ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
סיפור צדיקים, סיפור חז"ל או סיפור של משל שבא להבהיר את הרעיון שנכתב במאמר.
הפעם לא אפתח בסיפור, כי אנחנו בעצמנו הסיפור.
בימים אלה, חיים כולנו בתוך סיפור מדהים של מלחמת פלאות וישועות, כשעם ישראל עומד בראש כוחות הטוב בעולם, ומשמיד את הרוע, והכל עטוף בשרשרת מדהימה של ניסים וגבורה.
דווקא בגלל זה, חשוב שכולנו ניקח חלק בסיפור הגדול, וכיוון שרובינו אזרחים מן השורה, הרי שהחלק שאותו יכולים אנו לתרום מבחינה מעשית במאמץ הגדול הוא להתפלל, וכן להגן על עצמנו מפגיעה במקלט או בדרך אחרת לפי הכלל שטבע פיקוד העורף: 'הכי מוגן שיש'.
על התפילה המיוחדת לעת מלחמה, ידועים דברי הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, עשה ה) שיש מצווה מיוחדת "שנלמוד תורה ושנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עינינו ולבנו אליו לבדו כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזה כעניין שכתוב (בהעלותך י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה'...". (כדאי לשים לב שהרמב"ן מציין שיש גם מצווה מיוחדת ללמוד תורה בזמן הזה).
על ההליכה למקלט או למקום מוגן, אפשר לשאול – האם יש בכך מצווה?
בפשטות, אכן יש בכך מצווה, מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שחייב אדם לשמור את גופו מפגיעה.
לא ניכנס לכל הדיון על מצווה זו, אך האמת היא, שלמרות שכך מקובל בפי האנשים, אין בתרי"ג מצוות את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ובכל זאת פוסקים הרמב"ם (רוצח ושה"נ יא, ד) והשולחן ערוך (חו"מ תכז) שהאדם מצווה לשמור על עצמו שלא יפגע, מפסוק אחר: "הישמר לך ושמור נפשך".
נמצאנו למדים, שחיוב גמור הוא על האדם לשמור את עצמו מסכנות. לאור זאת, בפשטות, יש מצווה מהתורה גם ללכת למקלט וכדומה.
אך האמת היא, שזה לא כל כך פשוט מבחינה הלכתית. הרי כולנו מסתכנים בסכנות מסויימות כל הזמן. כל פעם, שאדם נוסע או הולך בכביש, הוא מסתכן מעט בתאונת דרכים ח"ו. כל פעם שילד עולה על המגלשה, הוא מסתכן מעט וכן הלאה.
אז האם נאמר שאסור לנסוע או לעלות למגלשה?
התשובה שכתבו הפוסקים, שמותר להסתכן סיכון מעט. המדד לסיכון מועט הוא שאנשים מסתכנים סיכון כזה בשביל להרוויח כסף. אנשים נוסעים בשביל להרוויח כסף, וגם מטפסים על עצים בשביל להרוויח כסף, לכן מותר לנסוע ולטפס גם סתם כך.
ובחזרה לטילים שמתעופפים לכיוונינו. האמת היא, שהסיכון לכל אחד, באופן אישי, הוא אפסי. מתוך המרחב האדיר, יכול כל אחד לומר לעצמו – מה הסיכוי שזה יפגע דווקא כאן ח"ו? סטטיסטית זה סיכוי אפסי. נמצא, לכאורה, שמצד המצווה לשמור את הנפש, אין חיוב להתמגן מהטילים.
אבל האמת היא, שצריך להסתכל על הנושא באופן רחב יותר.
הבה נשאל את עצמנו – אם הסיכון כל כך אפסי, למה פיקוד העורף מפציר בכולם להתמגן?
התשובה היא, שאמנם הסיכוי באופן אישי של כל אחד להיפגע הוא אפסי, אך אם כלל האזרחים לא יתמגנו, יהיו אנשים מסויימים מכלל הציבור שיפגעו ח"ו, ולכן בחשיבה ציבורית עלינו להתמגן. ובאמת מצאנו בפוסקים (הגרי"פ על סהמ"צ לרס"ג ל"ת נג) את האמירה, שאת הסכנות של רשות הרבים מוטל על ראשי הציבור למנוע, לכן יש מקום לומר שעלינו להתמגן כחלק מהציבור, מדין המצווה לשמור על הנפש.
יתר על כן, אם חלילה יפגעו אזרחים ח"ו, הרי שהדבר ילחיץ את ההנהגה, יקצר את המלחמה, וימנע מהם לסיים את המלחמה בניצחון האפשרי הגדול ביותר.
זאת ועוד, בימינו, שהמלחמה קשורה מאוד גם לתודעה ולדעת הקהל, ככל שבצד שלנו יפגעו פחות אנשים, ואילו אצל האוייב תהיה פגיעה גדולה, הרי הניצחון של עם ישראל במלחמה יהיה ברור וגדול יותר. והרי כולנו רואים, שככל שאנו מנצחים, גדל קידוש ה' בעולם, ואומרים בקצווי ארץ, שאלוקי ישראל מנחיל ישועות גדולות לעמו, ומתקיימת בכך המצווה לקדש שם ה' בעולם, כדברי הרמב"ם: "כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה...".
נמצא, שכל מי שמתמגן, הוא שותף לקידוש ה' ולמצוות נוספות שמתקיימות במלחמה זו.
אכן, לאור כל מה שכתבנו, חשוב לא לפחד, לפעול בשיקול דעת ולא מתוך פאניקה, שהרי מלבד הביטחון בה', גם מבחינה מעשית אין לכל אדם סיכון גדול. ובנוסף – זו הסיבה שגם לפי פיקוד העורף הדברים לא חתוכים בסכין חד, אלא יש להמשיך לשמור על השגרה במידת האפשר, דבר שהוא חשוב לבריאות הנפש, ולהתמגן לפי הכלל של 'הכי מוגן שיש', ואם אדם בנסיעה, הרי שאין באפשרותו ללכת למקלט, אלא יוצא ונמצא בצד הדרך.
ויהי רצון, שיתגדל ויתקדש שם ה' בעמים רבים, בראות כל גויי הארץ, שאלוקי ישראל מוחץ ראש אויביו, ומגן על עם הקודש בארץ הקודש, ומתוך כך לגאולה שלימה במהרה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מי יושב במקום שלי?
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
