ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

משפט האומה

משפט בישראל תלוי בהשראת שכינה שמושפעת מבנין הארץ המשך קיבוץ גלויות והתחברות עם ישראל לעצמו ולהתעצמות גאולתו.
62
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
דף מקורות - פרשת משפטים – משפט האומה

א. שמות כא' – ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. גיטין פח: - אביי אשכחיה לרב יוסף דיתיב וקא מעשה אגיטי, א"ל והא אנן הדיוטות אנן, ותניא, היה ר"ט אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים, אע"פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, דבר אחר: לפניהם - ולא לפני הדיוטות. א"ל אנן שליחותייהו קא עבדינן.. רש"י - הדיוטות אנן - שאין מומחין אלא סמוכין דמיקרו אלקים דיינין ואין סמיכה בח"ל.. רמב"ם סנהדרין ד' - אחד בית דין הגדול ואחד סנהדרין קטנה או בית דין של שלשה צריך שיהיה אחד מהן סמוך מפי הסמוך, ומשה רבינו סמך יהושע ביד שנאמר ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו, וכן השבעים זקנים משה רבינו סמכם ושרתה עליהן שכינה, ואותן הזקנים סמכו לאחרים ואחרים לאחרים ונמצאו הסמוכין איש מפי איש עד בית דינו של יהושע ועד בית דינו של משה רבינו..

ב. אורות התשובה יג' ה' - דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד "חשן משפט".. אמנם צריך תמיד להכשיר את הלב ואת המח על ידי יתר חלקי התורה, וביחוד על ידי השפעה מוסרית ועיונית חזקה ורחבה, בטל האור של ההגיונות הפנימיים שבהכרות האלוקיות, האציליות, כדי שתהיה הנשמה מוכשרת להתדבק יפה בצדק האלוקי שבחלק המשפטי של תורת החיים, ואז יבא לה מקצע זה כשמן בעצמותיה לרוממה ולשגבה.

ג. שו"ע חו"מ יב' כ' - צריכים הדיינים להתרחק בכל היכולת שלא יקבלו עליהם לדון דין תורה. ביאור הגר"א - ירו' פ"א ר' יוסי בן חלפתא אתון תרין ב"נ מידון קומוי א"ל ע"מ שתדינני דין תורה א"ל איני יודע ד"ת בימי רשב"י בטלו דיני ממונות אמר רשב"י בריך רחמנא דליכא חכים מידן.

ד. אגרות הראי"ה כ' - ..זאת היא עצת ד' שהפליא עצה, הגדיל תושיה, שכפי אותו המיעוט שכוחות האומה מתמעטים, כן יהיה נגרע כח היכולת, ומניעת היכולת היא לנו לעדה על חפץ ד', ומניעת החפץ יש לה הרבה דרכים, לפעמים מניעה מעשית, כמו יראת מלכות וכיו"ב, ולפעמים מניעה רוחנית, שמהם היא גם כן המצוה שלא לאמר דבר שאינו נשמע, וכשישנן מניעות כאלה הננו מרוצים בזה, מפני שאנו מכירים שכך הוא רצון ההשגחה העליונה בעתים כאלה. ואך לזה הננו מוצאים בירושלמי, שרשב"י שמח על נטילת הדינים בישראל לשעתם, משום דלית אנן חכים מידן.

