ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תלתא דפורענותא
ועדיין מפעמת התקווה בלבו של ירמיהו, כי יזכה לנבא טוב על עמו. הן שליחותו היא הן לישראל והן לאומות העולם, גם "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס", וגם "לבנות ולנטוע". ושמא יהיו נבואות החורבן לאומות העולם הפוגעות בישראל, ונבואות הבנין והנטיעה לעמו שלו! אולם לא כך היה. ומשל קשה מביאים לנו חז"ל:
משל לסוטה שנכנסה לעזרה לשתות מי סוטה. בא כוהן להשקותה והיה מסתכל בה – והיא אמו! כך ירמיה, כשמאר לו הקב"ה, השקה את ירושלים, אמר לפניו: ריבונו של עלם, לא כך אמרת לי: "נביא לגויים נתתיך"? עכשיו תחילת נבואתי באומה שלי?!...
גם לא קל ללכת נגד הזרם, לנבא נבואות זעם שאיש אינו מוכן לשמוע, להסתכסך עם כל בני המשפחה, השכנים והידידים, להיות ל"אויב העם", להיות מושלך אל הבור כבוגד, לשבת עצור בחצר המטרה כמשתף פעולה עם האויב ולהינצל בנס מנסיון התנקשות בחייו מצד שכניו, תושבי ענתות. כה קשים הם חייו של ירמיהו, עד שהוא קץ בהם וזועק: "אוי לי אמי כי ילדתיני, אי ש ריב ואיש מדון לכל הארץ. לא נשיתי ולא נשו בי, (ואף על פי כן - ) כולו מקללני". וחוזר ופונה לקב"ה: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי, כי זעם מילאתני. למה היה כאבי נצח ומכי אנושה, מֵאנה הֵרפא?...". אך תשובתו של הקב"ה מוסיפה מכה על מכתו: "לא תיקח לך אישה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה". אין לך עתיד אישי. ולא זו בלבד, אלא שאף ממשיך רוחני לא יהיה לך. ברוך בן נריה, תלמידך הנאמן, לא יזכה להינבא ולהמשיך את מפעלך.
המציאות – הן האישית והן הלאומית – קשה היתה אף יותר מן הנבואה. לדאבון לבו של ירמיהו, דבר מדבריו לא שב ריקם. כל נבואות החורבן, ההרס וההרג, התגשמו במלואן. ועדיין פיעמה בלבו התקווה, כי שארית הפליטה תישאר בארץ, עד שבא רצח גדליה. למרות מחאותיו הנמרצות, ירדו הנותרים למצרים והורידו אותו עמם לגלות. ועדיין היה מקום לקוות כי החורבן והגלות יביאו להפקת לקחים ולחזרה בתשובה, אך גם זה לא קורה, והעם נאחז בעבודת האלילים ביתר אדיקות. ירמיהו מת בודד בנכר, בגלות, בחורבן. סיום טרגי לחיים טרגיים.
אולם בתורת ישראל אין טרגדיה. אין סיפור שסופו רע. הכול מוביל בסופו של דבר לטובה, אף אם ארוכה הדרך עד מאוד, וקשה מנשוא. וירמיהו לא ראה את עצמו מעולם ולא היה מעולם אישיות טרגית. ברגעים הקשים ביותר של החורבן, של הייאוש, יוצאות מפיו נבואות הנחמה הגדולות ביותר. בשעה בה רואות עיניו כי "הנה הסוללות באו העיר ללוכדה והעיר ניתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר", קונה ירמיהו את שדהו של חנמאל בן דודו בענתות, תוך שהוא מבטיח: "שדות בכסף יקנו... בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה... כי אשיב את שבותם, נאום ה'". ותוך שהוא מנבא על השבתה מוחלטת מערי יהודה ומחוצות ירושלים, "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה", מבטיח הוא כי "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה"; ואין חתונה יהודית בה לא נשמעת הבטחה חגיגית זו. ודווקא קולה של רחל המבכה על בניה, כשהיא "מאנה להינחם על בניה כי איננו", הוא הוא המקור להבטחה: "יש שכר לפעולתך נאום ה', ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם".
דווקא עומק הכאב על החורבן הוא המנביע את היכולת לראות את הגאולה בעיניים בהירות: "והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרוס ולהאביד ולהרע, כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע, נאום ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
