בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • ימים נוראים
  • ראש השנה
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
ב"ה אלול תשפ"ו הרב חגי פינחס בר-גיורא מדוע לא תוקעים בשופר בשבת? " אמר הקב"ה ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות- כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות- כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה בשופר..."(ראש השנה ט"ז.) לא באר למה אומרים שופרות משום שזה ברור כי האמירה היא בשבת זכרון לתרועה. מתני:" יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה "(ראש השנה כ"ט:). גמ' מנה"מ אמר רבי לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא כתוב אחד אומר)ויקרא כג, כד" ( שבתון זכרון תרועה מקרא קדש, כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם אשה לה' " וכתוב אחד אומר )במדבר כט, א)" כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם, ועשיתם עולה..." לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת כאן ביום טוב שחל להיות בחול. אמר רבא אי מדאורייתא היא במקדש היכי תקעינן? ועוד הא לאו מלאכה היא דאצטריך קרא למעוטי?... אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה... שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"ר..."(ראש השנה כ"ט, ב') - לפי מסקנת הבבלי לא תוקעים בשבת בגלל חשש מרבנן. לכן מובן למה אנו גם זוכרים וגם תוקעים כי התורה ציוותה לעשות את שניהם תמיד. [וזה כרבי עקיבא שלומד מ" זכרון תרועה " - שצריך לומר זכרונות ושופרות תמיד(שם, ל"ב.)] הירושלמי(ראש השנה ה', א'. וכן מדרש רבה ) נשאר בחילוק בין שבת ליום חול ומקשה:" מעתה אף במקדש לא ידחה? ... תני רשב"י (שם) " והעשיתם " במקום שהקרבנות קריבין. כוונת הירושלמי שהאיסור לתקוע בשבת הוא מהתורה והסיבה שתוקעים במקדש היא משום שצמוד ליום תרועה כתוב ועשיתם עולה שזה מלמדינו שבמקום שמקרבים עולה גם בשבת - תוקעים. (לעומת זו לזכרון תרועה לא צמוד והקרבתם אלא כל מלאכת עבודה לא תעשו שזה חוץ למקדש. הכלי יקר מדייק ש"עשיתם" מורה על עשיה בפועל במקדש ואילו "והקרבתם" מורה על קירבה לה' שנעשית גם בתפילה חוץ למקדש) " וא''ר יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה ..."(ראש השנה ט"ז:) ומביא התו"ס:" שאין תוקעין בתחלתה. מפרש בהלכות גדולות לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא ". המשך חכמה מבאר שאונס פוטר אבל לא נחשב כמו שנעשה מעשה, לכן כאשר לא תוקעים, גם מחמת אונס, לא עולה זיכרוננו לפני ה' לטובה. לעומת זאת כאשר אנו מוכנים שלא יעלה זכר עקדת יצחק בתקיעה מחשש חילול שבת - עולה זיכרוננו לטובה לפני ה'. מתני' העובר לפני התיבה ביו''ט של ר''ה השני מתקיע... . גמ' ... תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין מקדימין למצות אמר רבי יוחנן בשעת גזרת המלכות שנו: (ראש השנה ל"ב:). רש"י מבאר:" בשעת גזרת המלכות שנו. אויבים גזרו שלא יתקעו והיו אורבין להם כל שש שעות לקץ תפלת שחרית לכך העבירוה לתקוע במוספין ". התו"ס מבאר:" בשעת גזרת המלכות שנו. ואע''פ שבטלה גזרת המלכות לא עבדינן כדמעיקרא אע''ג דזריזין מקדימין למצות דחיישינן שמא יחזור דבר לקלקולו ". לפי זה מעיקר הדין צריכים לתקוע בשחרית ורק בגלל גזרה תוקעים במוסף. לעומת זה הירושלמי(ראש השנה ה', ח') לומד מהסמיכות בפסוק שהתקיעות צריכות להיות במוסף. א"ר אחא בר פפא קומי ר' זעירה שנייא היא שמצות היום במוסף. א"ר תחליפה קיסרייא קרייא אמר כן (במדבר כח) יום תרועה ועשיתם. " ואמר רבי יצחק ...למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן "(ראש השנה ט"ז.:) ברי"ף(ראש השנה פרק ד'):"...נהגו העם לתקוע כשהן יושבין..." וברמב"ם(שופר ג', י') נפסק:"...אחר שקוראין בתורה ומחזירין הספר למקומו- יושבים כל העם ואחד עומד ומברך...לשמוע קול שופר...". בעל התורה תמימה מבאר שהסיבה שתקנו תחילה לשבת בתקיעות לפני מוסף היתה כדי שיבינו שעיקר התקיעות הוא על סדר תפילת מוסף בעמידה. והיות שזה נהיה מובן לכן נוהגים לעמוד בכל התקיעות. " ר' לעזר בי ר' יוסה בשם ר' יוסי בר קצרתא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר להן הקב"ה מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה "(ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח')
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il