ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצות עשה לטעון עם חברו להקים המשא על הבהמה או על האדם, שנאמר: "הקם תקים עמו" (דברים כ"ב ד').
מצוה לספר
צניעותו ומידת ההסתפקות במועט שהיו נר לרגליו של הרב בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד, גרמו לו לנסוע במהלך חייו בטרמפים ובתחבורה ציבורית ולא לרכוש לעצמו רכב משלו.
אדם שנתקע פעם עם רכבו באחד מכבישי השומרון סיפר כי המתין זמן רב עד שיחלוף לידו רכב שיעצור ויעזור לו. לאחר שעה ארוכה, לשמחתו עצר לידו רכב, אולם מה גדלה הפתעתו כשראה שמהרכב יורד אחד הנוסעים, והרכב ממשיך בנסיעתו. ר' בנימין שהיה טרמפיסט ברכב רצה לעזור ליהודי העומד בצד הכביש, אולם כשהתברר לו כי בעל הרכב לא יכול להתעכב ביקש לרדת על מנת לעזור. כשגמרו לתקן את הרכב רצה בעל הרכב לקחת את ר' בנימין ליעד נסיעתו, אולם ר' בנימין הסכים לנסוע איתו רק עד ליעד המקורי אליו היה אמור לנסוע ולא הסכים שיאריך בשבילו את הדרך אפילו במעט.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
24 - מצווה לפרוק מבהמת חברו הרובצת תחת משאה
25 - מצוות עשה לטעון עם חברו
26 - מצווה לאהוב כל אחד מישראל כגופו
טען עוד
* * *
כבדרך אגב סיפר אחד מאורחיו של הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין זצ"ל, שבדרך ראה אישה זקנה סוחבת בקושי סלים רבים, בדרכה מהשוק לביתה. כמובן שהאיש לקח ממנה את הסלים ובחיוך ליווה אותה לביתה. המשיך האיש וסיפר: "כשהגעתי לביתה, פנתה אלי האישה ואמרה לי כי ברצונה לשלם לי על טירחתי, אך אמרתי לה כי זו היתה זכות ואין לי רצון בממונה, ונפרדנו בלבביות". ר' אריה פנה אל האיש ואמר לו: "ישנם מדרגות שונות במצות גמילות חסד. יש הגומל חסד בממונו, כגון הנותן צדקה וכדומה, וישנה מדרגה גבוהה יותר, שהיא הגומל חסד בגופו, כגון המבקר את החולה וכדומה". המשיך ר' אריה ואמר: "אם היית לוקח מהאישה כסף עבור העזרה שנתת לה היית נחשב לסבל, הסוחב משאות תמורת משכורת, אולם כעת שעשית זאת לשם עזרה בלבד אתה נחשב ל'גומל חסד בגופו'".
מצוה להורות
מצוה זו מכונה אצל חז"ל מצות טעינה. אדם חייב הרואה את חברו מתקשה לשאת משא בעצמו או שמתקשה להטעין את המשא על בהמתו חייב לעזור לו. אין חובה על האדם לעזור להטעין ללא תשלום אלא יכול לגבות תשלום על עזרתו בהטענת המשא.
אדם מכובד שהיה נמנע מלהטעין את בהמתו שלו, אינו חייב לעזור לאחר במעשה זה, אך אם בכל זאת עוזר הרי זו מידת חסידות.
אם נפל המשא לאחר שעזר בטעינה, חייב לעזור שוב ושוב עד שיצליחו לטעון היטב, שנאמר "הקם תקים", ודורשים חז"ל על כפילות הלשון: "אפילו מאה פעמים".
החובה לטעון חלה רק אם האדם הזקוק לעזרה נמצא בטווח של רס"ו אמה ושני שלישי אמה, שזה כמאה וארבעים מטר. אולם אם המרחק גדול מכך אינו חייב להתקרב ולעזור בטעינה. אם בעל הבהמה (או הרכב) אומר לאדם שבא לעזור, שהיות ויש עליך חובה לטעון אינני רוצה לסייע בידך, פטור השני מלעזור, שכן התורה אומרת "הקם תקים עימו ", אולם אם בעל הבהמה אינו מסוגל לעזור מפני זקנתו או חולשתו חייב השני לעזור לו.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לקום מהתחתית של התחתית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
בריאת העולם של פסח
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
