ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית מדרש שאל את הרב לוח שנה ויקישיבה תרומות

הקדשת הלימוד באתר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בית המדרש

בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש דברים
  • נצבים
קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
99
15 דק' קריאה • 45 דק' צפיה
שיעור לדרךאזור שורטיםשיעורים לנשיםפרשת השבועסדרותספריהפסקי דיןבחן את עצמך
כיצד פועלת התשובה שיחת הרה"ג זלמן ברוך מלמד לפרשת ניצבים (תשפ"ה) שאלת ר' יוסף אלבו על מצוות התשובה ◆ אחריות האדם, רק על מעשיו שנעשו לרצונו ◆ התשובה היא חסד מוכרח ◆ החוטא פוגם ביסודות האמונה◆ התשובה מועילה להגיע לתכלית המציאות ◆ הסבר המהר"ל לעניינה של התשובה ◆ התשובה והתורה הם סדר העולם ◆ זכות התורה מגנה על האדם ◆ הסבר הרב זצ"ל למטרת התשובה ◆ שוב יום אחד לפני מיתתך ◆ היחס בין השגחת ה' לבחירת האדם◆ אחריות האדם על הבחירה ולא על תוצאותיה ◆התשובה עושה את האדם אחר שאלת ר' יוסף אלבו על מצוות התשובה בפרשת השבוע אנו נפגשים עם פרשת התשובה. בספר העיקרים (מאמר רביעי כז), שואל ר' יוסף אלבו שאלה גדולה: "יקרה בענין התשובה ספק גדול לפי מה שהונח מענינה והוא זה, שאחר שנעשית העבירה בפעל מה תועיל התשובה בחרטה ובודוי, וכי ההורג את הנפש או המחלל את השבת וחזר בתשובה בפיו ובלבבו כמו שאמרנו, התשוב נפש הנרצח אליו בוודוי וחרטה, או השבת המחולל אם ישוב נשמר בזה? והרי זה דומה למי שסתר הבית בפועל וחוזר ובונה אותה בפיו, כי לא תבנה עוד ברוב דברים בשב ואל תעשה, ואם כן היאך אפשר שתספיק תשובה כזו למרק וללבן החטא שנעשה בפעל, וזה דבר צריך באור מאיזה צד אפשר שתועיל התשובה לבעל התשובה". אחריות האדם, רק על מעשיו שנעשו לרצונו עונה על כך בעל העיקרים, שהאחריות של אדם היא אחריות רק על דבר שהוא עשה ברצונו אך לא על דבר שנעשה שלא ברצונו, אף על פי שהוא עשה אותו. אבל זה, שלא היה לרצונו, זה לא מחייב אותו. על דרך הדוגמה אם אדם זרק אבן ורק לאחר שהאבן כבר נזרקה מישהו הוציא את ראשו מהחלון והאבן פגעה בו, כיוון שהזורק, זרק את האבן למקום שאף אחד לא צריך להיפגע ורק לאחר מכן הוציא פלוני את ראשו ונפגע, אי אפשר להאשים את האדם על זה שהוא זרק אבן, זה אונס, ואונס רחמנא פטריה (ב"ק כח א). כלומר, חיוב האדם נובע מדברים שהוא עשה ברצונו, ואם זה נעשה שלא ברצונו הוא לא חייב. יכול להיות, שאף על פי שמאיימים עליו שאם הוא יעשה את הדבר הזה הוא יקבל עונש, אבל הוא מחליט כדאי לי גם לקבל עונש וגם לעשות את הדבר הזה, אז כמובן זה נחשב שנעשה לרצונו. למשל, יש חוקי עזר, שמי שפותח חנות בשבת אז הוא יקבל 300 ש"ח קנס. ואם הוא צפוי להרוויח בשבת הזו 1500 ש"ח הוא יעשה חשבון שכדאי לו לפתוח את החנות. זה נקרא לרצונו, אף על פי שהוא יקבל עונש, אבל הוא בחר בזה והוא לא מתחרט על זה. כיצד אנחנו יכולים לבחון באמת אם זה לרצונו או שלא לרצונו? אם לאחר המעשה, האדם מתחרט ומצטער מאוד שזה נעשה, והוא מרגיש שהוא טעה וזה לא נעשה בחוכמה, אז באמת יתברר למפרע שזה לא לרצונו, זה לא היה רצונו האמיתי. אנחנו פוגשים את הדבר הזה בהתרת נדרים. אדם נדר נדר, ובשעת נדרו הוא חשב שהוא רוצה באמת את נדרו, אך לאחר מכן הוא מתחרט ומצטער