ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
רש"י מבאר את כל הפרשה על דרך החיוב ומונה אותה בין עשרת הנסיונות שאברהם אבינו עמד בהם ונתעלה כתוצאה מכך. וז"ל:
"לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה".
רש"י איננו מתרץ את פשר נתינתה של שרי לפרעה ומפרש:
"למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות" ללא כל הסבר.
אי אפשר לקבל דברים אלה כפשוטם וגדולי עולם נתחבטו בהסברם. בגלל קוצר היריעה לא נביאם ונסתפק בדברי בעל ה"פני יהושע", נושא כליו של רש"י לאורך הש"ס. וז"ל:
"ובודאי חלילה חולין לחשוב כזאת על אברהם שהיה מקבל מתנות להפקירה לאיסורא ח"ו ..." (כתובות דף סא עמוד א ).
לעומת רש"י, הרמב"ן מתנסח בחריפות גדולה מאוד על פרשיה זו. וז"ל:
"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא".
ננסה למצא את דרכנו בין שני ההרים הגבוהים הללו ולבאר מבחינה הגיונית מדוע וכיצד נוצרה הסיטואציה הקשה של "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה".
כפי שהסברנו פעמים רבות בעבר, אברהם יצחק ויעקב אבות האומה, היו לא רק ראשי משפחה חשובה אלא גם מנהיגים פוליטיים של מחנה גדול מאוד, שמנה עשרות אלפים. מחנה זה נוסד על ידי מי שאברהם ושרה גיירו והביאו תחת כנפי השכינה, כמאמינים ב"אמונת הייחוד".
האבות ניהלו משאים ומתנים מדיניים עם מנהיגי מדינות. מלכים מקומיים מצד אחד ומנהיגי אימפריות מצד שני. אברהם הוא גם מנהיג צבאי היוצא לקרב נגד המנצחים במלחמה הכלל אזורית בין ארבעת המלכים וחמשת המלכים.
לאורך כל התנ"ך שזורה הנחת היסוד כי חתונות היוו מרכיב מרכזי בקשירת יחסים דיפלומטים בין עמים ומדינות. הכלל הוא, כי לעולם הצד החזק הוא הלוקח את נשות הצד החלש. המלך נותן החסות לוקח לרוב את בתו של המלך מקבל החסות. זה פשר חתונת שלמה עם בת פרעה וזה פשר המדרש כי הגר הייתה בתו של פרעה שנשאה לאברהם אחרי המהפך, שהתרחש עם החזרתה של שרי. תהליך זה מתואר גם בדברי דניאל המבשר על המהלכים ההיסטוריים ברוח קדשו וז"ל:
"וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים" (י"א ו).
הביטוי "אחות" בעברית יש לו משמעות ביולוגית שפירושה הוא הורה או הורים משותפים. יש לו משמעות גם בהקשר של "אישות" כמו למשל בפסוק "מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים" (שיר השירים ד' י, עיינו שם גם בפסוקים ט ו יב וכן בה' א). אשורולוגים, כבר הסבירו כי המעבר בין מצב בו שרי היא אשתו של אברהם למצב בו היא אחותו יכול להתפרש גם כגירושין פורמאליים (עיין גם בשו"ת "משנה הלכות" ח"ו סימן רסג בשם הגה"ק מאוסטראווצא זצ"ל (בהסכמתו לספר חי יצחק) שהלכו בכיוון זה בלי להיות בקיאים באכדית וחברותיה). הרעב הכבד בארץ אילץ את אברהם לרדת מצרימה ולנהל עם פרעה משא ומתן דיפלומטי שתוצאותיו היו הכרה של אברהם בעליונותו של פרעה מה שזיכה את פרעה בלקיחת אשה על פי בחירתו מבית אברהם. אברהם שחשש מכך, סידר מראש את הקשר הפורמלי בינו לבין שרי והוריד אותו למדרגת "אחות". אם כך לקיחתה של שרי לבית פרעה מבחינת מעמדה הפוליטי היה מבחינה זו "עליה".
אולי רק כך, ניתן להבין את פשר דברי חז"ל:
"אין לשון ויקח אלא לשון עלוי כמה שנאמר "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (מדרש תנחומא פרשת בחוקותי סימן ג).
כפי שהזכרנו לעייל, סופו של ההליך היה שגם פרעה הבין כי הוא צריך להיות כפוף למלכו של עולם ולנציגו - מי שלימד את האנושות את עיקרי אמונת הייחוד - אברהם אבינו. כפי שמתואר במדרש:
"אמר ר' שמעון בן יוחי הגר בת פרעה היתה, כיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתן לה, אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא מטרונה בבית אחר" (בראשית רבה (תיאודור-אלבק)
פרשה מה ד"ה: ולה שפחה מצרית).
פרשה מה ד"ה: ולה שפחה מצרית).
הבה נתפלל בהמשך לתפילת ימים נוראים שיתקיים בימינו כי:
" ידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו
ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
קול צופיך - הרב שמואל אליהו אל תראו, הגיע זמן גאולתכם
וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
