ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
מאלמו, שבדיה Malmo, Sweden
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
569 - אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
570 - הוצאת הציבור ידי חובת קידושא רבה על־ידי בת־מצוה כחלק ממסיבתה
571 - שכפול גנטי
טען עוד
הוצאת הציבור ידי חובת קידושא רבה על־ידי בת־מצוה כחלק ממסיבתה
שאלה
משפחה בקהילתי הזמינה את הציבור ל"קידושא רבה" לאחר התפילה בשבת בבוקר כחלק מחגיגת בת המצוה של בתם. הם מבקשים לציין את כניסת הנערה לעול מצוות בכך שיכבדו אותה לומר את הקידוש ולהוציא את הציבור ידי חובת קידוש היום. לטענתם כיון שהחיוב בשבת בבוקר לכולי עלמא הינו מדרבנן ואשה חייבת כמו איש, אין בעיה בבקשתם.
תשובה
כניסה תחת נועם עול המצוות פירושה לא רק התחלה של קיום מצוות כמי שמצווה ועושה אלא גם המשך חינוך להנהגות טובות, מידות, דרך-ארץ וצניעות.
מכיוון שמצאנו הלכות רבות האוסרות השתתפות פעילה של נשים בהוצאת הרבים ידי חובתם, כגון עלייה לתורה, מטעמי צניעות, נכון לכתחילה שלא לחדש מנהגים שיסתרו כללים אלה1. עם זאת יש מקום ליישום רעיון זה כאשר בת-המצוה תכובד באותה השבת להוציא את בני משפחתה בקידוש היום לפני הסעודה שנערכת בביתה הפרטי, בחוג משפחתה2.
ויש לחפש רעיונות נוספים שיבטאו את כניסתה של הבת תחת נועם עול מצוות מכל הבחינות שהזכרנו ולעודד את ביצוע הרעיונות שאין בהם בעיה הלכתית.
_________________________________________________________
1 אמנם מעיקר הדין מצינו בגמרא (ברכות כ ע"ב) "אמר רב אדא בר אהבה, נשים חייבות בקידוש היום", וכוונת הגמרא שם לומר, שמכיוון שהן חייבות, הן יכולות להוציא גם גברים ידי חובתם, וכן נפסק להלכה (שו"ע אורח חיים סי' רעא סע' ב). אך יש לציין, כי מיד לאחר מכן מצינו שם בגמרא "ת"ש, באמת אמרו, בן מברך לאביו וילד מברך לרבו ואשה מברכת לבעלה, אבל אמרו חכמים, תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו". ברם, שם הכוונה דווקא למי שאינו יודע ואינו לומד וסומך על בני ביתו שיוציאוהו ידי חובה באופן קבוע, ועל כן אין להסתייגות זו קשר לשאלה שלפנינו, ועל כן הכריעו להלכה הט"ז ו"מגן אברהם" והגר"א ועוד אחרונים כפשט השו"ע, וכנגד רש"ל וב"ח, שמעיקר הדין אשה מוציאה את האיש ידי חובת קידוש היום. וכן הכריע בעל "משנה ברורה" (סי' רעא) והזהיר שם שלכתחילה לא תוציא אשה אנשים שאינם מבני ביתה ד"זילא מילתא", ומקורו בתוס' סוכה (לח ע"א ד"ה באמת אמרו בסופו). וכן המליץ לנהוג ב"שמירת שבת כהלכתה" (ח"ב פ' נא סע' ט).
2 שם.

תהיו חמים!

למה ללמוד גמרא?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

אנחנו קודש למענך

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

למה יש כל כך הרבה מצוות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















