ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
ניגשו הרב והעוזר לרכב, ודחפו אותו בכוחות משותפים מאחור עד שהרכב נדלק. יצא הנהג מהרכב, כדי להודות למסייעים לו, ונדהם לראות מולו את הראשון לציון. הוא החל להתנצל לפני הרב על שהטריח אותו בכך, אך הרב השיב לו: בזכותך זכיתי במצוות "עזוב תעזוב עימו" (אביהם של ישראל).
סיפור זה הוא תשובה מצויינת לשאלה ששואלים רבים ממשמיצי תורתנו הקדושה. אותם משמיצים טוענים (עפר לפיהם) – הנה, התורה היא משהו מהעבר, אך היום דברים רבים השתנו, ויש 'לעדכן' את התורה (ח"ו) ולהפוך אותה לדורנו.
הנה, למשל, מצווה שמופיעה בפרשת משפטים, "כי תראה חמור שונאך, רובץ תחת משאו... עזוב תעזוב עימו". ומכאן ומפסוקים נוספים, שמי שרואה בדרך יהודי, שחמורו רובץ תחת המשא, מצווה לעזור לחבירו לפרוק ולטעון את המשא.
לכאורה, זו מצווה שכבר לא רלוונטית בימינו, שהרי היום המכוניות לוקחות את המשא, ולא בהמות, וכיצד המצווה רלוונטית לימינו?
התשובה היא שחכמי התורה שבכל דור ודור, יודעים כיצד לקחת את העקרונות של תורתנו הקדושה, ולהביאם לדורותינו בדרך הלכתית.
כך מוצאים אנו בשו"ת יחווה דעת (ה, סה) לראשון לציון, הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שדן בשאלה - האם מצוות אלו של פריקה וטעינה מחייבות גם לסייע לאדם שמכוניתו תקועה בצד הדרך?
הרב עובדיה מוכיח שם ממקורות קדמונים שמי שיש לו את הידע הדרוש, צריך לסייע למי שמכוניתו תקועה בדרך, כי טעם המצווה "משום צערו של ישראל בעל הבהמה או המשא, ואין חילוק בין בהמתו של ישראל למכוניתו שאירע בה תקלה באמצע הדרך, והוא עומד על אם הדרך ומצפה לעזרה, ולפעמים יוכל גם כן לבוא לידי סכנה".
ותמך דבריו בפסיקת ערוך השולחן (חו"מ רעב, ח) שמי שפגש עגלון שנשבר גלגל מעגלתו, "חייב לסייע ולתקן בכל מה שאפשר לו, וללוותו מעט עד שיראה ויווכח שהעגלה הולכת יפה למישרים, וכל זה ממצוות פריקה וטעינה".
ומרחיב הגרע"י ומבאר את הדברים, שבוודאי פסיקה זו מבוססת על טעם המצוות שהחיוב לסייע בפריקה וטעינה נובע מצער הבעלים ולא מצער בעלי החיים. וזאת לפי העיקרון שסללו החתם סופר (יו"ד קד, רנד) והבית יצחק (יו"ד ח"א, קמג, ה) שגם אם לא דורשים 'טעמא דקרא' (טעם המצוות והפסוקים) להקל, אבל להחמיר דורשים את טעם המצוות, ולכן על אף שהמצוות נאמרו בתורה לגבי בעלי חיים, מטעם המצוות עולה שיש לסייע גם לאדם הכורע תחת משאו או תקוע בדרך.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את יופיה ונצחיותה של תורתנו הקדושה, ולעשות חסד תדיר עם יהודים אחרים, מתוך אהבת ישראל!
פסח שני
אנחנו קודש למענך
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך נהנים כשעובדים קשה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