שהוא קיבל עליו את הנדר הזה. הוא בא לחכם ומבקש שיתיר את הנדר. החכם שואל אותו אם הוא מתחרט והוא אומר שכן, הוא מתחרט מאוד ומצטער שקיבל את הנדר, הוא לא יכול לעמוד בזה. אז החכם מתיר לו את הנדר. אבל אתה עשית את זה ברצונך? אלא התברר למפרע שזה לא היה רצונו, זה היה שטחי, זו הייתה טעות. זאת אומרת, המבחן של הרצון הוא בעצם מבחן לאחר מעשה. אם אדם מתחרט מאוד על המעשה אז מתברר למפרע שמה שהוא עשה זה לא היה מתוך שיקול דעת עמוק אלא מתוך טעות, מתוך שיבוש, ולכן לא מחייבים אותו בקיום הנדר. זה ההסבר של ספר העיקרים בעניין התשובה, שהכול תלוי בבחירה של האדם. אם זה נעשה מתוך בחירה והוא עומד מאחורי מה שהוא עשה, אז זה מחייב אותו, אבל אם הוא מתחרט עד כדי כך שפעם הבאה שקורה לו דבר דומה הוא לא יחזור שוב על המעשה הזה, אף על פי שיצרו מתגבר עליו, זה סימן שהחרטה שלמה. התשובה היא חסד מוכרח מוסיף עוד ספר העיקרים ואומר (שם כח), "אף על פי שקבלת התשובה היא על דרך חסד", כלומר, זה חסד אלוקי שהקב"ה מקבל אדם בתשובה, כיוון שבסופו של דבר האדם חטא". שאלו לחכמה חוטא מה עונשו אמרה חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה" (ירושלמי מכות ב, ו). זאת אומרת, השכל הישר האנושי אומר, שמי שחטא אז צריך לשלם על מה שעשה. אם עשה פגם, אז הדבר פגום, ואין מה לעשות. את זה אומרת החכמה. אבל מצד הקב"ה שהוא בעל חסד, והוא עושה לפנים משורת הדין, הוא מקבל אדם שעשה תשובה. אבל מוסיף ספר העיקרים שיש בזה גם קצת היגיון: "הנה ההכרח המביא אל המצא החסד הזה" למה - מסביר ספר העיקרים שאדם נברא עם יצר הרע, יצר חזק שכמעט ואי אפשר לעמוד בפניו. הוא מושך אותו ומפתה אותו, ואז פעמים שהאדם מצליח לעמוד בפני הפיתוי ופעמים שאינו מצליח. החוטא פוגם ביסודות האמונה אבל בסופו של דבר כל חטא שאדם חטא הוא קשור במידה מסוימת בבעיה אמונית. כל חטא נובע מכך, שהאדם אומר לעצמו שהקב"ה לא רואה אותו, או שהוא לא ציווה על הדבר הזה, או שהוא לא מאמין בתורה, או שהוא לא מאמין בהשגחה. יש כאן איזו בעיה ביסודות האמונה, אחרת איך אדם חוטא אם הוא מאמין, יש כאן איזה הרהור תת הכרתי ביסודות האמונה. וזה מה שאמרו חז"ל שהרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כט א). העבירה עצמה זו פעולה מסוימת שאדם עשה שלא כרצון ה', זו עבירה, אבל ההרהור הוא בעיה אמונית, יש כאן איזו נקודה של חולשה באמונה. אז זה דבר איום ונורא שאדם חוטא, הוא פוגם ביסודות, בשורשים. אדם כביכול מוכרח לחטוא, כיוון שהקב"ה ברא באדם יצר הרע שמפתה אותו. אולי נוכל להגדיר את יצר הרע כאדם בעל גוף חומרי, מגושם, מוגבל, והוא לא יכול להיות שלם כיוון שהוא אנושי, כיוון שהוא אדם ולא מלאך, וחוסר השלמות הזה, גורם לכך שהמעשים שלו לא מושלמים, ויש מעשים של חטא. אז כאילו מוכרח הדבר שהקב"ה יאפשר לאדם לשוב בתשובה אחרת זה ממש לא יהיה הוגן. איך יכול להיות שהקב"ה ברא באדם יצר רע שיכול לפתות אותו, ואחר כך הוא יאשים אותו על זה שהיצר הרע פיתה אותו?! יוצא מכאן שאין לאדם שליטה מוחלטת על יצר הרע. על כן, אומר בעל העיקרים, שהחסד שהקב"ה עושה, שהוא מקבל את התשובה שלנו. זה חסד מוכרח, ההכרח מביא את מעשה החסד הזה. וזה אפילו לא ממש חסד גמור, אלא יש בזה מן הצדק. אנו למדים מכאן