ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
מחנכים רבים אינם שבעי רצון מהמצב הקיים, הם מנסים לרסן, לצמצם, להקטין, למזער את הנזק. יש הצלחות ויש כישלונות. מחנכים רבים מתקשים להתייצב מול המנהג והמסורת "המפוארת" של ניפוץ המסגרות בחודש אדר. הם מתקשים לבטל את ההשתוללות בראש חודש אדר, את הטקס המנופח והתפל של הכתרת הרב של פורים, את ההבל ואת הבל ההבלים. לכן, נותרה להם רק עצה אחת שתורמת מעט לפירוק מוקשים בודדים: קביעת מועד הטיולים השנתיים לתחילת חודש אדר.
האמת היא שמן הראוי היה לבטל את כל ההבלים הנ"ל. אין להצדיק בזבוז אנרגיות נפשיות ובזבוז כספים למטרות שאינן חינוכיות. אין כל סיבה שחודש אדר, החודש שעליו נאמר "הדור קיבלוה בימי אחשורוש" (שבת דף פח א) - החודש שבו עם ישראל קיבל עליו מחדש את התורה - לא יהיה חודש של התגדלות רוחנית, של שקידה ושל שמחה של מצוה. אבל, כל מי שבקיא בפרק בחינוך יודע שאי אפשר לשנות את המצב בבת אחת. לכן המשימה הראשונה והעיקרית היא למנוע את השחתת האנרגיות הנפשיות ולכוון אותן לאפיקים חיוביים ובונים.
חכמינו כבר התלבטו בסוגיה זו, כיצד לכוון את השמחה לאפיקים חיוביים. כמובן, הדרך האידיאלית היא "שמחה של מצוה", שעליה נאמר "ושבחתי אני את השמחה" (קהלת ח טו). אבל לא כל אחד מסוגל לנתב את שמחתו לאפיק של מצוה ושל לימוד תורה.
העצה השווה לכל נפש היא עצתו-הדרכתו של הרמב"ם. פעמיים מזהיר הרמב"ם שהמשמח את עצמו ברגלים או בפורים ואינו משתף בשמחתו את הזולת איננו מקיים את מצות השמחה בשלמותה. כותב הרמב"ם שאם הוא איננו משלב בשמחתו את "העניים ומרי הנפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו" (הלכות יו"ט ו יח). "אין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו דומה לשכינה, שנאמר: 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'" (הלכות מגילה ב יז).
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" צריך להתפרש כהדרכה לשמח את "לב האומללים" - עניים, חולים, נזקקים, גלמודים, וכל הסובלים ממצוקה. בקיצור: עלינו להכריז על חודש אדר כחודש החסד. כל האנרגיות - לכיוון החסד. כל הכספים - לכיוון החסד. כל התכנונים הגאוניים והמזימות המתוחכמות - לכיוון החסד. יוזמות, פעילויות, חשיבה יצירתית - לחסד. יתכנסו התלמידים ויטכסו עצות במועצותיהם כיצד לערוך מבצעי חסד מוצלחים. הנהלת מוסדות החינוך תגבה אותם כספית ותושיט להם עזרה לוגיסטית. אמנם מוסדות חינוך רבים כבר מקיימים מבצעי חסד בחודש אדר (חלוקת משלוחי מנות בבתי חולים וכדומה), אבל מבצעי החסד תופסים נפח שולי בפעילות של חודש אדר, הם אינם הציר המרכזי של החודש.
מבצעי החסד בהכרח יפגעו במסגרות הלימוד הקבועות, אולי אפילו יותר ממה שזה קיים היום, אבל האנרגיות הנפשיות יזרמו אל אפיקים חיוביים ובונים ולא אל אפיקים אנרכיים והרסניים.
אם נתעקש ונתמיד בכך, אזי נצליח ליצור מסורת חדשה לאופיו של חודש אדר במוסדות החינוך. אם תתגבש קואליציה מספיק רחבה של ראשי מוסדות ומחנכים בחינוך היסודי והתיכוני, היא תוכל להוביל מהלך שיחולל מהפכה חינוכית תוך שנים אחדות. ומעתה חודש אדר יפסיק להיות אימתם של אנשי החינוך, אלא יהיה חודש שהוא כולו חינוך: חודש החסד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
