ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
ניגשו הרב והעוזר לרכב, ודחפו אותו בכוחות משותפים מאחור עד שהרכב נדלק. יצא הנהג מהרכב, כדי להודות למסייעים לו, ונדהם לראות מולו את הראשון לציון. הוא החל להתנצל לפני הרב על שהטריח אותו בכך, אך הרב השיב לו: בזכותך זכיתי במצוות "עזוב תעזוב עימו" (אביהם של ישראל).
סיפור זה הוא תשובה מצויינת לשאלה ששואלים רבים ממשמיצי תורתנו הקדושה. אותם משמיצים טוענים (עפר לפיהם) – הנה, התורה היא משהו מהעבר, אך היום דברים רבים השתנו, ויש 'לעדכן' את התורה (ח"ו) ולהפוך אותה לדורנו.
הנה, למשל, מצווה שמופיעה בפרשת משפטים, "כי תראה חמור שונאך, רובץ תחת משאו... עזוב תעזוב עימו". ומכאן ומפסוקים נוספים, שמי שרואה בדרך יהודי, שחמורו רובץ תחת המשא, מצווה לעזור לחבירו לפרוק ולטעון את המשא.
לכאורה, זו מצווה שכבר לא רלוונטית בימינו, שהרי היום המכוניות לוקחות את המשא, ולא בהמות, וכיצד המצווה רלוונטית לימינו?
התשובה היא שחכמי התורה שבכל דור ודור, יודעים כיצד לקחת את העקרונות של תורתנו הקדושה, ולהביאם לדורותינו בדרך הלכתית.
כך מוצאים אנו בשו"ת יחווה דעת (ה, סה) לראשון לציון, הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שדן בשאלה - האם מצוות אלו של פריקה וטעינה מחייבות גם לסייע לאדם שמכוניתו תקועה בצד הדרך?
הרב עובדיה מוכיח שם ממקורות קדמונים שמי שיש לו את הידע הדרוש, צריך לסייע למי שמכוניתו תקועה בדרך, כי טעם המצווה "משום צערו של ישראל בעל הבהמה או המשא, ואין חילוק בין בהמתו של ישראל למכוניתו שאירע בה תקלה באמצע הדרך, והוא עומד על אם הדרך ומצפה לעזרה, ולפעמים יוכל גם כן לבוא לידי סכנה".
ותמך דבריו בפסיקת ערוך השולחן (חו"מ רעב, ח) שמי שפגש עגלון שנשבר גלגל מעגלתו, "חייב לסייע ולתקן בכל מה שאפשר לו, וללוותו מעט עד שיראה ויווכח שהעגלה הולכת יפה למישרים, וכל זה ממצוות פריקה וטעינה".
ומרחיב הגרע"י ומבאר את הדברים, שבוודאי פסיקה זו מבוססת על טעם המצוות שהחיוב לסייע בפריקה וטעינה נובע מצער הבעלים ולא מצער בעלי החיים. וזאת לפי העיקרון שסללו החתם סופר (יו"ד קד, רנד) והבית יצחק (יו"ד ח"א, קמג, ה) שגם אם לא דורשים 'טעמא דקרא' (טעם המצוות והפסוקים) להקל, אבל להחמיר דורשים את טעם המצוות, ולכן על אף שהמצוות נאמרו בתורה לגבי בעלי חיים, מטעם המצוות עולה שיש לסייע גם לאדם הכורע תחת משאו או תקוע בדרך.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את יופיה ונצחיותה של תורתנו הקדושה, ולעשות חסד תדיר עם יהודים אחרים, מתוך אהבת ישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