יסוד מאוד גדול, שאדם יכול להתלונן על כך שהקב"ה שם אותו במצב כזה שהוא מוכרח להיכשל, שהקב"ה אומר שיש לו בחירה ושיש שכר ועונש, אך הוא שם אותו במצבים כאלה שהוא לא יכול לעמוד בהם. איך זה יכול להיות - התשובה לכך היא, שאמנם לאדם יש יצר הרע, אבל יש לו גם כוח התשובה, יצר טוב, ואפשר לתקן. אדם ששב בתשובה אמיתית, החטא נמחל לחלוטין. יתר על כן, אם אדם ישוב בתשובה על חטא מהעבר, וזה יגרום לו שהוא יתעורר עכשיו לדבקות מחודשת בריבונו של עולם, אזי החטא אפילו ייהפך לזכויות, זדונות נהפכים לזכויות (יומא פו ב). הקב"ה נותן לאדם את האפשרות של הבחירה. הוא לא מביא אותו למצבים כאלה שהוא מוכרח ליפול ולהיענש, כיוון שיש לו תמיד את הדרך לתקן, תמיד אדם יכול לחזור בתשובה. כלומר, התשובה היא מוצדקת. זה מה שאומר ר' יוסף אלבו. התשובה מועילה להגיע לתכלית המציאות מוסיף ר' יוסף אלבו להסביר לנו, שהקב"ה מקבל בתשובה כיוון שהוא ברא את העולם עם מגמה. הוא לא סתם ברא עולם, שאדם יחליט מה יקרה בסופו של דבר, אלא הייתה מטרה בבריאת העולם, שאחרי שאדם יהיה בעולם הזה, אחר כך הוא יהיה בעולם אחר, בעולם עליון. "הוא שמאשר כל פועל כוסף וחושק תמיד שיגיע מפעולתו התכלית המכוון בה". כל אדם שעושה מעשה, יש לו בזה כוונה, יש תכלית במעשה. כך גם אצל ריבונו של עולם "והיה התכלית המכוון ביצירה האנושית היות הנפש נשארת אחר המות". כלומר, הנפש אחר כך תבוא למקום חדש, למקום עליון, לעולם הבא. זאת המטרה. אז ממילא גם זו סיבה לקבל את תשובת האדם, כדי שבאמת המטרה האלוקית בבריאת העולם תתקיים. "אם כן הכרחיות המצא התשובה עם מציאות התורה להגיע המין האנושי אל התכלית". כלומר, הקב"ה נתן לעולם תורה ותשובה, ושניהם יחד מביאים את האדם אל המגמה שהקב"ה מכוון בבריאת המציאות, "אל התכלית המכוון ביצירתו, שהוא התכלית המכוון מכלל המציאות השפל, ולזה הוא שאמרו רבותינו ז"ל שהתורה והתשובה קדמו לבריאת העולם" מגמת העולם, שהתורה תופיע בו, ואם יהיו נפילות תהיה תשובה, ואז התכלית תגיע כשהאדם יזכה לעולם הבא. הסבר המהר"ל לעניינה של התשובה נתבונן בתשובה של המהר"ל על השאלה הגדולה הזאת, איך התשובה עובדת, איך היא מכפרת. אומר המהר"ל (נתיב התשובה ב): "מדת התשובה כאשר יתחרט האדם מעונותיו שעשה ושב אל הש"י בכל לבו, ואל יתמה האדם מאיזה טעם יועיל התשובה אחר שכבר חטא, והרי בב"ד של מטה אחר שעשה חטא שחייב מיתה אף שאנו יודעים שכבר שב בתשובה אינו פטור מן המיתה". אם אדם חטא במזיד והיתרו בו, אם הוא חטא בחטא שחייבים עליו מלקות ואחר כך הוא שב על חטאו, מתחרט בכל ליבו ושב בתשובה מאהבה, עדיין הוא יקבל מלקות. בבית דין של מטה לא דנים במחשבות האדם, אין אפשרות לתקן. אז איך בבית דין של מעלה יש אפשרות כזו? בית דין של מטה צודק, הוא חטא ונכשל הוא צריך לקבל את העונש. זה כמו מזיק, אם אדם הזיק לחברו ואז הוא שב בתשובה, זה לא מספיק. הוא צריך לתקן את מה שעשה, הוא גרם לשני הפסד ולכן הוא צריך לשלם לו. לאחר שישלם לו וישוב בתשובה אז זה מצוין, אבל רק לחזור בתשובה בפה ולהגיד אני מצטער, אני מתחרט ומבקש סליחה, זה לא עובד. אז איך זה עובד בדיני שמיים? אומר המהר"ל: "שאלו לקדוש ברוך הוא: חוטא מה עונשו והוא יתברך אומר, יעשה תשובה ויתכפר. בירור זה מצד כי הנמצאים כולם