ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
מדקתני אף על פי שאין עליו ולא קתני רבי אלעזר אומר אם נתנו לה בפני עדים כשר ואם לאו פסול והולד ממזר אלמא משמע דרבי אלעזר נמי בעדי חתימה סגי ליה.
והנה לן, מדייק הר"ן מלשון המשנה ממש כדיוק אותו דורשים רבינו אפרים והרא"ש.
עדי חתימה לתיקון עולם
נחזור לביאור בעניין עדי החתימה בגט. דעת הרי"ף שמדין זה של תיקון עולם אנו למדים שעדי חתימה מועילים אף ללא עדי מסירה. והזכרנו דעות הראשונים החולקים ואומרים שאין הם מועילים בלבד אלא יש צורך בעדי מסירה. אך אם כן כיצד מכשירים את הגט? והנה מצאנו שני כיוונים בראשונים בביאור העניין – שיטת התוס' ורא"ש ושיטת הר"ן.
שיטת תוס'
לדעת התוס' אכן לא צריך עדי חתימה משום שאנו מניחים שהיו עדי מסירה ובלשון התוס' - 'דמסתמא בהכשר נעשה', וכן כתב הרא"ש במפורש:
דכיון שהגט בידה ועדים חתומים בו תלינן דמסתמא בהכשר נעשה גם בעדי מסירה דהכל יודעין דאין דבר שבערוה פחות משנים ואי אפשר להתיר אשת איש אם לא נמסר לה הגט בפני שנים להתירה לשוק.
אמנם צריך עוד ביאור בהנחה זו, כיצד משלימים את הפער שבין חתימה בכשרות לנתינה עפ"י אומדנא?! מבאר הנחלת משה:
ההסבר היא דאנן סהדי דכשהבעל רוצה לגרש את אשתו משתדל שיהי' הגט כשר בלי שום חשש דאינו רוצה להכשיל אנשים באיסור אשת איש, וכן אם שולח הגט ע"י שליח משתדל השליח שימסר הגט כדין בפני עדי מסירה כדי שלא יכשלו אנשים באיסור אשת איש. ורק אנחנו צריכין לחשוש שמא האשה כתבה את הגט בעצמה דיש לה נגיעה בגלל שהיא רוצה להינשא לאחר וכיון דאיכא עדי חתימה א"כ אנן ידעינן שהבעל כתב את הגט וממילא אנן סהדי שנכתב ונמסר בכשרות.
כלומר, כאשר רואים שיש גט כשר כראוי, אזי יש אנן סהדי שהבעל לא ירצה להכשיל אף אחד באיסור חמור, ועל כן ברור שהוא גם הביאו בכשרות עם עדים. ונראה לי דאנן סהדי זה מבוסס על הא דקיי"ל דאין אדם חוטא ולא לו (ב"מ ה, ב), והרי הבעל יכול לשאת אחרת גם ללא גירושין (כמובן בעיקרון בלבד ולפני חדר"ג). אך ביחס לאשה המדובר הוא שתרצה להרויח לעצמה חיים נוחים יותר ועל כן חוששים כאן לזיוף.
אך אכתי יש נקודה אחת שלא מוסברת דיה והיא מדוע אנו מניחים שהבעל אכן הביא את הגט ולא היא לקחה אותו מעצמה. וחשבתי שהסיבה היא שהגט הוא דבר בעל ערך גדול מכדי שהבעל יכין אותו כראוי ולא ישמור אותו כראוי. בדומה לצ'ק פתוח שלא סביר שאדם יאבד, אלא ידאג היטב לשמרו. ואחר כך ראיתי לי סמך מדברי הגמרא ורש"י המגדירים גם לבעל את הגירושין כפורענות, ולכן לא יקדים לתת אותו (יח, א ושם ברש"י ד"ה לא מקדים). ומאותה עמדה של פורענות נראה שלא יתן לאשתו להביאו למצב של גירושין ללא כוונתו – ועל כרחך הבעל הוא זה שהביא את הגט לאשתו.
שיטת הר"ן
הר"ן מבאר באופן אחר, שמא כך סובר בדברי הרי"ף ושמא חולק על הרי"ף ואלו הם דברי עצמו:
אבל מה שנראה לי בזה ... מאי דמודה ר"א דעדי חתימה מהני היינו משום דס"ל שהמסירה כורתת כל שיש בשעתה עדים בין שהם מעידים על המסירה עצמה או על גוף הדבר. ומעתה מה שמודה ר"א דגט החתום בעדים כורת אף על פי שלא נתן בעדי מסירה...לאו משום דס"ל דעדי חתימה כרתי אלא שהמסירה כורתת מכיון שיש עדים על עיקר הדבר דהוו להו עדי חתימה כעדי מסירה שהרי הגט יוצא מתחת ידה בעדים הללו ובידוע שהבעל מסרה לה ונמצאו כאילו הן עצמן מעידים על המסירה.
