ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
עצם הצורך להגביל את גובה הסוכה מפתיע. על פניו לא הייתה סיבה להניח שיש להגביל את גובהה. לכן האמוראים מציעים מספר סיבות להגביל את גובה הסוכה.
ההסבר השני של הגמרא הוא הסברו של רבי זירא. ישעיהו הנביא התנבא "וסוכה תהיה לצל יומם" – מכאן שהסוכה אמורה להצל על היושב היושב בתוכה. דרך הצל (בחצי היום) לנטות צפונה. אם הסוכה גבוהה מדי, צילה נוטה צפונה מהסוכה, והיושב בסוכה אינו מקבל מצל הסוכה.
אביי מקשה עליו: הרי לא מצאנו הגבלה למיקום בו מותר לבנות את הסוכה. לפי רבי זירא יהיה אסור לבנות את הסוכה בוואדי שההרים סביבו מצלים עליו (כמו בעשתרות קרניים), שהרי היושב בסוכה אינו נהנה מצילה!
רבי זירא עונה שמבחינה עקרונית הסוכה צריכה להיבנות כך שהיא תתן צל למי שיושב בתוכה, תוך התעלמות מהסביבה. סוכה מעל עשרים אמה אינה מצלה על יושביה.
בעמוד הבא מובאת מימרא בשם רב האומרת שאם הסוכה רחבה יותר מארבע על ארבע אמות, אפשר להגביה אותה מעל עשרים אמה. האמוראים קובעים שדבריו נאמרו על פי שיטת רבי זירא. מכיוון שהסוכה רחבה, גם סכך גבוה יצל בתוך החלק הצפוני של הסוכה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
41 - בין צלי ובישול
42 - איסור שנגע בצלי
43 - האם גוש מאכל שומר על חומו
טען עוד
הריטב"א מציין בעיה נוספת: באיזו שעה בודקים את הצל? ההצללה שונה מוקדם בבוקר לעומת שעות הצהריים. הוא מסיק שבהכרח אנו בוחנים את הצל בחצי היום, ויתרה מכך: יש לבחון לפי הצל העקרוני שהסוכה מטילה בחצות היום של תמוז, בו השמש קרובה ביותר למרכז.
הר"ן מקשה קושיה מציאותית: בפועל, סוכה שגובהה תשע עשרה אמה לא תטיל את צילה בצורה משמעותית בארבע אמות בקרקע הסוכה. מדוע רבי זירא פוסל סוכה בגובה עשרים אמה, ולא פחות מכך?
הר"ן מתרץ שאכן ה"צל" המדובר כאן אינו הקטע הכהה שנמצא תחת הסכך, אלא השפעה טמפרטורית מסוימת. עצם המציאות של הסכך משפיעה על היושבים תחתיו, גם ללא מניעת הגעת קרני השמש. אך זה קורה רק אם הסכך קרוב דיו לקרקע – תוך עשרים אמה.
אנו רואים כאן שלוש גישות שונות למושג של ה"צל" שרבי זירא מדבר עליו:
- בעלי התוספות: גישה מציאותית לחלוטין. רבי זירא מתייחס לצל שאנו רואים בעינינו.
- ריטב"א: מציאותית מבחינה עקרונית, אך לא מעשית. הריטב"א מתייחס לחסימת קרני השמש, אך לא לקרני השמש שאנו רואים, אלא לסוכה שביכלתה למנוע את קרני השמש בזמן מסוים ביום ביום מסוים בשנה (שמא היינו אומרים שזהו דין במבנה הסוכה, ולא דין באדם המסתופף בצילה).
- ר"ן: השפעה עקרונית שאינה בהכרח נותנת למדידה בעין.
דברי רבי זירא נדחו מן ההלכה. אך זה מעלה את השאלה: האם דחו את הצורך בצל באופן גורף, או שמא רק דחו את דרישת הצל שהוא העלה?
ניתן להבחין ביחס לשאלה זו במספר סוגיות אחרות:
בדף כב ע"א שמואל מסביר ש"סוכה מדובללת" היא סוכה בה קני הסכך עומדים בגבהים שונים היא סוכה כשרה, השאלה היא מדוע היינו חושבים לפסול אותה.
רש"י מבאר שיש יותר קנים מרווחים בקו התקרה, אך הקנים עומדים באופן כזה שמאפשרים לשמש לחדור, ובסוכה עצמה חווים יותר חמה מצל. נמצאנו למדים שלמרות שהשמש לא נחסמת, הסוכה כשרה מכיוון שרובה מוצלת.
בעלי התוספות דוחים את דבריו. הם אומרים שמאז שדחינו את דברי רבי זירא לא עלה על דעת איש לחשוב שחדירת החמה מבעד לסכך תפסול את הסוכה. בהכרח החידוש הוא שמתייחסים לסכך כיחידה אחת למרות שהגובה אינו אחיד.