תלוי בו ושבים אליו, כי כן הנמצאים שבים אל השם יתברך כי אין להם קיום בעצמם כמו שיתבאר, וזה החוטא כאשר הוא פורש מחטאו ושב אל השם יתברך מקבל אותו, כי זהו מצד מידת השם יתברך שהוא מקבל כל הנמצאים שהם שבים אליו". המהר"ל מסביר שזה מצד הקב"ה, אך מצד האדם, באמת זה לא מעניין, ואם מישהו חטא הוא צריך לקבל על זה עונש. אבל מצד הקב"ה, הסדר הוא "שכל הנמצאים תמיד שבים אליו יתברך כי אין להם קיום בלי לשוב אליו יתברך". הוא חוזר על הדברים הללו "כי התשובה שייך מצד השם יתברך דווקא כי הוא בלבד מקבל שבים כי מצד השם יתברך יש תשובה אל האדם לא זולת זה כלל". הכול מתחיל ממנו יתברך. התשובה והתורה הם סדר העולם המהר"ל מסביר שזה הסדר, שהנמצאים כולם תלויים בו ושבים אליו. נסביר קצת את העניין, אך לפני כן, נראה מספר משפטים של המהר"ל בסוף פרק ב', "אומנם עיקר הפירוש כי התשובה מה שהוא שב אל השם יתברך בכל לבבו ובכל נפשו, ודבר זה הוא סדר העולם שהעולם הזה שב אל השם יתברך ואין לו קיום מצד עצמו רק הוא שב אל השם יתברך אשר ממנו הוא נמצא ואליו שבים כל הנמצאים. וזהו קיום שלהם מפני שהם שבים אל השם יתברך". כלומר, כך ברא השם יתברך את העולם הזה. "וזה עצמו זכות האדם, כאשר אדם נמשך אחר סדר העולם אשר סידר השם יתברך כי זהו עניין כל התורה שהיא סדר העולם שסידר השם יתברך את העולם". המהר"ל כאן אומר עיקרון מאוד יסודי וחשוב. התורה היא סדר העולם. כך גם מתבטא המהר"ל בתחילת נתיב התורה, שהתורה היא סדר העולם. מתכוון המהר"ל לומר בזה, שהתורה היא המקור של הבריאה, סדר, הכוונה התוכנית של העולם, הרעיון האלוקי לברוא עולם, זו התורה. התורה היא הרעיון והעולם הוא המימוש של הרעיון הזה. אבל זה לא כמו תוכנית שכתובה אצל המהנדס, שיש תוכנית במקום אחד איך לבנות את הבניין, ולאחר שהבניין נבנה התוכנית לא קשורה עם הבניין, גם אם התוכנית תתקלקל הבניין יישאר קיים. הרעיון כאן הוא רעיון המחשבה האלוקית, והמחשבה האלוקית פועלת ומופיעה בעולם. העולם הוא ההתממשות של הרעיון האלוקי של ריבונו של עולם, וכל הזמן העולם מקבל קיום מהמקור האלוקי. העולם לא קיים עכשיו בנפרד אחר שהקב"ה ברא את עולמו, אלא הקב"ה כל הזמן מקיים את עולמו, התורה היא המקיימת את העולם, ואם לא תהיה בעולם תורה, העולם לא יכול להתקיים. העולם חייב שקיומו יהיה מהתורה. זאת אומרת, התורה היא הרעיון. המהר"ל לוקח את הרעיון הזה ממאמרי חז"ל. זכות התורה מגנה על האדם חז"ל אמרו לנו (יבמות קב א) שאם אדם הולך בדרך והוא לבד, וזה מקום סכנה והוא חושש, יעסוק בתורה. אפשר להבין את זה באופן פשוט שכאשר אדם מפחד ירבה לו זכויות ואולי זה גם יעזור לו. לא שהזכויות הללו שומרות עליו, אלא הזכויות הללו יגרמו שה' ישמור עליו. כלומר, הוא יעשה דברים טובים, הוא ילמד תורה שהרי לימוד תורה שקול כנגד כל המצוות כולן, אז יש לו זכות גדולה מאוד, ולפיכך יש תקווה שזכות זו תשמור עליו. המהר"ל מסביר זאת יותר עמוק. הוא אומר, אדם שהולך בדרך לבד הוא יצא מהסדר, מי שנמצא בתוך הסדר הוא שמור אבל מי שהוא יצא מהמסגרת הוא בסכנה, הוא יצא מהמסגרת. המקור של המסגרת של העולם זו התורה. התורה היא סדר העולם. התורה מחיה את העולם, מקיימת את העולם, וכשאתה יוצא והולך במקום סכנה, ויצא מהמקום השמור, אז תלמד תורה