ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
אישה אחת ניגשה עם בנה הפעוט אל הרופא. הילד היה חולה לעיתים מזומנות, ובאופן כללי היה חלש וחיוור. הרופא שלח אותה לבדיקות דם, ולאחר שהגיעו התוצאות, הגיע למסקנה שלילד יש חוסר בחלק מאבות המזון והויטמנים.
בעקבות זאת הוא המליץ לאם, שתתן לילד שמן דגים, שעשיר בחומרים החסרים לילד. לשמן היה ריח לא נעים, וגם טעמו כידוע אינו מן המשופרים, כך שהאם הייתה בטוחה שהילד יסרב לבלוע את השמן.
והנה, להפתעתה העצומה, הילד בלע בשקיקה את השמן, ואף ליקק את הכפית.
האם סיפרה על התופעה המוזרה לאחת מחברותיה, וזו סיפרה לה שגם לה אירע דבר מוזר עם אחד מילדיה. הילד היה מקלף חתיכות סיד מקיר הבית ואוכל אותם להנאתו. היא החלה לברר את העניין, ואז נודע לה לתדהמתה, שלילד חסר סידן, והוא פשוט חש בכך באופן טבעי, והשלים את הסידן החסר באכילת הסיד (לא בריא ולא מומלץ).
כשהיא חקרה יותר לעומק את העניין, נודע לה, שפעמים רבות אנשים חשים באופן טבעי שחסר להם חומר מסויים בגוף, והם נמשכים למאכלים או חומרים שישלימו להם את החיסרון. זו הסיבה, שילדים אוכלים לעיתים גם מאכלים לא טעימים, כי הם מרגישים שמאכלים אלו יספקו להם את החיסרון.
ובאמת, הפרשה שלנו מגלה שכמו שזה נכון מבחינה חומרית, כך זה גם מבחינה רוחנית, וכך נאמר (ח, ג) "... ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".
ועל כך מבאר הבעל שם טוב הקדוש על התורה לפי האר"י הקדוש ש"החוקרים הקשו - מאין הוא חיות הנשמה? דאין הדעת נותן שיהיה חיות הנשמה מלחם ומאכל גשמי, ואין לומר דהנשמה יכולה לחיות בלי מזון כמו מלאך, דאם כן מה טעם אם עובר אדם ושוהה כמה ימים בלא מזון ימות ברעב, והמיתה הוא פירוד הנשמה מן הגוף, וקשה מה טעמא תצא הנשמה מחמת מניעת אכילה, כיון שאינה נהנית ממנה?"
ותירץ האר"י הקדוש, שבאמת בכל דבר גשמי, יש נקודה רוחנית אלוקית שמחייה אותו, והיא המטרה שבשבילה נברא אותו דבר גשמי. וכשהאדם אוכל איזה דבר, הוא ניזון מאותה נקודה רוחנית אלוקית, 'ניצוץ אלוקי' בלשון חכמי הנסתר, והוא שמחייה את נשמת האדם, ולכן הנשמה נשארת בגוף רק כשהאדם אוכל.
ומוסיף ומבאר "כשנוטל אדם פרי או דבר מאכל ומברך עליו בכוונה ואומר ברוך אתה ה', כשמזכיר את השם מתעורר אותו החיות שעל ידו נברא הפרי ההוא כי נברא הכל על ידי ה', ומוצא מין את מינו וניעור, וזה החיות הוא מזון הנשמה...".
וזה העניין, שבאכילת המן למדנו שלא על הלחם לבדו יחיה האדם, אלא על מוצא פי ה', כלומר שמה שלא הלחם הגשמי מחייה אותנו, אלא הניצוץ האלוקי שבלחם, מוצא פי ה' שבתוך הלחם הוא שמחייה אותנו.
ועל כך אומר הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש) את הנקודה שבה פתחנו "זה כלל גדול שכל דבר שאדם לובש או אוכל או משתמש בכלי הוא נהנה מהחיות שיש באותו הדבר כי לולא אותו הרוחניות לא היה שום קיום לאותו דבר ויש שם ניצוצות קדושות השייכים לשורש נשמתו. ושמעתי כי זה טעם שיש אדם שהוא אוהב דבר זה ויש אדם ששונא דבר זה ואוהב דבר אחר. וכשהוא משתמש באותו כלי או אוכל מאכלים אפילו לצורך גופו הוא מתקן הניצוצות כי אח"כ היא עובד באותו כח הבא לגופו מאותו מלבוש או מאכל או שאר דברים בזה הכח עובד להש"י נמצא מתוקנים...".
בעצם, כולנו מכירים את המשפט – 'על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", כי כל אחד מאיתנו אוהב ונהנה מדברים אחרים. עכשיו אנחנו מבינים שהסיבה לכך, כי כל אחד נשלח לשליחות אחרת בעולם, ולכן הוא נמשך לניצוצות אלוקיים שמתאימים לנשמתו, וממילא נמשך למלבושים והמאכלים שמתאימים לו.
ויהי רצון שנזכה לאכול את כל המאכלים ולהריח את כל הריחות שמתאימים לנו, ובעיקר – להשלים את כל חלקי נשמתנו רוחינו ונפשנו, ולעשות את שליחותינו בעולמינו!
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
איסור בשר וחלב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
