ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
מחלוקות היו תמיד חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית - יהודית, עזרו לברר את הנושאים שעמדו על הפרק והעשירו את עולמנו הרוחני. הבנת כל צדדי המחלוקת מאפשרת העמקה מצד אחד והבנה וראיה כוללת מאידך. כל זה בתנאי, שהבסיס עליו היא מושתתת הוא האחדות ("כולנו באותה סירה"), שאיננה מחייבת אחידות.
בירור ענייני לגופו של הנאמר והקשבה לדברי האחר-כן! השמצות אישיות ואי שמירה על כבודו של האומר, מי שלכאורה נמצא בצד האחר – לא! ועוד פעם, לא!!! ק"ו, לא גזל ולא פגיעה ברכוש ועוד יותר בגוף.
בדברינו אלה ננסה להאיר ולהעיר את כל חלקי העם, בחומר למחשבה.
דתן ואבירם שהתנגדו להנהגתו של משה, עוד בתחילת דרכו (כפי שיבואר בהמשך הדברים), מאשימים אותו בפרשתנו "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
משה, העניו מכל אדם, פונה אל הקב"ה ומבקש: "וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם טו). ננסה להבין את עומק טענותיו:
א. "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי". המדרש מסביר: "נקי כפים. זה משה, שנאמר לא חמור אחד מהם נשאתי" (מדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור כד). מדרש זה מסביר כמה נזהר משה רבינו מלהנות מממון שאינו שלו, גם במקרים שעל פי הנוהג הרגיל, המנהיג היה נוהג אחרת. ק"ו, שמשה רבנו היה מקפיד שלא לפגוע ולהשחית רכוש שאיננו שלו. משה נהג כך ביחס לכל אדם. נחזק את שיטתו של משה שהצהיר שרכושו של השני היה באופן מוחלט מחוץ לתחום לגביו, מהמעשה שנזכר בפרק אלו מציאות: "מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא (לאחד מאורחיו של רב חסדא (רש"י) נגנב גביע כסף), חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה (ראה רב חסדא שאחד מתלמידיו מנגב את ידיו בבגד של חברו). אמר (רב חסדא): היינו האי (זה הגנב) דלא איכפת ליה אממונא דחבריה (שהרי במעשהו הוכיח שלא אכפת לו להשתמש בממון חברו, אפילו שלא גרם במעשהו כל נזק ממוני) (בבא מציעא כד ע"א). תלמיד זה, אי אפשר להגדירו כנקי כפיים, הוא לא הלך בדרכו של משה רבינו.
משה רבינו ממשיך, "מגביה את הרף" ומדגיש שאפילו באנשים שחלקו עליו, וגם ניסו לפגע בו בצורה חמורה ביותר, הוא לא פגע.
ב. "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". מביא החזקוני "על שהלשינוני על הריגת המצרי" (חזקוני שם). דברי החזקוני מבוססים על דברי רש"י, בפירוש הפסוקים הבאים: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (לא התעלם מהחובה של נשיאה בעול) וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים (דתן ואבירם - רש"י) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר..." (הם, דתן ואבירם, הלשינו עליו - רש"י) (שמות ב, יא-טו).
חסימת כבישים היא גזל זמן וגזל ממון שאי אפשר להשיבו, היא הרמת יד שפוגעת, ולעתים קרובות גם גובלת בפיקוח נפש. אסור על פי ההלכה לאף אחד להשתמש בכלי זה. לא לשם מחאה ובוודאי לא כדי להשיג מטרה כלשהי. מדינת חוק חייבת לאכוף זאת, בצורה שווה, על כולם. אלימות בהפגנות שכוללת פגיעה ברכוש ציבורי, היא כנגד ההלכה ואין לה כל תירוץ. הרמת יד כמפורש בכתוב, "מזכה" בתואר "רָשָׁע". התפרצות לרשות היחיד היא גזל מכל בחינה, הגדרה שיש לה השלכות חמורות ביותר מבחינה הלכתית.
כל מי שנוהג במנהגים אלה, או נותן הוראה לבצעם, מרים יד ב"תורת משה".
נסיים בחזרה אל דברי הפתיחה, שאמורים לשמש כהנחיה לכל מחלוקת בתוך עם ישראל. נשתדל לעשות כל מאמץ לנהל ויכוח ציבורי על פי עקרונות אלה. נתפלל שהקב"ה יהיה בעזרנו ונצליח לשמור על אחדותנו. נמשיך לברר כל נושא לעומקו בלשון מכבדת ונשתדל להקשיב לצד השני מתוך הערכה ובאהבה, כמו שלימדנו אהרון שהיה אוהב את הבריות, מקרבן לתורה ועושה שלום גם בין ישראל לאביהם שבשמים.
כל התנהגות שלא מסוג שכזה עלולה לחסום את התפילות להצלחת עם ישראל.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