שהיא שומרת על העולם. כאשר אתה עוסק בתורה אתה נמצא במקום שמור, אתה נמצא בשורש השמירה. זה מה שחז"ל מתכוונים ללמד אותנו. הם לא רק נתנו לנו עצה מה לעשות בשעה שאנחנו בסכנה, אלא רצו גם ללמד אותנו, תדע לך שהתורה היא המקיימת את העולם, היא הסדר של העולם. אותו הדבר, אם אדם יוצא מהסדר הוא נהיה חולה, החש בראשו יעסוק בתורה, החש בכל גופו יעסוק בתורה. למה - כאשר הוא יעסוק בתורה הוא ירבה זכויות, הקב"ה ירפא אותו וישלח לו רפואה מן השמיים. התורה היא לא החסד שאחר כך מביא רפואה, אלא מקור הרפואה בעולם זו התורה, מקור החיים זו התורה. אז אם אדם עוסק בתורה הוא לא יוצא מהסדר, הוא נמצא בתוך המסגרת, בתוך הבריאות. התורה היא הבריאות, היא החיים, היא השומרת. ממשיך המהר"ל ומסביר עוד דבר. שגם התשובה זה סדר העולם. התורה היא המקור שממנו העולם נמשך ומתקיים, הקב"ה ברא עולם, והעולם נהיה מציאות בפני עצמה וקיומה תלוי בחיבורה אל המקור האלוקי. מוכרחה היא להיות מחוברת אל המקור. אז היא מחוברת אל המקור בשני אופנים, האחד זה שפע אלוקי שנמשך מהמקור, והשני זו הבריאה שתלויה בקב"ה וחוזרת אליו כל הזמן כי היא לא יכולה בלעדיו. אז זה סדר העולם, יש בו תורה ותשובה. התורה מופיעה בעולם והעולם נמשך אל הקב"ה, מוכרח להתחבר אליו כי אין לו שום קיום בלעדי זה. הסבר הרב זצ"ל למטרת התשובה זה בעצם הרעיון הגרעיני שאחר כך הרב מסביר אותו יותר בהרחבה באורות התשובה. הקב"ה כל הזמן משיב את העולם אליו וכך העולם קיים, הוא מקיים אותו ומשיב אותו אליו. זה מה שאמרו חז"ל (אבות א ב) שעל שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. התורה היא המקור של קיום העולם, והעבודה זה שהעולם פונה אל ריבונו של עולם. זה מה שמקיים את העולם, כי אם העולם לא יפנה אל הקב"ה, הוא מתנתק מהמקור והוא לא יוכל להצליח לקבל את השפע מריבונו של עולם. העולם שב אליו כל הזמן כי הוא תלוי בו, הוא מוכרח להיות שייך אל ההופעה האלוקית. זה ההסבר של המהר"ל. הקב"ה קבע סדר בעולם שהעולם תמיד צריך להיות פונה אליו, רק עכשיו כאשר אדם שב בתשובה, אז הוא נכנס שוב אל הסדר, הוא חוזר בתשובה וזו זכות האדם כאשר הוא נמשך אחר סדר העולם אשר סידר השם יתברך, וזהו עניין כל התורה כולה. זאת אומרת, מצד השכל הפשוט אין תשובה, זה הכול מצד השם יתברך, כך הוא סידר את עולמו, שכל מי ששב אליו הוא מתחבר אליו ואז ממילא הוא מתקן. זה סדר של תיקון, זו התשובה שהיא פעולה שיש לה כוח תיקון, כי כך הקב"ה סידר את עולמו. שוב יום אחד לפני מיתתך מפני שהתורה היא סדר העולם, מביא המהר"ל עוד מאמר חז"ל. חז"ל אומרים לנו (אבות ב י) שאדם ישוב בתשובה יום אחד לפני מיתתו. שואלת הגמרא (שבת קנג א) אדם יודע מתי זה יום אחד לפני מיתתו? אז כיוון שאדם לא יודע, כל שכן שישוב כל יום. אז אם זו הכוונה של חכמים שאדם כל יום ישוב בתשובה, אז שיגידו במפורש כל יום ויום תשוב בתשובה. אומר המהר"ל זה דווקא נאמר כך. כאשר אדם נולד, נוצרת בריאה העומדת בפני עצמה, ואחר כך כשאדם חוזר לבית עולמו הוא שב אל הקב"ה בפועל. אם אדם שב גם בתודעה שלו, זה המצב של התשובה המושלמת, שאדם חוזר בתשובה וכל נשמתו ורצונו חוזרים עכשיו לריבונו של עולם. זה עניין התשובה, לשוב אל ה', וכן המיתה זה לשוב אל ה'. וכאשר זה נעשה כאחד, זו