ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הגדה של פסח
נוהג היה רבי אברהם מרדכי לערוך בתחילה את הסדר בביתו, ובהמשך הלילה להצטרף אל הסדר של אביו הצדיק.
שנה אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי, והגיע באיחור לסדר של אביו. שאל רבי יצחק מאיר את בנו לפשר האיחור. התנצל רבי אברהם מרדכי ואמר: הנכד, שבאותה תקופה היה עדיין ילד קטן, בכה מאוד וביקש שאראה לו את אליהו הנביא. נאלצתי להתעכב כדי להרגיע אותו, ולכן איחרתי.
התפלא רבי יצחק מאיר ושאל: 'ומדוע באמת לא הראית לו את אליהו הנביא?'
סיפור זה גונז בחובו מסר חשוב מאוד לתהליך הרוחני שעלינו לעבור בליל הסדר, והשנה הזאת, לעת מלחמה, מסר זה מתאים בדיוק לאופן שבו עלינו להסתכל על המאורעות שאנו חווים.
כל יהודי יודע שלזכות באופן אישי לגילוי אליהו זו מעלה גדולה ועצומה, "אשרי מי שראה פניו בחלום, אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום". כל יהודי גם יודע, שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה הכללית, כפי שנאמר בהפטרת שבת הגדול "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול...".
בסיפור, הילד הקטן, ה'שפת אמת' האמין שביכולתו לראות את אליהו הנביא, ובמלים אחרות הוא מאמין שהוא זכאי באופן אישי לגילויים רוחניים גדולים ועצומים, וגם מאמין שעם ישראל זכאי כבר לבשורת הגאולה.
כולנו יודעים, שזה מתאים לילד...
הבעיה היא, שהמבוגר כבר לא מאמין... הוא מנסה להרגיע את הילד...
ויש עוד בעיה, שברגע הגדול שבו אפשר לזכות לראות את אליהו הנביא, ולהתבשר בבשורת הגאולה, המבוגר מחמיץ את הרגע הגדול ומתעסק בקטנות, הוא עסוק בלהרגיע בכי של ילד קטן...
אבל בעל חידושי הרי"מ, מלמד אותנו, שבליל הסדר, אנו צריכים להפסיק להתעסק בבעיות הקטנות, להתמלא בתמימות של הילדים הקטנים, להאמין שבאופן אישי ובאופן כללי שאנו כבר זכאים לגילוי אליהו, ואז באמת נפתח לו את הדלת ונזכה לראות אותו, והגאולה תפסיק להתעכב ולהתאחר...
את התהליך המוביל לתודעה זו אנו עוברים במהלך ההגדה, והוא מקביל לתהליך שעם ישראל עובר מיציאת מצריים ועד הגאולה השלימה.
הספרדים נוהגים לפתוח את ההגדה כגרסת הרמב"ם "בבהילו (בבהילות) יצאנו ממצריים". וכל הנוסחאות של כל העדות, עוסקות בתחילת ההגדה בדיבור על המצה – "הא לחמא עניא, די אכלו אבהתנא בארעא דמצריים... (זה לחם עוני, שאכלו אבותינו במצריים)".
כלומר, בתחילת ההגדה חשוב לנו להדגיש שגאולת מצריים הייתה במהירות וכביכול מתוך הפתעה כעין בהלה. גם המצות מסמלות עניין זה, שהרי הם מסמלות את העובדה שגורשו ממצריים במהירות, ולא הספיק בצקם להחמיץ.
ובאמת, זו מהותה של גאולת מצריים, שהיא במהירות ודילוג, שהרי את המצות אכלו בני ישראל כבר בפסח מצריים, לפני שנגאלו ולפני שגורשו. זו גם משמעות המילה 'פסח' – מלשון 'דילג', כי זו גאולה של דילוג. עדיין לא היינו ראויים לגאולה, שהרי היינו שקועים ב- מט' שערי טומאה, וכבר גאלנו ה'.
וכך לא שאלו שאלות, הגאולה באה בחטף, נושענו ונגאלנו.
אבל אחרי גאולה כזו, מתחיל מסע ארוך של הפנמת ומימוש החרות והגאולה. וכך יש בעיות וקשיים, וישועות קטנות וגדולות, וטענות ומענות של עם ישראל במדבר, וחוזר וחלילה, ועם ישראל צועד אט אט אל גאולתו העתידית.
וכך גם בהגדה, אנו מתחילים ושואלים שאלות – 'מה נשתנה', ומספרים על הבעיות ועל הישועות, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", חוזרים לעבדות ולחרות, ל"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", מתפתלים עם כל סוגי השאלות של הבנים, ועונים להם תשובות.
אך בסוף, אחרי כל השאלות והתשובות, אנו מגיעים לכך שה' מושיע אותנו בואכה הגאולה השלימה, ואנו מברכים אותו גם על הגאולה של הדור בו אנו שרויים, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל...".
ואז... מוזגים את הכוס של אליהו הנביא, הרומזת לגאולה העתידה, ועלינו לפתוח את הדלת, להשתחרר מכל השאלות והבעיות הקטנות, ולהאמין שהגאולה בפתח...
המסר הזה חשוב במיוחד בימי מלחמה אלה.
מבצע 'שאגת הארי' נפתח במהלומה אדירה על אויבינו. כולם התמלאו רוממות רוח, וראו ממש את יד ה' הגדולה המכה באויבינו מתוך ניסים ונפלאות.
אבל אחר כך, מגיעים גם הקשיים, טילים שנופלים, יהודים שנפגעים ל"ע, אזעקות באמצע הלילה ועוד. קטנות וגדלות משמשים בערבוביא.
וזו נקודת המבחן שלנו. האם נשאר רק בשאלות ובקושיות, נרכין מבט אל הילד הקטן שבנו ונחפש להרגיע אותו, ונתייאש מהאמונה בגאולה הגדולה?
או שנסתכל על הישועות והניסים הגדולים, נסתכל על הגאולה האדירה שמתרחשת מול עיניו, ואז... נפתח את הדלת, ואליהו יתגלה...
במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















