ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
הרי ששינו את המילים ויכל ביום השביעי בגלל הסיבה הנ"ל וכתבו לתלמי ויכל ביום השישי וישבות ביום השביעי.
במחזור ויטרי סימן קג מובא פירוש אחר למילה ויכל, על המילים בתפילה בשבת"חמדת ימים אותו קראת" . מבאר שם : שנאמר ויכל אלהים. ומתרגם בירושלמי וחמיד . או משום דאין ויכל אלא לשון חימוד. וכן הוא אומ' נכספה גם כלתה נפשי . ויש אומ' לא נקראת חמדת ימים בשום מקום. אלא מילתא בעלמא קאמרי' שנחמד הוא לישר' מכל הימים. שאותו קריאת קודש. שנאמר ויקדש אותו. והוא זכר למעשה בראשית. שבת הוא זכרון למעשה בראשית. שעשה כל מעשיו בששת ימי החול ונח בשביעי. וקדשו. לכך קידש את יום שביעי לעשותו חמדה לישר' מכל הימי' ועדות זו אנו מעידין עליו בכל שבת ושבת.
לפי דבריו שתרגם את הויכל – וחמיד הרי שיורדת הקושיה של הכופרים ואין צורך לשנות את המילים כהנ"ל מפני שאין הפירוש לש ויכל סיים אלא חמד, וכך הביא בתוספות יום טוב מסכת אבות פרק ג משנה יד על דברי המשנה חביבין ישראל שניתנה להם התורה , הרי שהתורה היא כלי החמדה שניתן לישראל, כלי חמדה . היא התורה שנקראת חמדה כמ"ש (תהלים י"ט) תורת ה' תמימה וגו' וכתיב בתריה הנחמדים מזהב ומפז רב. כך פי' במדרש שמואל בשם הר"ר ישראל ז"ל.
ול"נ שלכך קראה בכאן כלי חמדה. לפי שמדבר שבה נברא העולם . ובבריאת העולם נאמר חמדה כמו שתקנו חז"ל בברכת שבת לומר חמדת ימים אותו קראת. וטעמיה מתרגום ירושלמי דמתרגם ויכל וחמיד והכונה שתכלית הבריאה וכללה נחמד בעיניו יתברך. ולכן אמר עליהם כי טוב. והיינו דפי' הר"ב כי לקח טוב שהיא הבריאה שנאמר בו כי טוב.
ומוסיף שם לבאר : ולפי שהטוב שייך בדברים הגשמים והחמדה הוא יותר קרוב אל הדברים השכלים. שהחמדה הוא בנפש . לכך לא קראה כלי טוב כמו שנאמר בבריאה כי טוב.
אבל קראה כלי חמדה. ומקרא מלא הוא זה. שנאמר (בראשית ג') כי טוב העץ למאכל וגו' ונחמד העץ להשכיל. הרי שהטוב נאמר אצל אכילה גשמית. והחמדה נאמרה אצל השכלה עכ"ל.
נמצאנו למדים כי שבת נקראת חמדת ימים והתורה לקראת כלי חמדה מכיוון שהם "נחמדו", באופן מיוחד.
בראשונים ברשב"א ועוד יש שמצטטים שהמקור הוא תרגום ירושלמי וחמיד השם ביומא שביעאה, וראיתי שכתבו במספר מקומות: אולם חפשו טוב- אין דבר כזה בתרגום ולא נודע מקורם אבל כידוע הרב כשר בתורה שלימה בענייני התרגומים מספר על מציאת התרגום הירושלמי הנקרא ניאופיטי תרגום ארמי-ארץ ישראלי שלם לתורה, המכונה גם"תרגום ירושלמי השלם" . הוא נחשב לאחד התרגומים הארצישראליים החשובים והשלמים ביותר, כתב היד היחיד ששרד של התרגום נאופיטי שמור בספריית הוותיקן ברומא. הוא הועתק ברומא בשנת 1504, הפרסום: אלחנדרו דיאז מאצ'ו פרסם את התרגום המלא בין השנים 1968 ל-1979, ומאז הוא זכה להכרה רחבה בחשיבותו
והנה בקטע ירושלמי שנמצא באחד מכתבי היד, מופיע: ויכל אלוקים ביום השביעי "וחמיד השם ביומא שביעאה "
בבדיקה מהי המשמעות של המילה ו"חמיד", מצאתי בספר הערוך השלם
מהדורה מורחבת ומדעית של שנערכה על ידי הבלשן והרב ההונגרי-אמריקאי ד"ר חנוך יהודה קוהוט (1842–1894).
והוא מביא בערך חמד שהמילה חמד משמעותה מלשון חימום, ומביא שם שהרד"ק בספר השורשים כתב בשם רב האי גאון על הפסוק לחם חמודות שהוא לחם הפנים כי הוא היה חם, ומביא את המשנה בחולין פרק ג' עוף שנפל לאור ומעיו חמדו, הרי שחמד זה חימום, ומי שמאד רוצה וחומד משהוא כולו חם מרוב תשוקה. עיי"ש וממילא מובן מה כוונת התרגום וחמיד את השבת ומדוע היא נקראת חמדת ימים.
במשניות שלנו מודפס עוף שנפל לאור ומעיו חמרו, כנראה מלשון מעי חמרמרו, והנה כתב במשניות מהדורת ע"א פירושים בשינויי נוסחאות כתב : בכי"ק חמדו וטעות הוא. עיי"ש. אבל לפי הסברו של קוהט שחמדו התחממו אין כאן טעות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
