^ 1.ויקרא יט, יז.
^ 2.בכור שור שמות כג, ד-ה.
^ 3.בבא מציעא לב ע"ב.
^ 4.פסחים קיג ע"ב.
^ 5.תהלים קלט, כא.
^ 6.שולחן ערוך חושן משפט ערב, יא.
^ 7.קובץ שיעורים בבא קמא אות קד.
^ 8. רבי אלחנן בונים וסרמן הי"ד (בירז שבליטא-קובנה), התרל"ה-התש"א - מגדולי ראשי הישיבות וממנהיגי אגודת ישראל. ממתנגדיה החריפים והתקיפים של הציונות. נרצח בשואה. נולד בעיר בירז שבליטא. בערך בשנת תר"ן עברה משפחתו לבויסק, משם נסע ללמוד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ. שם התפרסם כמתמיד ומעמיק מיוחד. אחר כמה שנים נסע לבריסק ללמוד תורה מפי רבי חיים סולובייצ'יק. בשנים התרס"ג-התרס"ד השתתף ביסוד והנהלת ישיבה בעיר אמציסלאוו ברוסיה, שם שהה ארבע שנים. בשנת התרס"ז בא לראדין, ולמד ב"כולל קדשים" של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - בעל ה"חפץ חיים". בשנת התר"ע התמנה לראשות הישיבה בבריסק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לראדין, שם יסד ישיבה יחד עם הרב שלמה היימן והיה שם במשך חמש שנים. בשנת התרפ"א, חזר לפולין וקיבל עליו הנהגת הישיבה "אהל תורה" בברנוביץ'.
^ 9. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (בוטרימוניס, וילנא שבליטא), התר"ג-התרפ"ו - מגדולי רבני מזרח אירופה בתקופה שקדמה לשואה. מחבר "אור שמח" על משנה תורה לרמב"ם. אחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו), וחידושיו על התלמוד.
^ 10.משך חכמה דברים כב, ד.
^ 11.ליקוטי אמרים תניא פרק לב.
^ 12.פנים יפות שמות כג, ד.
^ 13. רבי פינחס הלוי הורוויץ (טשורטקוב שבפולין), התצ"א-התקס"ה - בצעירותו למד תורה מפי אביו שהיה אב"ד בטשורטקוב, ומפי אחיו הגדולים רבי נחום, לימים אב"ד בעיר פרסקרוב, ורבי שמואל שמלקא, לימים רבה של העיר ניקלשבורג. מאוחר יותר התקרבו האחים רבי פינחס ורבי שמואל לרבי דב בער ממזריטש, תלמיד הבעש"ט. בהמשך שימש רבי פינחס ברבנות בערים שונות, ובשנת התקל"ב מונה למלא את מקומו של רבי אברהם אביש כרבה של פרנקפורט דמיין. בתפקיד זה שימש במשך שלושים ושלוש שנים, עד מותו. בתקופה זו היה בקשרים הדוקים עם רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", רבי נתן אדלר רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", ועם כמה מגדולי החסידות. בסוף ימיו החלה לפרוח תנועת ההשכלה, ורבי פינחס נאבק בה בכל כוחו. הוא העמיד תלמידים רבים, המפורסם שבהם הוא ה"חתם סופר". ספרו הידוע ביותר הוא ספר ה"הפלאה", הכולל בתוכו שלושה ספרים: ספר "כתובה" על מסכת כתובות, ספר 'המקנה' על מסכת קידושין, וספר "פנים יפות" - דרשות על התורה ועל חמש מגילות. חידושיו על מסכתות נוספות פורסמו תחת השם "הפלאה".
^ 14.בבא קמא נ ע"א.
^ 15.פלא יועץ ערך אהבת הרעים.
^ 16. הרב אליעזר פאפו (סרייבו שבבוסניה), תקמ"ו-תקפ"ח - פוסק ומקובל. שימש כרב הקהילה הספרדית של סיליסטרה שבבולגריה. תקופה מסוימת עמד גם בראש הקהילה הספרדית בבירת ולאכיה, בוקרשט. שמו התפרסם בזכות ספרו "פלא יועץ" הבנוי מפרקים קצרים המסודרים לפי סדר האלפבית. למד בישיבות בעיר הולדתו ורכש בקיאות רבה בתורה. בעיר הולדתו, סרייבו, כתב גם את ספרו הראשון "חודש האביב". אחרי שהתחתן עבר לגור בסיליסטרה, והיה לראש הקהילה היהודית המקומית.‏ מאוחר יותר הגיע לבוקרשט וניהל ואירגן שם מחדש את קהילת היהודים הספרדים בעיר. כעבור זמן קצר חזר לסיליסטרה.‏ על הנהגותיו בקודש כתב בנו: "והפליא לענות בצום נפשו, ומלקות בכל לילה ולילה שאומרים בהם תחנונים. שק ואפר וחרולים וטבילות... וטבילת שלגים...".
^ 17. רבי משה קורדובירו (רמ"ק) (קורדובה שבספרד-צפת), הרפ"ב-הש"ל - תלמידו של מרן המחבר רבי יוסף קארו, הוסמך כדיין בצפת. בגיל עשרים החל ללמוד את תורת הנסתר מפי רבי שלמה אלקבץ, שנעשה מאוחר יותר גיסו. היה לרבם של האר"י הקדוש ושל רבי אליהו די ווידאש, מחבר הספר "ראשית חכמה".
^ 18.תומר דבורה פרק ב.
^ 19.תענית כ ע"א.
^ 20. רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") (קוסובה שבבלארוס-בני ברק), התרל"ט-התשי"ד - מגדולי הרבנים, מנהיג היהדות החרדית בתקופת קום המדינה. בשנת התרצ"ג עלה לארץ ישראל, התיישבותו בבני ברק הפכה את העיר, מאוחר יותר, במידה רבה בזכותו, לאחד ממעוזי היהדות החרדית. ה"חזון איש" פעל באופן מיוחד להחדרת תודעה רחבה לקיום מצוות התלויות בארץ, עודד ודרבן את לימוד סדר זרעים בקרב תלמידי חכמים, והשיב לשואלים רבים בעניינים אלו. ספריו: "חזון איש" – הערות על הש"ס ועל ה"שולחן ערוך", "אמונה ובטחון" ו"קובץ אגרות חזון איש".
^ 21.חזון איש יורה דעה סימן ב, אות כח.
^ 22.חזון איש יורה דעה סימן ב, אות טז.
^ 23.חזון איש שביעית סימן יב, ט.