השלימות של לשוב אל ה', זו המדרגה הגדולה של מי שמוסר את נפשו על קידוש ה' שהוא שב אל ה' בגופו, ברוחו ובנשמתו. הוא מוכן לזה, הוא מוכן למסור את הנפש, אז הוא מחזיר את כל מציאותו אל ריבונו של עולם. יש אנשים צדיקים שבאמת הכול אצלם נשרף, לא נשאר שום דבר, הכול שב אל ריבונו של עולם, הכול זה קידוש ה'. כיוון שתשובה זה מהלך מאוד גדול, זה מהלך של סדר העולם, אז אמרו חז"ל (יומא פו ב) שאם אדם יחיד שב בתשובה מוחלים לו ולעולם כולו. מה הקשר, כאשר אדם שב בתשובה מוחלים לו, אך מדוע מוחלים לכל העולם? כיוון שהוא עורר את המהלך הכללי של העולם. המהלך הכללי של העולם זה לשוב אל ה', אז זה עובד בכל העולם כולו, זה לא רק עובד על עצמו, הוא כאילו ממשיך עכשיו את המהלך, הוא מגלה אותו, הוא מופיע את המהלך הכללי של העולם והעולם שב אל ה'. היחס בין השגחת ה' לבחירת האדם הרב זצ"ל מוסיף עוד הסבר. אפשר להבין כיצד התשובה פועלת אפילו כאשר אדם חלילה וחס רצח והרג אדם ואי אפשר להחזיר את המת לחיים, אף על פי כן הוא יכול לשוב בתשובה שלמה. אומר לנו מרן הרב, אנחנו צריכים לדעת שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שכל מה שקורה בעולם זה הכול מאת ה', אם מישהו מת זה מאת ה', אין שום דבר שקורה בעולם שלא על פי רצונו של הקב"ה. הכול הוא משגיח, הכול צפוי. מצד שני, הרשות נתונה, יש בחירה לאדם, אדם יכול לבחור לעשות מעשה רע, הוא יכול לרצות לרצוח ולעשות את זה בפועל, אבל זה הרי הכול תלוי בהשגחה האלוקית, ואם הקב"ה לא מכוון שפלוני ימות אז הבחירה לא אפשרית, הוא לא ימות! איך אפשר להסביר את שני הכללים הללו ביחד, גם שהכול צפוי וגם שהרשות נתונה? אין לנו הסבר אנושי לזה. יש הסבר לכך, שהקב"ה מכוון את הבחירה של האדם שתהיה לפי ההשגחה. זאת אומרת, מי שצריך להיהרג אז הקב"ה מסדר שפלוני שרצה להרוג הוא יהרוג אותו. אלו הסברים כדי לסבר על ידם את האוזן. אך יותר טוב להגיד שאנחנו לא מבינים כי יש כאן הנהגה אלוקית, והקב"ה יכול לעשות דברים שאנחנו לא מבינים כי הוא הקב"ה ואנחנו בני אדם אז לא הכול אנחנו מבינים. אם היינו מבינים הכול היינו הבורא, אך כיוון שאנחנו נבראים אנחנו מצומצמים ולא יכולים להבין את המציאות הזאת, שמצד אחד כל מה שקורה זה מאת ה', ומצד שני יש לאדם בחירה חופשית לחלוטין. כל הניסיונות להסביר את המורכבות הזאת הם כדי ליישב את הנפש, אבל זה לא מספיק. יותר טוב ליישב את הנפש בכך שאנחנו לא מספיק אלוקיים ואנחנו לא יכולים להבין את כל מעשה ה'. "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו נה ח). הרי הקב"ה גבוה מעל גבוה, והוא מסדר פטנט כזה שאדם יכול לבחור באופן חופשי, ומה שאדם בוחר הוא אחראי. האדם חופשי בבחירתו ונושא באחריות על כל המעשים שהוא עשה אף על פי שכל המעשים האלה היו נעשים בלאו הכי, אבל הוא אחראי. זה לא העסק שלך מה שהיה צריך לקרות בלאו הכי, אתה צריך לבחור בטוב וחס וחלילה לא לעשות ההפך. אחריות האדם על הבחירה ולא על תוצאותיה כלומר הראשונים וספר העיקרים אומרים שכל האחריות של האדם היא לא על התוצאות אלא על הבחירה. אם אדם בחר ברע אז הוא אחראי על מעשיו ומקבל עונש על מעשיו, אבל אם הוא חזר בתשובה והתברר למפרע שהוא היה טיפש ולא חשב מספיק והכול היה מתוך שטות, כגודל חזרתו