ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הגדה של פסח
נוהג היה רבי אברהם מרדכי לערוך בתחילה את הסדר בביתו, ובהמשך הלילה להצטרף אל הסדר של אביו הצדיק.
שנה אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי, והגיע באיחור לסדר של אביו. שאל רבי יצחק מאיר את בנו לפשר האיחור. התנצל רבי אברהם מרדכי ואמר: הנכד, שבאותה תקופה היה עדיין ילד קטן, בכה מאוד וביקש שאראה לו את אליהו הנביא. נאלצתי להתעכב כדי להרגיע אותו, ולכן איחרתי.
התפלא רבי יצחק מאיר ושאל: 'ומדוע באמת לא הראית לו את אליהו הנביא?'
סיפור זה גונז בחובו מסר חשוב מאוד לתהליך הרוחני שעלינו לעבור בליל הסדר, והשנה הזאת, לעת מלחמה, מסר זה מתאים בדיוק לאופן שבו עלינו להסתכל על המאורעות שאנו חווים.
כל יהודי יודע שלזכות באופן אישי לגילוי אליהו זו מעלה גדולה ועצומה, "אשרי מי שראה פניו בחלום, אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום". כל יהודי גם יודע, שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה הכללית, כפי שנאמר בהפטרת שבת הגדול "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול...".
בסיפור, הילד הקטן, ה'שפת אמת' האמין שביכולתו לראות את אליהו הנביא, ובמלים אחרות הוא מאמין שהוא זכאי באופן אישי לגילויים רוחניים גדולים ועצומים, וגם מאמין שעם ישראל זכאי כבר לבשורת הגאולה.
כולנו יודעים, שזה מתאים לילד...
הבעיה היא, שהמבוגר כבר לא מאמין... הוא מנסה להרגיע את הילד...
ויש עוד בעיה, שברגע הגדול שבו אפשר לזכות לראות את אליהו הנביא, ולהתבשר בבשורת הגאולה, המבוגר מחמיץ את הרגע הגדול ומתעסק בקטנות, הוא עסוק בלהרגיע בכי של ילד קטן...
אבל בעל חידושי הרי"מ, מלמד אותנו, שבליל הסדר, אנו צריכים להפסיק להתעסק בבעיות הקטנות, להתמלא בתמימות של הילדים הקטנים, להאמין שבאופן אישי ובאופן כללי שאנו כבר זכאים לגילוי אליהו, ואז באמת נפתח לו את הדלת ונזכה לראות אותו, והגאולה תפסיק להתעכב ולהתאחר...
את התהליך המוביל לתודעה זו אנו עוברים במהלך ההגדה, והוא מקביל לתהליך שעם ישראל עובר מיציאת מצריים ועד הגאולה השלימה.
הספרדים נוהגים לפתוח את ההגדה כגרסת הרמב"ם "בבהילו (בבהילות) יצאנו ממצריים". וכל הנוסחאות של כל העדות, עוסקות בתחילת ההגדה בדיבור על המצה – "הא לחמא עניא, די אכלו אבהתנא בארעא דמצריים... (זה לחם עוני, שאכלו אבותינו במצריים)".
כלומר, בתחילת ההגדה חשוב לנו להדגיש שגאולת מצריים הייתה במהירות וכביכול מתוך הפתעה כעין בהלה. גם המצות מסמלות עניין זה, שהרי הם מסמלות את העובדה שגורשו ממצריים במהירות, ולא הספיק בצקם להחמיץ.
ובאמת, זו מהותה של גאולת מצריים, שהיא במהירות ודילוג, שהרי את המצות אכלו בני ישראל כבר בפסח מצריים, לפני שנגאלו ולפני שגורשו. זו גם משמעות המילה 'פסח' – מלשון 'דילג', כי זו גאולה של דילוג. עדיין לא היינו ראויים לגאולה, שהרי היינו שקועים ב- מט' שערי טומאה, וכבר גאלנו ה'.
וכך לא שאלו שאלות, הגאולה באה בחטף, נושענו ונגאלנו.
אבל אחרי גאולה כזו, מתחיל מסע ארוך של הפנמת ומימוש החרות והגאולה. וכך יש בעיות וקשיים, וישועות קטנות וגדולות, וטענות ומענות של עם ישראל במדבר, וחוזר וחלילה, ועם ישראל צועד אט אט אל גאולתו העתידית.
וכך גם בהגדה, אנו מתחילים ושואלים שאלות – 'מה נשתנה', ומספרים על הבעיות ועל הישועות, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", חוזרים לעבדות ולחרות, ל"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", מתפתלים עם כל סוגי השאלות של הבנים, ועונים להם תשובות.
אך בסוף, אחרי כל השאלות והתשובות, אנו מגיעים לכך שה' מושיע אותנו בואכה הגאולה השלימה, ואנו מברכים אותו גם על הגאולה של הדור בו אנו שרויים, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל...".
ואז... מוזגים את הכוס של אליהו הנביא, הרומזת לגאולה העתידה, ועלינו לפתוח את הדלת, להשתחרר מכל השאלות והבעיות הקטנות, ולהאמין שהגאולה בפתח...
המסר הזה חשוב במיוחד בימי מלחמה אלה.
מבצע 'שאגת הארי' נפתח במהלומה אדירה על אויבינו. כולם התמלאו רוממות רוח, וראו ממש את יד ה' הגדולה המכה באויבינו מתוך ניסים ונפלאות.
אבל אחר כך, מגיעים גם הקשיים, טילים שנופלים, יהודים שנפגעים ל"ע, אזעקות באמצע הלילה ועוד. קטנות וגדלות משמשים בערבוביא.
וזו נקודת המבחן שלנו. האם נשאר רק בשאלות ובקושיות, נרכין מבט אל הילד הקטן שבנו ונחפש להרגיע אותו, ונתייאש מהאמונה בגאולה הגדולה?
או שנסתכל על הישועות והניסים הגדולים, נסתכל על הגאולה האדירה שמתרחשת מול עיניו, ואז... נפתח את הדלת, ואליהו יתגלה...
במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