הרי"ד מביא שיטה שלישית: ההווה אמינא הייתה שאם הקנים רחוקים אלו מאלו לא ניתן לצרף אותם. החידוש הוא שהקנים מצטרפים. אבל רק בתנאי שהשמש אינה חודרת! אם קרני השמש חודרים לסוכה באופן שהסוכה שטופת שמש, הסוכה תהיה פסולה!
לפי בעלי התוספות דברי רבי זירא נדחו לחלוטין. אין ציפיה שהסכך ייתן צל. לפי רש"י מבחינה עקרונית הסכך אמור להצל, אך יש חידוש שאם יש די סכך בקו התקרה ניתן להתעלם מחדירת השמש. לפי הרי"ד העיקרון של רבי זירא הוא נכון – הסכך אמור לחסום את קרני השמש בפועל ולתת צל!
המחלוקת ממשיכה בעמוד הבא. הגמרא מבררת מהו הדין אם יש בדיוק כמות זהה של חמה וצל. הגמרא מעירה שממשנה אחת משמע שאם הכמות זהה הסוכה כשרה, וממשנה אחרת משמע שסוכה שכזאת פסולה. רב פפא אומר ש"כאן מלמעלה, כאן מלמטה". השאלה היא מה משמעות האמירה הזאת.
רש"י מפרש שבארץ יהיה יותר שמש מאשר בקו הסכך. לכן אם הסכך מכסה חצי, הוא פסול, מכיוון שבקרקע הסוכה יהיה יותר שמש מאשר צל. אך אם רואים שחצי מקרקע הסוכה מוצל, וודאי שיש יותר סכך בקו התקרה.
ר"ת חולק ואומר שכמות הצל על הארץ אינה משנה דבר. וההלכה מתייחסת לקו הסכך בלבד. כאשר הסכך והרווחים שווים הסוכה כשרה. אך כאשר אדם אומד אם הסכך והצל שווים או לא, יכולת ההשערה שלו כאשר הוא עומד על כסא ומתבונן בסכך תהיה שונה מההשערה שלו אם יאמוד את הסכך מהארץ.
ר"ת מוכיח את שיטתו מהסוגיה בדף טו:, שם נאמר שאם יש מחצית סכך כשר ומחצית סכך פסול הסוכה כשרה. אם כך הוא הדין לסוכה שמחיצתה מסוככת ומחציתה אינה מסוככת כלל.
הרמב"ן (במלחמות דף י ע"ב) אומר שאין מקום להשוות בין הסוגיות. הסוכה צריכה לתת צל. כאשר יש סכך פסול בין הסיכוך הכשר, בסופו של דבר יש צל על הארץ. אך אם יש אוויר בין הקורות, אין צל על הארץ, ולא מתקיים בסוכה "וסוכה תהיה לצל יומם"!
ר"ת, בהתאם לשיטת בעלי התוספות, אומר שהסוכה אינה קשורה כלל למושגים של צל. לכן הוא מודד את הסיכוך וכלל לא את הצל, ולכן גם אינו מבחין בין אם הרווחים ריקים או שהם מלאים במשהו המונע את חדירת קרני השמש. הרמב"ן, לעומתו, אומר בפה מלא – הסוכה צריכה להיות לצל יומם!
היה מקום לומר שלפי ר"ת הסיכוך מתייחס לפן רוחני של הסוכה, ולא לפן מציאותי. אך בטור הקודם הזכרנו את דעת ר"ת ביחס לסוכה שאינה מאפשרת חדירה של גשמים. בדבריו נשמע שהקריטריון המשמעותי להכשר הסוכה אינו מתן הצל – זו הוו"א של רבי זירא שנדחתה, אלא שהסיכוך יאפשר חדירה של גשם, וכך מרגישים את השפעת השכינה על הסוכה, כפי שהסברנו שם.
הרמב"ן, לעומתו, מבין שאמנם לא כל דברי רבי זירא התקבלו למעשה, אך אנו אמורים להרגיש בסוכה את ההשפעה של צילו של הקב"ה, בכדי לחוות את חזון הגאולה של ישעיהו הנביא.
הדברים מתחברים למדרש המופיע בתחילת מסכת עבודה זרה, שם נאמר שלעתיד לבוא הגויים מבקשים להיבחן בקיום מצווה. הקב"ה נותן להם את מצוות הסוכה, וכאשר הם יושבים בה הוא שולח חום גדול, והם יוצאים ומבעטים בסוכה. אנו מבקשים לשבת בסוכה שתתן צל, ואחרי שיש לסוכה את הפוטנציאל שיספק עבורנו צל, אנו עדיין תלויים ברצונו של הקב"ה שתהיה לנו חוויה שהסוכה תהיה לנו לצל יומם, כמו שבעזרת נזכה במהרה לחוות שכל מציאותנו בארץ הקודש היא חוויה של "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיהו ד ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