יש להבחין בין דברי הר"ן לתוס'. לפי התוס' עדי החתימה מייצרים אנן סהדי שהיו בפועל עדי מסירה, אך לפי הר"ן אפילו לא היו בפועל עדי מסירה כלל, אכתי הגט כשר משום שעדי החתימה משמשים כעדי מסירה. דהיינו עדי המסירה הם היחידים הפועלים את הגט, וזה מתאים למה שכתב הרי"ף שעדי מסירה עיקר. אך מה שצריכים עדי המסירה לפעול, ניתן לפעול גם ע"י עדי חתימה. כך ביאר ר' שמואל (שיעורי ר"ש ד, א):
והנה כבר בארנו לעיל בס"ק מ"ד בדברי הר"ן ב' אופנים, דהקצות החשן בסי' מ"ב באר בשיטת הר"ן דהוא משום דע"י חתימתן אנן סהדי שמסר לו, וזה חשוב כעידי מסירה, וכ"כ עוד בסי' רמ"א סק"א, יעו"ש, ועוד בארנו בדברי הר"ן באור אחר, דזהו דין השטר דחשיב שהעדים החתומים על השטר מעידים על הגרושין אף שאינם רואים כלום, ומשום דחשיב דבחתימתם מעידים דבשעה שיראו גט זה בידה ה"ז ראיה על הגרושין.
וצריך לברר יותר בכוונת הר"ן, מה פירוש מעידים על גוף הדבר – או ראו את המסירה או לא ראו? ונראה שכמובן גם בגיטין צריכים עדים, כמו כל דבר שבערווה, אלא כאשר יש עדים על החתימה עצמה אזי ודאי לנו שנמסר הגט ע"י הבעל, ובזה יוצאים ידי התנאי של שני עדים כשרים בדבר שבערווה. וביאור לדברים אלו מצאתי בקובץ שיעורים (ב"ב, אות תקצט):
וכ"ז אם נפרש דעדות החתימה היא על ציווי הבעל, אבל מלשון תוס' כאן "עיקר עדותו אינה אלא שזה השטר מסר לוה למלוה", היינו כיון שלא חתם אלא בציוויו של לוה, ועכשיו השטר ביד מלוה, א"כ ידוע לנו על ידי חתימתם שהלוה מסר למלוה, ונמצא שכל עדותן היא על המסירה, וע"ז הרי יש לנו שני עדים, דכיון שכל אחד מעיד שנצטוה לחתום ממילא הוא מעיד על המסירה, והא דצריך בזה לדין צירוף, והא הוי כשני עדים ממש אפילו לת"ק דריב"ק, דזה מיקרי לא ראו כאחת, כיון דידיעת המסירה היא על ידי ציווי על החתימה לשני עדים, וזה לא ראו שניהן כאחד.
שורש המחלוקת
ונראה להסביר את מחלוקת עדי חתימה או מסירה על פי תוס' ור"ן בשני אופנים:
א. תפקיד חתימת העדים בשטר – לפי תוס' העדות הכתובה בשטר היא על רצון הבעל לגרש, ומזה נדע רק על רצינות כוונתו, אך לא נדע על המסירה בפועל, ואעפ"כ בזה סגי כי אנו עושים השלמה לסיפור ומבינים שנתן גם בעדים. אך לפי הר"ן (והוא גם שיטת התוס' המובא בקו"ש) יש לומר שחתימת העדים עדות היא על המסירה בפועל ולא על הציווי לכתוב גט, ועל כן חתימת העדים היא במקום עדי הראיה.
בניסוח אחר אפשר להסביר את שיטת הרי"ף שעיקר כח הגט הוא במה שיוצר ראיה לימים רבים שהאשה התגרשה, וממילא העדים החותמים המהווים כוח זה פועלים כשם שפועלים עדי ראיה.
ב. מה מסיקים מראיית הגט אצל האשה – לפי התוס' מסיקים שהוא נתן בהכשר גמור ע"י עדים. אך לפי הרי"ף מה שניתן להסיק הוא שהבעל בוודאי מסר ולא היא לקחה לעצמה. ויתכן שחילו של הרי"ף מכך שקשה על טענת ההכשר הודאי, הרי יש כאן ריעותא שהוא עצמו טוען שהגט לא היה בהכשר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









