ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
הגמרא (שם דף נט ע"ב) מביאה ברייתא בה נאמר שעל בית חדש וכלים חדשים מברכים 'שהחיינו', ואם הם שלו וגם של אחרים יש לברך עליהם 'הטוב והמטיב'. הגמרא מביאה ברייתא נוספת האומרת את הדבר בצורת כלל: על שלו מברך 'שהחיינו', ועל שלו ושל חברו מברך 'הטוב והמטיב'.
אך בירושלמי על משנה זו אומר רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא שאם קנה את החפץ מברך 'שהחיינו', ואם קיבל אותו במתנה מברך 'הטוב והמטיב'.
הרשב"א והראב"ד אומרים שאכן יש כאן מחלוקת: לפי הירושלמי ברכת 'הטוב והמטיב' היא על טובה שאין דרישה לשלם עליה, ואילו לפי הבבלי 'הטוב והמטיב' היא על שמחה שאינה פרטית.
הרא"ש (ברכות פרק ט אות טז) חולק על כך, ואומר שבוודאי שיש הנאה גם לנותן. הגמרא במסכת קידושין אומרת שיתכן ואישה תתן מתנה לאיש, והוא יאמר "הרי את מקודשת בהנאה זו שאת נותנת לי מתנה". והאמת היא שאין צורך במקורות: אנו מכירים מהחוויות שלנו שיש התרגשות לא רק בקבלת המתנה, אלא אף בנתינתה.
הרא"ש מרוויח מכך שאין צורך לומר שיש מחלוקת בין התלמודים: מברכים 'הטוב והמטיב' כאשר ההנאה אינה פרטית. ונתינת מתנה לאדם היא הנאה, הן של הנותן והן של המקבל 1 .
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
57 - חמדת השבת: שהחיינו – על שמחת הלב, או על הגלגל החוזר בעולם?
58 - חמדת השבת: שהחיינו או הטוב והמטיב?
59 - חמדת השבת: שהחיינו על ראיית חבר
טען עוד
לכן הגר"א מכריע כפי שעולה מדברי הרשב"א והראב"ד.
השולחן ערוך (אורח חיים סימן רכב סעיף ה) פוסק את דברי הירושלמי, ומורה לברך 'הטוב והמטיב' על קבלת מתנה.
אך הביאור הלכה פוסק שמכיוון שלא ברור אם הבבלי חולק, יש לברך 'שהחיינו' וכך לצאת מספק שמא זו אינה הברכה הנכונה.
אם כדברי הראב"ד והרשב"א, ישנה מחלוקת בין הבבלי והירושלמי בהגדרת המצבים בהם מברכים 'הטוב והמטיב', הרי שהבבלי סיפק הגדרה חדה: הנאה פרטית לעומת הגדרה שאינה פרטית. אך מהירושלמי לא ברור מהי ההגדרה. בעלי תמר מגדיר, ודבריו כתובים בשפה מובנת ויפה ועל כן נצטט אותם במלואם:
עלי תמר ברכות פרק ט הלכה ג
נראה שיש הבדל עקרוני בין הבבלי והירושלמי בהגדרת המושג 'ברכת הטוב והמטיב', שלדעת הבבלי על שיתוף הטובה הוא מברך, ולדעת הירושלמי על ריבוי הטובה הוא מברך. ופירוש 'ריבוי טובה', שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא טובה על טובה, כדרך שנאמר גבי יעקב שנאמר 'ואתה אמרת היטב אטיב עמך', ובסדר ההגדה 'על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו וכו', ולפיכך כשניתן לו במתנה, אף שאין כאן שיתוף טובה, הוא מברך על ריבוי טובה שיש לו טובה כפולה: א) שרכש נכסים ב) שרכשם בלי כל תמורה, מה שאין כן בקנה אין כאן ריבוי טובה, אלא טובה רגילה, שרכש נכסים, אבל רכשם בתמורת כספים שנתן.
ובאמת שמטבע הברכה 'הטוב והמטיב' משמעו: 'הטוב' בדרך כלל 'והמטיב' שמוסיף טובה על טובה, וכדעת הירושלמי.
אבל לדעת הבבלי שביאור הברכה הוא 'הטוב' – לי, 'והמטיב' – לאחרים, המלות 'לי ולאחרים' חסרים במטבע הברכה
בהמשך הוא אומר מביא ראיות נוספות לכך שלכאורה ברכת 'הטוב והמטיב' מתאימה יותר להגדרה של הירושלמי. לכן בסוף דבריו הוא שב ומגן על ההגדרה של הבבלי:
והנה לדעת הבבלי שעל שיתוף הטובה מברך יש להסביר שרצו רבותינו לעקור מהאדם מקצת ממדת אגואיסמוס הטבוע בלב האדם שיש לו ענין רק בנוגע לטובתו ולא מתעניין בטובתו של חברו ולפיכך ראו רבותינו ז"ל לטבוע מטבע של ברכה ו"הטוב והמטיב" שיתרגל האדם שגם טובתו של חברו הוא טובתו וקרוב ללבו והלואי שיועיל ברכה זו לעקור במקצת האגואיסמוס מלבו של האדם כפי רצון וחינוך הקדוש של חז"ל.
אין ספק שמעבר להודאה לקב"ה שבדבר, הברכות נועדו גם לחזק ולנטוע בלבנו את החשיבות של הכרת הטוב, הידיעה שיש מישהו שמחיה אותנו ומאפשר לנו לקבל דברים שונים בעולם. אך פעמים שהברכה ממקדת את הדברים מאוד באדם עצמו: כאשר אדם מברך 'בורא פרי האדמה', כוונתו: שנתת לי, אישית, את פרי האדמה הזה. וכן כאשר אדם מברך 'שהחיינו' – כוונתו – שנתת לי מחיה וחיים ואפשרת לי ליהנות בדרך זו.
לכן חז"ל הוסיפו ברכה מיוחדת: כאשר אדם מזהה שההנאה שהוא קיבל אינה פרטית שלו, אלא משפיעה גם על אחרים, עליו לשים לב גם להנאה שלהם, לעצור ולומר :תודה לקב"ה, לא רק על הטובה שנתת לי, אלא על הטובה שנתת לכולנו יחד. וכך האדם ילמד לשים לב גם להנאות של האחרים.
________________
1 בעזרת ה' בהמשך נראה שהרשב"א, באופן שיטתי, סובר שאין לברך 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב' על הנאה מסוג זה.
שלושה שותפים באדם
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
האם מותר לפנות למקובלים?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