ה. רמב"ם ממרים א' א' - בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה.. מורשה עמוד יט' הגר"א שפירא – יש ביטוי ברמב"ם על חכמי המסורת "הם עיקר תורה שבע"פ". מדובר על בני אדם, שיש להם גוף, שהם בשר ודם, אבל הרמב"ם מדגיש, הם הם תורה שבעל פה. הגוף הזה הוא תורה שבעל פה. יש חכמי המסורת חכמי התורה. הם בעצמם תורה שבעל פה. כאילו הגוף שלהם הוא התורה. חכמי התורה הם שורש של תורה. שורש התורה הוא מקום לקבל את התורה. גם מי שלא קיבל ישירות מפיהם. אור התורה של חכמי המסורת, של גדולי הדור, מתפשט על כל הדור, גם למי שלא זכה לשמוע מהם.. הגמרא מספרת שכשחוני המעגל קם ולא ידעו ממנו, כשישבו בבית המדרש אף שלא הכירוהו, בכל זאת הרגישו שהשמועות בהירות יותר, באור כזה כמו האור שהיה אצל חוני המעגל. למרות שלא שמעו ממנו כלום.. הגמרא אומרת שעד ארבעים שנה אדם לא עומד על דעת רבו. הוא מלא תורה. הוא יודע. אבל הוא עדיין לא יודע. התורה עדיין צומחת אצלו. ארבעים שנה אורכת צמיחה של תורה. התורה זה כח של צמיחה. זה צומח. "כמסמרות נטועים" (קהלת יב' א'). תקוע חזק כמסמר. ונטועים, זה פורח, זה צומח, זה גדל. התורה היא ענין של שפע. כתוב בגמרא "חכמת חכמים תסרח". מהי תסרח? אם היא חכמה מדוע היא סורחת? אלא הפירוש הוא פשוט. הגמרא אומרת שמים סרוחים הם מים עומדים. מים חיים צריכים להיות נובעים. מעיין נובע. חכמה צריכה להיות נובעת. לא ציטטות ולא מליצות. צריך שיהיה נטיעות שפורחות. זהו עניין השמועה. זה מסורת של תורה.

ו. אורות התחיה מח' - "משחרב ביהמ"ק לא נראת רקיע בטהרתה שנאמר: אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" א"כ הארת התורה מן השמים של זמן הגלות מעולפת היא הקדרות והשק המכסה. בעת קרבת הקץ יבא רוח המטהר את השמים מקדרותם, המסיר את השק המכסה עליהם, ואז אלה אשר לא הסתגלו לתורה העולה למעלה, הבוקעת את הקדרות והשק, חושבים שאין להם תורה מן השמים, וצדיקים דורשי ד' ועזו מוסיפים אורה ושמחה ומבשרים צדק בקהל רב שדוקא כעת יגלה אור חדש ושמים בטהרתם יראו, וידעו כל באי עולם, כי מן השמים דבר ד' לבית ישראל ולבית יעקב הגוי כולו.

ז. אורות התחיה נ' - יניקת תורה שבעל פה היא בגניזה מן השמים, ובגלוי מהארץ, וצריכה ארץ ישראל להיות בנויה, וכל ישראל יושבים עליה מסודרים בכל סדריהם: מקדש ומלכות, כהונה ונבואה, שופטים ושוטרים וכל תכסיסיהם, אז חיה היא תורה שבעל פה בכל זיו תפארתה, פורחת ומעלה נצה, ומתחברת לתורה שבכתב בכל שעור קומתה. בגלות נפרדו התאומים, נתעלתה תורה שבכתב למרומי קדשה, וירדה תורה שבעל פה בעמק תחתית. ומ"מ היא מקבלת יניקה חשאית מאור תורה שבכתב, מספיח העבר, המספיק להעמידה בחיים מצומצמים, והיא ירדת ונופלת בכל יום ויום, עד אשר מהרה יפוח היום ואור חיים יבא מאוצר גאולת עולמים, וישראל יעשה חיל, ינטע על ארצו וישגשג בכל הדר סדריו. אז תחל תורה שבעל פה לצמח מעומק שרשיה, תעלה מעלה מעלה, ואור תורה שבכתב יזריח עליה קרני אורה מחדש, חדשים לבקרים, והדודים יתאחדו בנוה אפריונם, ואור נשמת א-ל חי העולמים המתגלה בתחית ישראל וברום קרנו יאיר באור שבעת הימים, על אור החמה ואור הלבנה גם יחד. והיה אורם ישר, חודר ומושך, מזה לזו, ועונה את הארץ ואת העם בכל יפעת חיים, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ד' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא.
עוד בנושא משפטים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il