ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
בשבוע שעבר הוציא בית המשפט העליון צו תקיף המחייב את המדינה לקדם תוכניות תקועות זה זמן רב להקמת רחבת תפילה שוויונית קבועה בכותל המערבי, ובכך החריף מאבק משפטי-דתי הנמשך עשרות שנים סביב השאלה מי קובע את אופיו של האתר הקדוש והנגיש ביותר ביהדות. הפסיקה כבר עוררה תגובות נגד פוליטיות ויוזמות חקיקה מחודשות שמטרתן לצמצם את השפעת בתי המשפט על הסדרים דתיים במקום.
במרכז המחלוקת המתמשכת עומדת תנועת "נשות הכותל", שנוסדה בשנת 1988 במטרה לקדם את זכותן של נשים להתפלל במקום לפי מנהגי הרפורמים. מנהגיהן—כגון תפילה בקול, לבישת טלית ותפילין וקריאה בספר תורה—עוררו פולמוס חריף. תומכיהן רואים בהן סמל לחירות דתית ולפלורליזם, בעוד מבקריהן רואים בפעולותיהן אתגר למסורת רבת־שנים. לאורך השנים עתירותיהן הובילו לפסיקות משפטיות, למשאים ומתנים ממשלתיים ולשינויים מדיניים, והפכו אותן לאחד הגורמים המשפיעים במאבק המתמשך על זכויות תפילה בכותל.
במאמר זה לא ננסה להצדיק את כוונותיהן הפרובוקטיביות, אשר מעוררות התנגדות ברורה מסיבות רבות: שאיפתן לערער מנהגים מבוססים, נכונותן לחלוק על גדולי הרבנים מכל החוגים, והכאב שהדבר גורם לרבים בכלל ישראל הרואים בכך פגיעה בקדושת המקום, ועוד. תחת זאת נתמקד בלב הדיון ההלכתי—האם נשים רשאיות, מבחינה הלכתית, לקיים את המצוות המדוברות.
תפילין
האם נשים חייבות או רשאיות להניח תפילין? נשים אינן חייבות, שכן מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, מאחר שאינה נוהגת בשבת וביום טוב. ואף שאפשר היה לטעון שרשאיות לקיימה מרצונן, הרמ״א (סימן ל״ח סעיף ג׳) כותב שנשים אינן מניחות תפילין, ופוסקים רבים מוסיפים שאם אישה מבקשת להניח תפילין יש למונעה מכך.
אף שהגמרא (עירובין צ״ו) מספרת שמיכל בת שאול הניחה תפילין, מפרשים רבים מבארים שמעשיה לא התקבלו כנוהג הראוי.
ציצית
גם מצוות ציצית היא מצווה התלויה בזמן, שכן אינה נוהגת בלילה. מצד הדין אישה הרוצה בכך יכולה ללבשה, אולם הרמ״א (סימן י״ז) כותב שאין לה לעשות כן, מפני שיש בכך משום יוהרא. נוסף על כך, לפי תורת הקבלה מצווה זו שייכת דווקא לגברים, ונשים אינן בכלל עניינה (רב פעלים בשם האר״י). התרגום (יונתן בן עוזיאל) כותב שנשים הלובשות תפילין או ציצית עוברות על האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
עלייה לתורה
אישה גם אינה עולה לתורה. כך נאמר בברייתא בגמרא (מגילה כ״ג ע״א):
"הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה; אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור."
מכאן שחכמים הגבילו עליית נשים. לגבי תחילת הברייתא, הנראית כמתירה, המאירי מבאר שהאפשרות הייתה קיימת בעיקרון רק בזמן המשנה, אז רק הראשון והאחרון היו מברכים, ולכן אישה יכלה לעלות באמצע בלי ברכה. לאחר שתיקנו שכל עולה מברך לעצמו—אין עוד אפשרות כזו, כי אינה מחויבת בקריאה ואינה יכולה לברך. דעה נוספת בראשונים, מהר״ם מרוטנבורג, מסבירה שההיתר נאמר רק כשאין גברים; אבל כשיש גברים, סוף הברייתא קובע שאסור שתעלה. כך כתב גם היעב״ץ.
מניין
נשים אינן מצטרפות למניין ואינן משלימות מניין כשיש תשעה גברים. הטעם הוא שמקור דיני דבר שבקדושה נלמד מן הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שחז״ל קישרו לעשרת המרגלים—שהיו עשרה אנשים ולא נשים.
כיפה
יש מן הנשים הלובשות כיפה. לבישת כיפה תיחשב אף היא בכלל האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
הימנעות ממחלוקת ופירוד
איסור נוסף הוא לנהוג באופן שונה מן הציבור, הידוע כאיסור "לא תתגודדו". משמעותו שאין לנהוג במנהגים שונים משל בני הקהילה או המקום, כדי למנוע פירוד, מחלוקת או מראית עין של "שתי תורות". כלל זה מחייב אחידות במנהגים ציבוריים, הלכתיים וקהילתיים, במיוחד בעניינים שבין היחיד לציבור.
דברי סיום
לסיום נדגיש את המובן מאליו: נשים אלו אינן פועלות במסגרת ההלכה, וההלכות שנסקרו אינן מכוונות כלפיהן. מטרת הדברים היא עבורנו—להבין מהו הפגם ההלכתי ומדוע הוא נחשב פגם. זאת מלבד העובדה שמעשיהן נראים כמכוונים לעורר התגרות כלפי מי שרואים בכותל ובקדושת ההלכה ערכים קדושים ועמוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
