ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ההבחנה הזאת נכונה וחשובה ביותר כשמדובר בשבת קודש. השבת נראית מבחוץ כאוסף של הלכות ואיסורים, דברים שצריך לעשות ודברים שאסור לעשות, שיוצרים מבוך מבלבל של התנהגות מגבילה ומסובכת. עם זה, ליהודי ששומר שבת באמת, השבת היא חוויה של שלווה, של מנוחה, של קדושה מוחשית, שאין דומה לה בחייו, מפני שהיהודי המתוחכם, המשכיל ושומר המצוות רואה בשבת ערך שמושל בהתנהגות האדם באותו יום קדוש. לא ההלכה קובעת את הערך ואת והחשיבות של השבת בשביל היהודי, אלא הערך והחשיבות של השבת הם אלה שיוצרים את כל ההלכות והאיסורים שמעצבים את יום השבת ומעניקים לו מראה מסוים וקובעים לו דפוס התנהגות מוגדר. בדרך זו ההשפעה של השבת נמשכת גם על שאר ימות השבוע.
שבת היא הצהרה יהודית שאומרת שאנחנו חיים בעולם שנברא ומתקיים על ידי הרצון האלקי. זהו הערך הדתי העליון שהשבת מייצגת. ככל שאנחנו לומדים יותר על החוקים הפיזיקליים שמושלים ביקום שלנו, מתחזקת האמונה שלנו כיהודים בעולם שנברא ובנוכחותו של בורא בעולם. ידועה האמרה של איינשטיין - "אלקים לא משחק בקוביות" לגבי חיפוש אחר תיאוריות יסוד כלליות שיסבירו את ההתנהגות של העולם הפיזיקלי. מול הטוענים שהיקום הוא תוצר של התפתחות אקראית, של הטלת קוביות, אם תרצו, שמירת השבת במשך אלפי שנה נותנת תוקף חדש לחשיבות של הערך הזה בחיינו.
כדי לחזק את התפיסה של בריאה ובורא, קיבלנו חוקים ודפוסי התנהגות שמקדשים את השבת ומבדילים אותה משאר ימי החול במעשה ובאווירה. השבת היא עדות לבריאה ולנצח - שני עמודי יסוד באמונה היהודית. אין זה מקרה ששמירת השבת היא הקו המפריד בפסיקה ההלכתית בין רציפות יהודית להתבוללות ואובדן, בסופו של דבר. על אף ששמירת שבת כשלעצמה אינה מבטיחה המשכיות יהודית בכל מצב, ברור שאי שמירתה פותחת דלת רחבה לצניחה חופשית להתבוללות, לנישואי תערובת ולשנאה עצמית, שלדאבון הלב רווחת היום בעולם היהודי.
מילותיו של 'אחד העם' כי "יותר מששמרו היהודים על השבת, שמרה השבת עליהם" נשמעות היום נכונות יותר מתמיד.
עוד ערך יסוד של השבת הוא התזכורת לייחוד שלנו כעם שיש לו ייעוד ושליחות. על אף שהיהדות לימדה את העולם להקדיש יום בשבוע למנוחה, השמירה שלנו על יום המנוחה הזה נשארה ייחודית ליהודים ולהם בלבד. זאת המטרה של כל ההלכות והטקסים.
הלל אמר "אם אין אני לי - מי לי". זה אחד ההיבטים החשובים של השבת - השבת היא חלק מאתנו, מעברנו, מהמסורת ומהתקוות שלנו. היא מעירה בתוכנו את תחושת הייחוד והערך העצמי. חלקנו את רעיון יום המנוחה עם כל האנושות בגלל ה"וכשאני לעצמי, מה אני?" אך השבת נשארה רק שלנו מפני שהיא דוגמה לערך העליון של שילוב המעשיות עם האוניברסליות שמאפיין כל כך את התורה והיהדות. כדי לשמור על הערך הזה, יש צורך בהלכות, בטקסים ובדפוסי התנהגות שיעניקו חיים לערכים שהם אמנם נשגבים אך תיאורטיים בלבד בלי הפן המעשי. במובן זה השבת נשמרת כערך יסוד ביהדות באמצעות קיום המצוות והחשיבות שאנחנו מייחסים ליום קדוש זה.

כל ההתחלות קשות

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד אמונה?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך עושים קידוש?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

אנחנו קודש למענך

כיצד מתחזקים באהבת ישראל?

איך מותר להכין קפה בשבת?

עבודת ה' ליום העצמאות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















