ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
מחלוקות היו תמיד חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית - יהודית, עזרו לברר את הנושאים שעמדו על הפרק והעשירו את עולמנו הרוחני. הבנת כל צדדי המחלוקת מאפשרת העמקה מצד אחד והבנה וראיה כוללת מאידך. כל זה בתנאי, שהבסיס עליו היא מושתתת הוא האחדות ("כולנו באותה סירה"), שאיננה מחייבת אחידות.
בירור ענייני לגופו של הנאמר והקשבה לדברי האחר-כן! השמצות אישיות ואי שמירה על כבודו של האומר, מי שלכאורה נמצא בצד האחר – לא! ועוד פעם, לא!!! ק"ו, לא גזל ולא פגיעה ברכוש ועוד יותר בגוף.
בדברינו אלה ננסה להאיר ולהעיר את כל חלקי העם, בחומר למחשבה.
דתן ואבירם שהתנגדו להנהגתו של משה, עוד בתחילת דרכו (כפי שיבואר בהמשך הדברים), מאשימים אותו בפרשתנו "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
משה, העניו מכל אדם, פונה אל הקב"ה ומבקש: "וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם טו). ננסה להבין את עומק טענותיו:
א. "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי". המדרש מסביר: "נקי כפים. זה משה, שנאמר לא חמור אחד מהם נשאתי" (מדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור כד). מדרש זה מסביר כמה נזהר משה רבינו מלהנות מממון שאינו שלו, גם במקרים שעל פי הנוהג הרגיל, המנהיג היה נוהג אחרת. ק"ו, שמשה רבנו היה מקפיד שלא לפגוע ולהשחית רכוש שאיננו שלו. משה נהג כך ביחס לכל אדם. נחזק את שיטתו של משה שהצהיר שרכושו של השני היה באופן מוחלט מחוץ לתחום לגביו, מהמעשה שנזכר בפרק אלו מציאות: "מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא (לאחד מאורחיו של רב חסדא (רש"י) נגנב גביע כסף), חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה (ראה רב חסדא שאחד מתלמידיו מנגב את ידיו בבגד של חברו). אמר (רב חסדא): היינו האי (זה הגנב) דלא איכפת ליה אממונא דחבריה (שהרי במעשהו הוכיח שלא אכפת לו להשתמש בממון חברו, אפילו שלא גרם במעשהו כל נזק ממוני) (בבא מציעא כד ע"א). תלמיד זה, אי אפשר להגדירו כנקי כפיים, הוא לא הלך בדרכו של משה רבינו.
משה רבינו ממשיך, "מגביה את הרף" ומדגיש שאפילו באנשים שחלקו עליו, וגם ניסו לפגע בו בצורה חמורה ביותר, הוא לא פגע.
ב. "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". מביא החזקוני "על שהלשינוני על הריגת המצרי" (חזקוני שם). דברי החזקוני מבוססים על דברי רש"י, בפירוש הפסוקים הבאים: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (לא התעלם מהחובה של נשיאה בעול) וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים (דתן ואבירם - רש"י) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר..." (הם, דתן ואבירם, הלשינו עליו - רש"י) (שמות ב, יא-טו).
חסימת כבישים היא גזל זמן וגזל ממון שאי אפשר להשיבו, היא הרמת יד שפוגעת, ולעתים קרובות גם גובלת בפיקוח נפש. אסור על פי ההלכה לאף אחד להשתמש בכלי זה. לא לשם מחאה ובוודאי לא כדי להשיג מטרה כלשהי. מדינת חוק חייבת לאכוף זאת, בצורה שווה, על כולם. אלימות בהפגנות שכוללת פגיעה ברכוש ציבורי, היא כנגד ההלכה ואין לה כל תירוץ. הרמת יד כמפורש בכתוב, "מזכה" בתואר "רָשָׁע". התפרצות לרשות היחיד היא גזל מכל בחינה, הגדרה שיש לה השלכות חמורות ביותר מבחינה הלכתית.
כל מי שנוהג במנהגים אלה, או נותן הוראה לבצעם, מרים יד ב"תורת משה".
נסיים בחזרה אל דברי הפתיחה, שאמורים לשמש כהנחיה לכל מחלוקת בתוך עם ישראל. נשתדל לעשות כל מאמץ לנהל ויכוח ציבורי על פי עקרונות אלה. נתפלל שהקב"ה יהיה בעזרנו ונצליח לשמור על אחדותנו. נמשיך לברר כל נושא לעומקו בלשון מכבדת ונשתדל להקשיב לצד השני מתוך הערכה ובאהבה, כמו שלימדנו אהרון שהיה אוהב את הבריות, מקרבן לתורה ועושה שלום גם בין ישראל לאביהם שבשמים.
כל התנהגות שלא מסוג שכזה עלולה לחסום את התפילות להצלחת עם ישראל.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
אי אפשר לבד!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
