ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הגדה של פסח
נוהג היה רבי אברהם מרדכי לערוך בתחילה את הסדר בביתו, ובהמשך הלילה להצטרף אל הסדר של אביו הצדיק.
שנה אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי, והגיע באיחור לסדר של אביו. שאל רבי יצחק מאיר את בנו לפשר האיחור. התנצל רבי אברהם מרדכי ואמר: הנכד, שבאותה תקופה היה עדיין ילד קטן, בכה מאוד וביקש שאראה לו את אליהו הנביא. נאלצתי להתעכב כדי להרגיע אותו, ולכן איחרתי.
התפלא רבי יצחק מאיר ושאל: 'ומדוע באמת לא הראית לו את אליהו הנביא?'
סיפור זה גונז בחובו מסר חשוב מאוד לתהליך הרוחני שעלינו לעבור בליל הסדר, והשנה הזאת, לעת מלחמה, מסר זה מתאים בדיוק לאופן שבו עלינו להסתכל על המאורעות שאנו חווים.
כל יהודי יודע שלזכות באופן אישי לגילוי אליהו זו מעלה גדולה ועצומה, "אשרי מי שראה פניו בחלום, אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום". כל יהודי גם יודע, שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה הכללית, כפי שנאמר בהפטרת שבת הגדול "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול...".
בסיפור, הילד הקטן, ה'שפת אמת' האמין שביכולתו לראות את אליהו הנביא, ובמלים אחרות הוא מאמין שהוא זכאי באופן אישי לגילויים רוחניים גדולים ועצומים, וגם מאמין שעם ישראל זכאי כבר לבשורת הגאולה.
כולנו יודעים, שזה מתאים לילד...
הבעיה היא, שהמבוגר כבר לא מאמין... הוא מנסה להרגיע את הילד...
ויש עוד בעיה, שברגע הגדול שבו אפשר לזכות לראות את אליהו הנביא, ולהתבשר בבשורת הגאולה, המבוגר מחמיץ את הרגע הגדול ומתעסק בקטנות, הוא עסוק בלהרגיע בכי של ילד קטן...
אבל בעל חידושי הרי"מ, מלמד אותנו, שבליל הסדר, אנו צריכים להפסיק להתעסק בבעיות הקטנות, להתמלא בתמימות של הילדים הקטנים, להאמין שבאופן אישי ובאופן כללי שאנו כבר זכאים לגילוי אליהו, ואז באמת נפתח לו את הדלת ונזכה לראות אותו, והגאולה תפסיק להתעכב ולהתאחר...
את התהליך המוביל לתודעה זו אנו עוברים במהלך ההגדה, והוא מקביל לתהליך שעם ישראל עובר מיציאת מצריים ועד הגאולה השלימה.
הספרדים נוהגים לפתוח את ההגדה כגרסת הרמב"ם "בבהילו (בבהילות) יצאנו ממצריים". וכל הנוסחאות של כל העדות, עוסקות בתחילת ההגדה בדיבור על המצה – "הא לחמא עניא, די אכלו אבהתנא בארעא דמצריים... (זה לחם עוני, שאכלו אבותינו במצריים)".
כלומר, בתחילת ההגדה חשוב לנו להדגיש שגאולת מצריים הייתה במהירות וכביכול מתוך הפתעה כעין בהלה. גם המצות מסמלות עניין זה, שהרי הם מסמלות את העובדה שגורשו ממצריים במהירות, ולא הספיק בצקם להחמיץ.
ובאמת, זו מהותה של גאולת מצריים, שהיא במהירות ודילוג, שהרי את המצות אכלו בני ישראל כבר בפסח מצריים, לפני שנגאלו ולפני שגורשו. זו גם משמעות המילה 'פסח' – מלשון 'דילג', כי זו גאולה של דילוג. עדיין לא היינו ראויים לגאולה, שהרי היינו שקועים ב- מט' שערי טומאה, וכבר גאלנו ה'.
וכך לא שאלו שאלות, הגאולה באה בחטף, נושענו ונגאלנו.
אבל אחרי גאולה כזו, מתחיל מסע ארוך של הפנמת ומימוש החרות והגאולה. וכך יש בעיות וקשיים, וישועות קטנות וגדולות, וטענות ומענות של עם ישראל במדבר, וחוזר וחלילה, ועם ישראל צועד אט אט אל גאולתו העתידית.
וכך גם בהגדה, אנו מתחילים ושואלים שאלות – 'מה נשתנה', ומספרים על הבעיות ועל הישועות, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", חוזרים לעבדות ולחרות, ל"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", מתפתלים עם כל סוגי השאלות של הבנים, ועונים להם תשובות.
אך בסוף, אחרי כל השאלות והתשובות, אנו מגיעים לכך שה' מושיע אותנו בואכה הגאולה השלימה, ואנו מברכים אותו גם על הגאולה של הדור בו אנו שרויים, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל...".
ואז... מוזגים את הכוס של אליהו הנביא, הרומזת לגאולה העתידה, ועלינו לפתוח את הדלת, להשתחרר מכל השאלות והבעיות הקטנות, ולהאמין שהגאולה בפתח...
המסר הזה חשוב במיוחד בימי מלחמה אלה.
מבצע 'שאגת הארי' נפתח במהלומה אדירה על אויבינו. כולם התמלאו רוממות רוח, וראו ממש את יד ה' הגדולה המכה באויבינו מתוך ניסים ונפלאות.
אבל אחר כך, מגיעים גם הקשיים, טילים שנופלים, יהודים שנפגעים ל"ע, אזעקות באמצע הלילה ועוד. קטנות וגדלות משמשים בערבוביא.
וזו נקודת המבחן שלנו. האם נשאר רק בשאלות ובקושיות, נרכין מבט אל הילד הקטן שבנו ונחפש להרגיע אותו, ונתייאש מהאמונה בגאולה הגדולה?
או שנסתכל על הישועות והניסים הגדולים, נסתכל על הגאולה האדירה שמתרחשת מול עיניו, ואז... נפתח את הדלת, ואליהו יתגלה...
במהרה בימינו אמן!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה זה בכלל אמונה?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חכמת התורה וחכמות החול
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
בדיקת קורונה בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
