ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
מחנכים רבים אינם שבעי רצון מהמצב הקיים, הם מנסים לרסן, לצמצם, להקטין, למזער את הנזק. יש הצלחות ויש כישלונות. מחנכים רבים מתקשים להתייצב מול המנהג והמסורת "המפוארת" של ניפוץ המסגרות בחודש אדר. הם מתקשים לבטל את ההשתוללות בראש חודש אדר, את הטקס המנופח והתפל של הכתרת הרב של פורים, את ההבל ואת הבל ההבלים. לכן, נותרה להם רק עצה אחת שתורמת מעט לפירוק מוקשים בודדים: קביעת מועד הטיולים השנתיים לתחילת חודש אדר.
האמת היא שמן הראוי היה לבטל את כל ההבלים הנ"ל. אין להצדיק בזבוז אנרגיות נפשיות ובזבוז כספים למטרות שאינן חינוכיות. אין כל סיבה שחודש אדר, החודש שעליו נאמר "הדור קיבלוה בימי אחשורוש" (שבת דף פח א) - החודש שבו עם ישראל קיבל עליו מחדש את התורה - לא יהיה חודש של התגדלות רוחנית, של שקידה ושל שמחה של מצוה. אבל, כל מי שבקיא בפרק בחינוך יודע שאי אפשר לשנות את המצב בבת אחת. לכן המשימה הראשונה והעיקרית היא למנוע את השחתת האנרגיות הנפשיות ולכוון אותן לאפיקים חיוביים ובונים.
חכמינו כבר התלבטו בסוגיה זו, כיצד לכוון את השמחה לאפיקים חיוביים. כמובן, הדרך האידיאלית היא "שמחה של מצוה", שעליה נאמר "ושבחתי אני את השמחה" (קהלת ח טו). אבל לא כל אחד מסוגל לנתב את שמחתו לאפיק של מצוה ושל לימוד תורה.
העצה השווה לכל נפש היא עצתו-הדרכתו של הרמב"ם. פעמיים מזהיר הרמב"ם שהמשמח את עצמו ברגלים או בפורים ואינו משתף בשמחתו את הזולת איננו מקיים את מצות השמחה בשלמותה. כותב הרמב"ם שאם הוא איננו משלב בשמחתו את "העניים ומרי הנפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו" (הלכות יו"ט ו יח). "אין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו דומה לשכינה, שנאמר: 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'" (הלכות מגילה ב יז).
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" צריך להתפרש כהדרכה לשמח את "לב האומללים" - עניים, חולים, נזקקים, גלמודים, וכל הסובלים ממצוקה. בקיצור: עלינו להכריז על חודש אדר כחודש החסד. כל האנרגיות - לכיוון החסד. כל הכספים - לכיוון החסד. כל התכנונים הגאוניים והמזימות המתוחכמות - לכיוון החסד. יוזמות, פעילויות, חשיבה יצירתית - לחסד. יתכנסו התלמידים ויטכסו עצות במועצותיהם כיצד לערוך מבצעי חסד מוצלחים. הנהלת מוסדות החינוך תגבה אותם כספית ותושיט להם עזרה לוגיסטית. אמנם מוסדות חינוך רבים כבר מקיימים מבצעי חסד בחודש אדר (חלוקת משלוחי מנות בבתי חולים וכדומה), אבל מבצעי החסד תופסים נפח שולי בפעילות של חודש אדר, הם אינם הציר המרכזי של החודש.
מבצעי החסד בהכרח יפגעו במסגרות הלימוד הקבועות, אולי אפילו יותר ממה שזה קיים היום, אבל האנרגיות הנפשיות יזרמו אל אפיקים חיוביים ובונים ולא אל אפיקים אנרכיים והרסניים.
אם נתעקש ונתמיד בכך, אזי נצליח ליצור מסורת חדשה לאופיו של חודש אדר במוסדות החינוך. אם תתגבש קואליציה מספיק רחבה של ראשי מוסדות ומחנכים בחינוך היסודי והתיכוני, היא תוכל להוביל מהלך שיחולל מהפכה חינוכית תוך שנים אחדות. ומעתה חודש אדר יפסיק להיות אימתם של אנשי החינוך, אלא יהיה חודש שהוא כולו חינוך: חודש החסד!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














