ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כיום יש פיקוח על גזי הפליטה שגורמים לאפקט החממה באמצעות חקיקה והוראות מנהלתיות. אינני מומחה לנושא, אבל אפילו למי שאיננו בקי, ברור ששאלת האקלים ראויה לתשומת לב ולהתעניינות.
התורה בוודאי דורשת מאתנו להקפיד בכל הנוגע לאחריות שלנו לכוכב הלכת הזה. אנחנו מצווים לנצל את השפע שהוא מעמיד לרשותנו ולפתח את משאביו, אך עלינו להיזהר שלא לגרום לו נזק או להרוס אותו. התחשבות בעולם, במרכיביו הדוממים והחיים גם יחד, היא אחד מערכי היסוד של היהדות.
התלמוד אומר לנו שעלינו לשמר ולחדש את משאבי העולם - אילנות ואוצרות טבע אחרים - לטובתם של הדורות שיבואו אחרינו. הדאגה לסביבה החומרית שלנו היא, אם כן, עניין שזוכה לדגש בחיים היהודיים, לפחות להלכה, אם עוד לא, למרבה הצער, למעשה. מן ראוי שמנהיגים רוחניים ופוליטיים יעשו מאמצים גדולים יותר בתחום זה.
על אף שסוג כזה של דאגה לאקלים חשוב מאוד, אני מבקש לדון בדאגה באקלים מסוג אחר - לבקרה שלנו על התוכן של החומר שמודפס, משודר ונידון בפומבי.
התלמוד מלמד אותנו שבמדינה יהודית אנחנו מצווים להתקין שלטי דרך מכוונים וברורים שיכוונו רוצח שרצח בשגגה לעיר מקלט שבה יוכל להישאר עד מות הכהן הגדול בישראל.
רבנים מתקופות מאוחרות יותר שאלו מדוע אין מצווה להציב שלטים מכוונים בדרך לירושלים למען היהודים שעולים למקדש לחגוג את שלושת הרגלים.
התשובה שלהם היתה שהשילוט לעיר המקלט היה עניין של בקרת אקלים. התורה לא רצתה שהרוצח יעצור בדרך וישאל אנשים איך מגיעים לעיר המקלט, כדי שאנשים לא ידברו על מקרי רצח ועל רוצחים בארוחת הבוקר שלהם. שכן, בסופו של דבר, בגלל שיחות כאלה היה הרצח נעשה לנושא שגרתי ויומיומי, ובסופו של דבר, הילוכו של הרצח עצמו במרחבינו הציבוריים היה יכול להיהפך לאירוע שאיננו בולט, למעשה שבשגרה, להתרחשות מקובלת כמעט בחברה היהודית. ירושלים, לעומת זאת היתה נושא ראוי לשיחה ולהתעניינות. התורה רצתה שאנשים יעצרו וישאלו איך מגיעים לירושלים, ובכך יהפכו את עיר הקודש לנושא יומיומי במחשבה ובשיחה. הדבר יגדיל את תחושות הייחוד, הקדושה והשליחות של החברה היהודית. כך יקל עלינו לשלוט באופן חיובי באקלים של השיחה ושל תחומי העניין בחברה שהתורה תובעת ממנה קדושה בהתנהגות ובהתייחסות.
התקריות המבישות והראיונות בעניין נשיא המדינה ויועצה המשפטי ששלטו בתקשורת בזמן האחרון הם בעיני דוגמה להיעדר בקרת אקלים בחברה שלנו. לא כל פרט מפורש צריך להופיע בעיתון. אנשים רבים הפסיקו להביא עיתונים הביתה כי לא רצו שילדיהם ייחשפו לתוכנם. "זכות הציבור לדעת" היא תירוץ לתכני זימה ולפרטים שאין בהם שום צורך.
העיתונות החילונית לועגת לעיתונות החרדית שלא מדווחת על אירועים כאלה בפירוט. לדעתי, העיתונים האלה נוהגים בתבונה. רצח, אלימות, פריצות מינית, שחיתות ופשיעה, כולם זוכים, בעקיפין, להאדרה באמצעות הפרסום האינסופי שהם מקבלים והופכים לבסוף למעשים מקובלים.
יודע אני היטב שהדברים האלה הם חלק מהחיים, אבל עיסוק מופרז בהם שנובע מתוך התעניינות חולנית רק מגביר את ההתעניינות ובסופו של דבר עוזר להם להפוך לנורמות מקובלות בחברה שלנו. "כל מה שהוא חדשות ראוי לדפוס" - היתה הסיסמה פעם. היום ההגדרה של "ראוי לדפוס" הידרדרה במידה ניכרת.
התורה דורשת מכולנו אמות מידה גבוהות. מה שאנחנו אומרים בשיחות היומיומיות שלנו יוצר את האקלים וקובע את האווירה בחברה שאנחנו חיים בה. כולנו צריכים לתמוך בהפעלת אמצעים שונים של בקרת אקלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
