ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כיום יש פיקוח על גזי הפליטה שגורמים לאפקט החממה באמצעות חקיקה והוראות מנהלתיות. אינני מומחה לנושא, אבל אפילו למי שאיננו בקי, ברור ששאלת האקלים ראויה לתשומת לב ולהתעניינות.
התורה בוודאי דורשת מאתנו להקפיד בכל הנוגע לאחריות שלנו לכוכב הלכת הזה. אנחנו מצווים לנצל את השפע שהוא מעמיד לרשותנו ולפתח את משאביו, אך עלינו להיזהר שלא לגרום לו נזק או להרוס אותו. התחשבות בעולם, במרכיביו הדוממים והחיים גם יחד, היא אחד מערכי היסוד של היהדות.
התלמוד אומר לנו שעלינו לשמר ולחדש את משאבי העולם - אילנות ואוצרות טבע אחרים - לטובתם של הדורות שיבואו אחרינו. הדאגה לסביבה החומרית שלנו היא, אם כן, עניין שזוכה לדגש בחיים היהודיים, לפחות להלכה, אם עוד לא, למרבה הצער, למעשה. מן ראוי שמנהיגים רוחניים ופוליטיים יעשו מאמצים גדולים יותר בתחום זה.
על אף שסוג כזה של דאגה לאקלים חשוב מאוד, אני מבקש לדון בדאגה באקלים מסוג אחר - לבקרה שלנו על התוכן של החומר שמודפס, משודר ונידון בפומבי.
התלמוד מלמד אותנו שבמדינה יהודית אנחנו מצווים להתקין שלטי דרך מכוונים וברורים שיכוונו רוצח שרצח בשגגה לעיר מקלט שבה יוכל להישאר עד מות הכהן הגדול בישראל.
רבנים מתקופות מאוחרות יותר שאלו מדוע אין מצווה להציב שלטים מכוונים בדרך לירושלים למען היהודים שעולים למקדש לחגוג את שלושת הרגלים.
התשובה שלהם היתה שהשילוט לעיר המקלט היה עניין של בקרת אקלים. התורה לא רצתה שהרוצח יעצור בדרך וישאל אנשים איך מגיעים לעיר המקלט, כדי שאנשים לא ידברו על מקרי רצח ועל רוצחים בארוחת הבוקר שלהם. שכן, בסופו של דבר, בגלל שיחות כאלה היה הרצח נעשה לנושא שגרתי ויומיומי, ובסופו של דבר, הילוכו של הרצח עצמו במרחבינו הציבוריים היה יכול להיהפך לאירוע שאיננו בולט, למעשה שבשגרה, להתרחשות מקובלת כמעט בחברה היהודית. ירושלים, לעומת זאת היתה נושא ראוי לשיחה ולהתעניינות. התורה רצתה שאנשים יעצרו וישאלו איך מגיעים לירושלים, ובכך יהפכו את עיר הקודש לנושא יומיומי במחשבה ובשיחה. הדבר יגדיל את תחושות הייחוד, הקדושה והשליחות של החברה היהודית. כך יקל עלינו לשלוט באופן חיובי באקלים של השיחה ושל תחומי העניין בחברה שהתורה תובעת ממנה קדושה בהתנהגות ובהתייחסות.
התקריות המבישות והראיונות בעניין נשיא המדינה ויועצה המשפטי ששלטו בתקשורת בזמן האחרון הם בעיני דוגמה להיעדר בקרת אקלים בחברה שלנו. לא כל פרט מפורש צריך להופיע בעיתון. אנשים רבים הפסיקו להביא עיתונים הביתה כי לא רצו שילדיהם ייחשפו לתוכנם. "זכות הציבור לדעת" היא תירוץ לתכני זימה ולפרטים שאין בהם שום צורך.
העיתונות החילונית לועגת לעיתונות החרדית שלא מדווחת על אירועים כאלה בפירוט. לדעתי, העיתונים האלה נוהגים בתבונה. רצח, אלימות, פריצות מינית, שחיתות ופשיעה, כולם זוכים, בעקיפין, להאדרה באמצעות הפרסום האינסופי שהם מקבלים והופכים לבסוף למעשים מקובלים.
יודע אני היטב שהדברים האלה הם חלק מהחיים, אבל עיסוק מופרז בהם שנובע מתוך התעניינות חולנית רק מגביר את ההתעניינות ובסופו של דבר עוזר להם להפוך לנורמות מקובלות בחברה שלנו. "כל מה שהוא חדשות ראוי לדפוס" - היתה הסיסמה פעם. היום ההגדרה של "ראוי לדפוס" הידרדרה במידה ניכרת.
התורה דורשת מכולנו אמות מידה גבוהות. מה שאנחנו אומרים בשיחות היומיומיות שלנו יוצר את האקלים וקובע את האווירה בחברה שאנחנו חיים בה. כולנו צריכים לתמוך בהפעלת אמצעים שונים של בקרת אקלים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












