגו נוהג, אלא שישראל בני חורין בארצם ויכולים לבחור בטוב, ורק לאחר מכן בעולם הבא, הטבע כולו ישתכלל ויתעלה.
העידוד והסיכון
אומנם לעיתים מצינו בדברי ראשונים ואחרונים שכתבו על הגאולה הקרובה שתתקיים בדרך נס, בניגוד למצוות יישוב הארץ, שכפי שלמדנו היא מצווה מעשית שצריכה להתקיים בדרך הטבע, ובניגוד לייעודם של ישראל לגלות את דבר ה' בדרכי הטבע. ואולי חששו שמא יתייאשו ישראל מגאולתם, אחר שנראה היה לכאורה שאין סיכוי לפעול למען קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, ולכן עודדו את רוחם בתקווה לגאולה ניסית שמעל הטבע. ויש בזה אמת, כי גם כאשר הגאולה מגיעה מתוך ייסורים ובדרך הטבע, יש בה צד של נס שלא ייאמן. אולם מרוב דיבורים על גאולה ניסית נשכחה המצווה לעשות הכול כדי לעלות לארץ וליישבה, וכך כאשר ניתן היה לעלות לארץ, נשארו בגלות והגיעו עלינו צרות גדולות ונוראות: השואה, שלטון הרשע הקומוניסטי וההתבוללות. ייתכן שלא הייתה ברירה, ובלא תקוות הנס לא היינו שורדים, אולם המחיר של ההישענות על הנס היה כבד מנשוא.
אכן אם היו לומדים את התורה כראוי, היו מבינים שמצוות יישוב הארץ מחייבת את ישראל בכל דור לעשות כל מה שאפשר כדי לעלות לארץ, וממילא בעת החדשה, כאשר נוצרו תנאים מתאימים, על פי התורה היה צריך לעלות לארץ ולבנותה ולקדם בכך את תהליך גאולתם של ישראל.
דברי הרמב"ם
וכן מצינו שרבים מחכמי ישראל, ובראשם רבי עקיבא, קיוו שבר כוכבא יהיה המשיח, ואם הגאולה תלויה בניסים לא היה אפשר להעלות על הדעת שבר כוכבא יהיה המשיח, שהרי כל פועלו למען עצמאות ישראל היה בדרכי הטבע. וכן כתב הרמב"ם: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים. אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות. כיוון שנהרג - נודע שאינו משיח. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת" (הלכות מלכים יא, ג).
דברי האחרונים
וכן כתב הרב צבי הירש קלישר בספרו 'דרישת ציון': "גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים (מחכים) לה, אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה' יתברך שמו משמים ארץ, לאמור לעמו צאו! או ישלח משיחו כרגע מן השמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים ירד" (גאולת ציון, מאמר א). אלא הגאולה תבוא על ידי שישראל יתעוררו לעלות לארץ וליישב אותה, ומתוך כך יתקיימו בנו כל דברי הנביאים.
וכך כתב חברו הרב אליהו גוטמכר: "רבים טועים בחושבם שיהיו יושבים... כל אחד כפי דרכו בביתו, ופתאום ייפתחו שערי רחמים ייעשו מופתים בשמים ובארץ, וכל יעודי הנביאים יתקיימו וייקראו ממקום שבתם. אבל לא כן הוא", אלא יצטרכו לפעול באופן טבעי לעלות ולהתיישב בארץ (שיבת ציון, עמ' 261-260 במהדורת הר ברכה).
וכן כתבו רבים, ומהם המלבי"ם: "כי הגאולה תצמח לאט לאט... ויהיה יישוב ארץ ישראל קודם ביאת המשיח" (שם, עמ' 196). וכן כתב הרב יהושע מקוטנא שמצווה לעלות לארץ וליישבה, "כי הקיבוץ (גלויות) הוא אתחלתא דגאולה" (ישועות מלכו יורה דעה סו). וכן כתב הנצי"ב (שם, עמ' 205-200).
תהליך התשובה והגאולה
מעיון בדברי התורה (דברים ל, א-י), והנביאים (יחזקאל פרק לו), למדנו שתהליך הגאולה יתרחש באופן שבתחילה ישובו ישראל לזהותם היהודית, יעלו לארץ ויישבו אותה, וזה נקרא "ושבתָ עד ה' אלוקיך", ולא "עד" בכלל, ומתוך כך ימשיכו להתקדם עד שישובו בתשובה שלמה "אל ה' אלוקיך". כך כתב ולימד הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ('המדינה כהתקיימות חזון הגאולה', לנתיבות ישראל ח"א עמ' רפא במהדורת בית אל). וכך כתב לפניו הרב אלקלעי בשם הרב יהודה ביבאס (כתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' 20, ח"ב עמ' 324). וכך כתב הרב טייכטל בספר 'אם הבנים שמחה' (עמ' קט-קכ), על פי מקורות רבים, "שעיקר התשובה (בשלב הראשון של הגאולה) היא החזרה וההשבה לארץ ישראל, נמצא דבזה מקיימין כל אותם שנטו מדרכי התורה והמצוות בעוונותינו הרבים, את התשובה שמצפה ה' יתברך... ואחר כך יפתח הקדוש ברוך הוא את ליבם בפתח גדול, ויטה את לבבם לאהבה אותו ולעובדו בכל לבב".
בזכות העוסקים במצוות יישוב הארץ אנו זוכים להיגאל
כתב מרן הרב קוק: "שואלים: במה זכה דורנו לגאולה? התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכוח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה" (שמונה קבצים ז, רא).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
