ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
אישה אחת ניגשה עם בנה הפעוט אל הרופא. הילד היה חולה לעיתים מזומנות, ובאופן כללי היה חלש וחיוור. הרופא שלח אותה לבדיקות דם, ולאחר שהגיעו התוצאות, הגיע למסקנה שלילד יש חוסר בחלק מאבות המזון והויטמנים.
בעקבות זאת הוא המליץ לאם, שתתן לילד שמן דגים, שעשיר בחומרים החסרים לילד. לשמן היה ריח לא נעים, וגם טעמו כידוע אינו מן המשופרים, כך שהאם הייתה בטוחה שהילד יסרב לבלוע את השמן.
והנה, להפתעתה העצומה, הילד בלע בשקיקה את השמן, ואף ליקק את הכפית.
האם סיפרה על התופעה המוזרה לאחת מחברותיה, וזו סיפרה לה שגם לה אירע דבר מוזר עם אחד מילדיה. הילד היה מקלף חתיכות סיד מקיר הבית ואוכל אותם להנאתו. היא החלה לברר את העניין, ואז נודע לה לתדהמתה, שלילד חסר סידן, והוא פשוט חש בכך באופן טבעי, והשלים את הסידן החסר באכילת הסיד (לא בריא ולא מומלץ).
כשהיא חקרה יותר לעומק את העניין, נודע לה, שפעמים רבות אנשים חשים באופן טבעי שחסר להם חומר מסויים בגוף, והם נמשכים למאכלים או חומרים שישלימו להם את החיסרון. זו הסיבה, שילדים אוכלים לעיתים גם מאכלים לא טעימים, כי הם מרגישים שמאכלים אלו יספקו להם את החיסרון.
ובאמת, הפרשה שלנו מגלה שכמו שזה נכון מבחינה חומרית, כך זה גם מבחינה רוחנית, וכך נאמר (ח, ג) "... ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".
ועל כך מבאר הבעל שם טוב הקדוש על התורה לפי האר"י הקדוש ש"החוקרים הקשו - מאין הוא חיות הנשמה? דאין הדעת נותן שיהיה חיות הנשמה מלחם ומאכל גשמי, ואין לומר דהנשמה יכולה לחיות בלי מזון כמו מלאך, דאם כן מה טעם אם עובר אדם ושוהה כמה ימים בלא מזון ימות ברעב, והמיתה הוא פירוד הנשמה מן הגוף, וקשה מה טעמא תצא הנשמה מחמת מניעת אכילה, כיון שאינה נהנית ממנה?"
ותירץ האר"י הקדוש, שבאמת בכל דבר גשמי, יש נקודה רוחנית אלוקית שמחייה אותו, והיא המטרה שבשבילה נברא אותו דבר גשמי. וכשהאדם אוכל איזה דבר, הוא ניזון מאותה נקודה רוחנית אלוקית, 'ניצוץ אלוקי' בלשון חכמי הנסתר, והוא שמחייה את נשמת האדם, ולכן הנשמה נשארת בגוף רק כשהאדם אוכל.
ומוסיף ומבאר "כשנוטל אדם פרי או דבר מאכל ומברך עליו בכוונה ואומר ברוך אתה ה', כשמזכיר את השם מתעורר אותו החיות שעל ידו נברא הפרי ההוא כי נברא הכל על ידי ה', ומוצא מין את מינו וניעור, וזה החיות הוא מזון הנשמה...".
וזה העניין, שבאכילת המן למדנו שלא על הלחם לבדו יחיה האדם, אלא על מוצא פי ה', כלומר שמה שלא הלחם הגשמי מחייה אותנו, אלא הניצוץ האלוקי שבלחם, מוצא פי ה' שבתוך הלחם הוא שמחייה אותנו.
ועל כך אומר הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש) את הנקודה שבה פתחנו "זה כלל גדול שכל דבר שאדם לובש או אוכל או משתמש בכלי הוא נהנה מהחיות שיש באותו הדבר כי לולא אותו הרוחניות לא היה שום קיום לאותו דבר ויש שם ניצוצות קדושות השייכים לשורש נשמתו. ושמעתי כי זה טעם שיש אדם שהוא אוהב דבר זה ויש אדם ששונא דבר זה ואוהב דבר אחר. וכשהוא משתמש באותו כלי או אוכל מאכלים אפילו לצורך גופו הוא מתקן הניצוצות כי אח"כ היא עובד באותו כח הבא לגופו מאותו מלבוש או מאכל או שאר דברים בזה הכח עובד להש"י נמצא מתוקנים...".
בעצם, כולנו מכירים את המשפט – 'על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", כי כל אחד מאיתנו אוהב ונהנה מדברים אחרים. עכשיו אנחנו מבינים שהסיבה לכך, כי כל אחד נשלח לשליחות אחרת בעולם, ולכן הוא נמשך לניצוצות אלוקיים שמתאימים לנשמתו, וממילא נמשך למלבושים והמאכלים שמתאימים לו.
ויהי רצון שנזכה לאכול את כל המאכלים ולהריח את כל הריחות שמתאימים לנו, ובעיקר – להשלים את כל חלקי נשמתנו רוחינו ונפשנו, ולעשות את שליחותינו בעולמינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