מהמעשה הזה כך התברר למפרע שמה שהיה לפני כן, היה פשוט טעות ומעשה שטות. לפעמים יכול להיות מקרה כזה, שילד מבקש מאבא שלו שיתן לו את הרכב לנסוע למסיבה, והאבא אומר לו אבל אני מזהיר אותך אם אתה שותה שם משקה חריף אתה לא נוהג. והבן לקח את הרכב, ושתה, ונסע, ועשה תאונה. האבא מגיע לבית החולים ושם אומר לו הבן, למה נתת לי את הרכב, אתה אשם במה שקרה, ואם לא היית נותן לי את הרכב לא הייתי נוהג. מה האבא מגיב על זה? יש לו חלק בזה. האדם אומר לקב"ה, אתה נתת לנו יצר הרע, מה אנחנו יכולים לעשות? התשובה עושה את האדם אחר כשמתברר לאדם שהוא עשה טעות כשחטא, אז אם הוא חוזר בתשובה שלמה התשובה מתקבלת. הרצון שלו משתנה, והוא נהיה אדם אחר, והאדם הקודם שחטא זה לא הוא, ולכן תשובתו מתקבלת. לכן אמרו חז"ל (ר"ה טז ב) שיש כמה דברים שמקרעים דינו של אדם, אם אדם משנה את שמו, או את מקומו, וכן צעקה מועילה. מדוע צעקה מועילה? צעקה זה בעצם לא דבר הגיוני, הוא לא אומר הסברים למה מגיע שיסלחו לו אלא הוא צועק בכאב לב, אז זה מעורר רחמים. אם אדם צועק זה מראה שכואב לו ואז מרחמים עליו. אז אמנם לאחר שנגזר הדין אי אפשר לשנות את הדין, אבל אפשר לבקש מחילה, אפשר לפנות לנשיא שיש לו רשות לוותר על העונש ויכול למחול במקרים מוצדקים. למשל, אם אותו אדם חלה מאוד אחרי שעשה את הדבר הזה, או שהוא באמת מתחרט מאוד ולעולם לא יחזור על המעשה הזה, אז יש לנשיא את הסמכות לבטל את הדין למרות שפסק הדין כבר נקבע. הגמרא מביאה דוגמא של אדם שהרג וכדי להינצל מהעונש הוא בורח למקום אחר, שם הוא משנה את שמו, משנה את העבודה שלו, משנה את הפרצוף שלו, מוריד את הזקן, וכך לא יכולים לתפוס אותו. כך גם באופן רוחני. אדם שינה את המהות הרוחנית שלו, הוא שינה את המקום הרוחני שלו, זה לא אותו אדם ולא צריכים להעניש אותו, וכמו שכתוב (סנהדרין יד א) שמי שעולה לגדולה מוחלים לו על כל עוונותיו. גם חתן שהתחתן מוחלים לו על כל עוונותיו כיוון שהוא בן אדם חדש. קודם החתונה הוא היה חצי אדם ועכשיו הוא אדם שלם, הוא השתנה לגמרי. אצל האישה אפילו משנים גם את שם המשפחה, אז היא ממש מישהי אחרת. אדם פשוט שחטא, וחייב קורבן ונתמנה לנשיא, אילו היה נשאר אדם פשוט הוא היה חייב קורבן הדיוט, וכשהוא נהיה נשיא והיה חוטא היה חייב קורבן של נשיא. הוא נפטר מהקורבן הקודם, כי הוא בן אדם אחר וקורבן נשיא הוא לא חייב כי לא חטא כנשיא. בעל תשובה צריך להיות אדם שמשתנה ואז תשובתו מתקבלת. הוא שינה את המעשים שלו ומתנהג באופן אחר, המהות שלו משתנה, וכיוון שכך אז העונש מסתלק ממנו. זו התשובה העמוקה לשאלה כיצד ניתן לחזור בתשובה, כיצד אפשר לתקן את המעשים - את המעשים לא צריך לתקן אלא רק את הבחירה צריך לתקן, כי המעשה היה נעשה בלאו הכי, הוא היה צריך להיעשות, ואתה רק היית שליח לעשות את מה שהיה צריך להיעשות. זאת אומרת, כל עניינו של האדם זו הבחירה, זה כוח הרצון של האדם. אם אדם רוצה בטוב ומשנה את רצונו, אז הסתלק כל החיוב שלו על העבר. שנזכה לחזור בתשובה שלמה, שתהיה לנו שנה טובה, שנה של עלייה בקודש, שנה שבעזרת ה' ננצח את אויבינו במלחמה. שתהיה שנת גאולה.
undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נצבים
נצבים
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים

