ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
כראוי לתקופה שמוגדרת "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" (דברים לא, יח. חולין קלט, ע"ב), נסביר, ברמזים נוספים, כיצד והיכן מסתתר דוד המלך במגילת אסתר - בתחפושת.
המספר שבע שולט שלטון ללא מצרים במגילת אסתר. החל ממספר המדינות שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה (א, א ועוד פעמיים). שבעת ימי המשתה בשושן: לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ (א, ה). בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (א, י). החֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים ... שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א, יג-יד), שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ (ב, ט). השנה בה הגיעה אסתר אל אחשרוש וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ ... בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ (ב, טז). וכלה בסיכום מספר המשתאות במגילה - שבעה.
היין גם הוא תופס מקום נכבד מאוד במגילה, וכידוע, הגימטרייה של יין = שבעים.
שני מספרים אלה קשורים בטבורם לדוד המלך. נוכיח זאת בקיצור בכמה וכמה דרכים: דוד מוגדר הַשְּׁבִעִי (דבה"י א' ב, טו). היו לו שבע נשים ושם אשתו העיקרית בת שבע. דוד מלך בחברון שבע שנים, והוא חי שבעים שנה (שמו"ב ה, ד-ה). על פי המדרש הוא נולד ומת בשבת שהייתה גם שבועות, כלומר אחרי שבע פעמים שבע - ימי הספירה.
חז"ל בשם רבי חייא הגדול, תלמידו וחברו של רבי יהודה הנשיא, לימדונו:
"אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות (כאמור לעיל), וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד" (עירובין סה ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
קשה מאוד להבין מה פשר הסברו של רבי חייא, שהיה אמור להפיס את דעתו של רבי. נציע כי בניו של רבי חייא, שהיו צאצאים של שמעא - אחי דוד, הודו בדבריהם כשהיו מבוסמים, שמשיח הוא בן דוד ולא בן ישי.
רבי יהודה הנשיא היה צאצא של שפטיה בן אביטל אשת דוד, רבי חייא היה צאצא של שמעא אחי דוד וממילא היה צאצא רק של ישי (כתובות סב ע"ב).
כך הוכרעה המחלוקת בין דוד ואחיו בשאלה מי היה אמור להימשח על ידי שמואל (הסבר מפורט יופיע, בע"ה, בספרי 'צפנת שמואל, מלכות דוד' הנמצא בדפוס).
מכיוון שהשבת היא גם שבת החודש, נציין כי רק דוד המלך מופיע (פעמים) בברכת החודש! (עיינו גם ראש השנה כה ע"א וד"ל).
הבה נתפלל כי עצמאותה ובטחונה של מדינה ישראל יתחזקו בימים אלה,
וסופם של כל אויבנו יהיה כסופם של המן, בניו וכל תומכיהם צוררי היהודים.
ברכת חזק ואמץ לממשלת ישראל, לכל כוחות הביטחון,
ולשותפינו מארה"ב ובראשם נשיאם.
רפואה שלמה לפצועים, ונחמה משמים למשפחות הנופלים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
