ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע".
כך מלמדת אותנו המשנה במסכת אבות (ה יט).
הברייתא באבות דרבי נתן מסבירה: "נפש רחבה מנין שנאמר "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" וכו' (במדבר כ"ד יג)" (נוסחא ב פרק מה) לפי זה נפש רחבה פירושה - חמדנות.
בפרשה הקודמת (חקת) קראנו את שירת הבאר, בארה של מרים (עיינו בתרגום יונתן), שהנהיגה את עם ישראל במדבר יחד עם אחיה משה ואהרון. שם מצינו: "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כ"א יז-יח). אם כך, מי הם הנדיבים.
דוד המלך מבקש: "הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" (תהילים נ"א יד). פסוק זה מופיע בפרק התשובה של דוד המלך שנכתב לאחר שדוד קיבל את התוכחה של נתן הנביא, בעניין בת שבע ואוריה.
מהי רוּחַ נְדִיבָה?
פירש רש"י (ור"י מטראני בעקבותיו) "לשון נדיבות קצינות". לפי זה נדיב=קצין=מנהיג.
דוד המלך ביקש, בזכות תשובתו הכנה, שלא יפסיד את מעמדו כמנהיג, בעקבות האירועים הקשים שהיה מעורב בהם.
פרשנות זו מסבירה גם את הפסוק בשירת הבאר ואת התקבולת (המשולשת) חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, שר=נדיב=מחוקק.
בזכות רש"י נבין גם את הפסוקים הבאים:
"מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים " (שמו"א ב' ח)
"לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב" (שיר השירים ו' יב)
"מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שם פרק ז' ב)
"נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" (תהילים מ"ז י).
אי אפשר להתעלם מכך שנדיבות בפשטות משמעותה נתינה, כמו בביטוי נדיב לב: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיקֹוָק" (שמות ל"ה כב).
לכן, הרד"ק מפרש את הפסוק בתהילים: "רוח נדיבה תסמכני, היא רוח הקודש שֶׁמְּנַדֶּבֶת דברי שיר ושבח לאל יתברך, והיא בעלת רצון טוב". (עיינו גם בלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ו ה"ד). לפירושו, דוד ביקש שרוח הקודש לא תעזוב אותו והוא יוכל להמשיך ולשורר באמצעותה.
דמותו של המנהיג האידאלי המשתקפת מתוך הבנה זו, היא אדם, שאומנם נמצא בעמדת כח-הנהגה-שררה, אבל גם כשהוא עומד בניסיון גדול, הוא נשאר נדיב במהותו. הכח והעוצמה, דווקא הם שמאפשרים לדעת לוותר, לדעת לשתף ולדעת לחלוק עם אחרים.
אם כך, לבניו של אברהם אבינו, השואפים להיות מתלמידיו: "רחמנים ביישנים וגומלי חסדים", מגיעים מנהיגים נדיבי לב. בעלי יכולת הנהגה כמו משה, אהרון ומרים, המוכנים לתרום מאונם ומהונם למען הכלל, לוותר ולחלוק. בעלי עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה.
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים שכאלה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