רבנים בבית המדרש

שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב יהושע שפירא
     הרב יהושע שפירא
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
     הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרב אליקים לבנון
     הרב אליקים לבנון
  • הרב חיים ירוחם סמוטריץ
     הרב חיים ירוחם סמוטריץ
  • הרב שבתי סבתו
     הרב שבתי סבתו
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הרב הלל גפן
     הרב הלל גפן
  • הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
     הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
  • הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
     הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
  • הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
    הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן

    הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה

    הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
  • רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
    הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן

    רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו

    הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
  • רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
    הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן

    רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו

    הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
  • מדרגות בקרבה אל המלך
    40 דק'
    שמונה פרקים לרמב"ם

    מדרגות בקרבה אל המלך

    שיעור 5

    השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

    הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
  • פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
    57 דק'
    קול צופיך - הרב שמואל אליהו

    פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים

    הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
  • מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
    36 דק'
    עשרת ימי תשובה

    מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"

    ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

    הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
  • לעורר את הילדים לתשובה
    רביבים

    לעורר את הילדים לתשובה

    מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

    הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
  • חוברת הלכות סוכה
    הסוכה והלכותיה

    חוברת הלכות סוכה

    הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
  • ברכות השבטים
    30 דק'
    אור החיים על הפרשה

    ברכות השבטים

    אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'

    השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

    הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
  • סוד ראיית משה וברכת השבטים
    30 דק'
    אור החיים על הפרשה

    סוד ראיית משה וברכת השבטים

    אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'

    השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

    הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
  • מאמר כיפור פז
    יום כיפור

    מאמר כיפור פז

    הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
  • חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
    שו"ת "במראה הבזק"

    חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
  • האזינו – עם זו יצרתי
    27 דק'
    האזינו

    האזינו – עם זו יצרתי

    הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

    הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
  • חולין דף קל"ט
    30 דק'
    חולין

    חולין דף קל"ט

    הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
  • מכאב התשובה לאור השמחה
    43 דק'
    אורות התשובה - הרב הראל כהן

    מכאב התשובה לאור השמחה

    אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב

    השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

    הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
  • תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
    תשובה

    תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה

    הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
  • צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
    צום גדליה

    צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין

    השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

    הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
  • חולין דף קל"ח
    26 דק'
    חולין

    חולין דף קל"ח

    הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
  • האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
    4 דק'
    האזינו

    האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?

    הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
  • אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
    הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן

    אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד

    הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
עוד שיעורים
אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il